לפני כמה שבועות קיבלתי שאלה שנוגעת בדיוק בנקודה הכואבת של הרבה נשים מוכשרות שמגיעות מעולמות פיתוח או בדיקות – ומתמודדות עם עולם של מהפכת ה-AI.

 

הנה הלב של השאלה:

 

"הטייטל הרשמי שלי כרגע בחברה הוא: בודקת תוכנה. 

בשנה האחרונה פיתחתי מערכת שלמה לאוטומציה –

יזמתי אותה בעצמי, בניתי אותה, והיא באמת עובדת.

אבל בניתי אותה בעזרת AI.

ובשאר הזמן – אני עושה בעיקר בדיקות ידניות.

אז מה זה נחשב?

ואיך בכלל מציגים את זה בראיון או בקורות חיים?"

 

וזה בדיוק העניין.

 

השאלה היא לא אם עשית משהו שראוי להיחשב ניסיון.

השאלה היא איך את מדברת אותו.

 

---

 

מה שחשוב לזכור כשמציגים ניסיון כזה:

 

1. זה לא משנה איך הגעת לפתרון – זה משנה שאת בנית אותו.

בראיון עבודה, לא מעניין את המגייסים כמה שורות קוד כתבת לבד.

מה שחשוב: האם הבנת את הבעיה? האם תכננת פתרון? האם גרמת לו לקרות?

 

2. תהליך הגיוס מחפש ערך – לא הגדרה.

את לא חייבת לקרוא לעצמך דווקא "מפתחת" כדי שיראו את הערך שלך.

אם הובלת פיתוח של מערכת – גם אם זה לא היה תפקיד פיתוח קלאסי – זה שווה הרבה.

הצגה נכונה של זה יכולה לפתוח דלתות.

 

3. לא להקטין – לא להאדיר – אלא לדייק.

"עבדתי בעיקר בבדיקות ידניות, אבל זיהיתי צורך ובניתי מערכת שעושה את זה אוטומטית – והיא חוסכת זמן ומשאבים."

זה משפט שמגייס מקשיב לו.

 

---

 

אם גם את מרגישה שהניסיון שלך "לא מספיק שווה" כי הוא לא נראה כמו של כולן – תדעי שאת ממש לא לבד.

הרבה נשים מרגישות ככה.

אבל הפער האמיתי הוא לא בטכנולוגיה – הוא בסיפור שאת מספרת.

 

תחשבי על זה.

 

ובהמשך, אולי אכתוב עוד על איך בדיוק לנסח את זה בקורות חיים ובראיונות.

 

בהצלחה,

ברכי.

 

לפעמים נדמה שחיפוש עבודה תלוי רק בדברים הגדולים – קורות חיים מרשימים, פרויקט מעולה, קשרים חזקים.

אבל דווקא כשאני מלווה מועמדות לאורך הדרך, שוב ושוב אני רואה עד כמה הפרטים הקטנים הם אלה שעושים את ההבדל.

 

החלטתי לבחור להתמקד ב-4 פעולות פשוטות – שלוקחות פחות מ-5 דקות כל אחת – אבל יכולות להשפיע משמעותית על התהליך שלך:

 

1. סקירה קצרה של מילות מפתח בקורות החיים

יש לך קובץ מעולה – אבל האם המילים שמופיעות בו מתאימות למה שמגייסים מחפשים היום?

לפני שליחה למשרה, עצרי לרגע ובדקי: האם מופיעות שם המילים שמופיעות גם במודעה?

(React, Docker, אוטומציה, Scrum…)

 

שינויים קטנים בניסוח או בשמות טכנולוגיות – יכולים לקבוע אם תעברי את הסינון הראשוני או תיפסלי מראש.

 

2. בדיקה שהקישורים באמת עובדים

מצוין אם צירפת לינק ללינקדאין או לגיטהאב –

אבל… האם הוא באמת נפתח? האם הוא פתוח לצפייה?

כבר ראיתי מועמדות מצוינות שהשאירו רושם פחות טוב – רק כי הקישור הוביל לעמוד ריק או שגיאה.

 

3. שורת הנושא במייל – הרושם הראשון שלך

כשאת שולחת קורות חיים, מה כתוב בשורת הנושא?

אם זו שורה גנרית כמו "קורות חיים למשרה" – את עלולה להיבלע בין מאות פניות אחרות.

נסי לנסח שורה ממוקדת יותר, למשל:

"Full Stack Developer – מועמדות למשרה X שפורסמה באתר Y"

ככה את כבר בולטת – אפילו עוד לפני שפותחים את הקובץ.

 

4. מייל תודה קצר אחרי ראיון

לא מובן מאליו – ולכן כל כך אפקטיבי.

מייל קצר עם תודה על הזמן, ואז משפט אישי שמתחבר לשיחה שהייתה ביניכם – מייצר רושם של בגרות, רצינות ואכפתיות.

הדבר היחיד שצריך לשים לב אליו – הוא לנסח את המייל הזה ממש טוב.

כתבתי על זה בעבר יותר בהרחבה – את יכולה לקרוא כאן: שליחת תודה לאחר ראיון

 

אז לסיכום –

לא תמיד צריך לשפץ הכל מהתחלה.

לפעמים, כמה התאמות קטנות הן אלה שיגרמו לקובץ שלך לבלוט, למייל להיפתח – ולמגייס לזכור אותך לטובה.

נתקלתי השבוע בסקר שפורסם – שאלון אנונימי לנשים שמצאו את העבודה הראשונה שלהן.

פניתי למי שריכזה את הסקר וביקשתי רשות לנתח את התשובות ולהוציא מהן תובנות – היא העדיפה להישאר מאחורי הקלעים אבל שמחה שאשתף, כדי שעוד נשים תוכלנה להיעזר בזה.

(אם לא יצא לך לענות – מוזמנת להגיב ולהשפיע: סקר על חיפוש עבודה ראשונה בהייטק)

 

אז קראתי את התגובות לעומק וריכזתי את שלושת הדברים הכי בולטים שרלוונטיים גם לך (אפילו בחיפוש עבודה לא ראשונה)

 

1. קשרים אישיים יכולים לעזור – הם לא תנאי הכרחי אבל מומלצים תמיד

כ-40% מהמשיבות דיווחו שהייתה להן היכרות כלשהי עם מישהו מהחברה – לעיתים קרובה, ולעיתים שטחית בלבד.

אבל הנתון המעניין הוא ש-57% מהמשיבות לא הכירו אף אחד מהחברה לפני שהתקבלו.

ובכל זאת, כשנשאלו (בהמשך הסקר) מה הכי עזר להן להתקבל – קשרים והמלצות היו התשובה השכיחה ביותר.

מה שמלמד: לא כולן התחילו עם קשרים – אבל כדאי ליצור אותם וכמובן צריך לדעת להשתמש בהם נכון.

 

2. חיפוש יעיל יכול לחסוך לך חודשים של תסכול

הנתונים מראים שתהליך החיפוש לא תמיד ממושך כפי שנדמה:

כמעט 60% מהמשיבות מצאו את העבודה הראשונה שלהן תוך פחות מחצי שנה, ורבות מהן אפילו תוך 3 חודשים.

מצד שני, כ-40% עברו תהליך חיפוש ארוך יותר – חצי שנה, שנה ואף יותר.

 

המסקנה שעולה בבירור מהשטח:

חיפוש נכון וממוקד – כזה שמבוסס על הבנה, מיקוד, והתנהלות מדויקת – יכול לקצר תהליכים משמעותית.

במילים אחרות: זו לא רק שאלה של זמן – זו שאלה של איך את פועלת.

וכאן גם הפרקטיקום משחק תפקיד – אחוז מסוים הגיעו לעבודה הראשונה דרכו.

 

כל התחלה הוא התחלה מצוינת

לצד 26% שהתחילו בחברות הייטק מבוססות ו-24% בגופים ממשלתיים או ציבוריים –

כ-40% מהמשיבות התחילו את דרכן דווקא במקומות פחות “נוצצים”:

סטארטאפים קטנים, חברות אאוטסורסינג, ארגונים לא טכנולוגיים עם מחלקת פיתוח, בתי תוכנה ועוד.

זו אולי לא הדרך הכי זוהרת – אבל זו דרך לגמרי ריאלית ונפוצה בשטח.

מה שחשוב הוא להיכנס, להתחיל לצבור ניסיון – ומשם להתקדם.

 

 

 

מה שהתובנות האלה מדגישות הוא דבר אחד ברור:

יש לא מעט דרכים להיכנס לתעשייה – והן יכולות להיראות מאוד שונות זו מזו.

אבל מה שמשותף כמעט לכולן הוא דבר אחד:

צריך להשקיע. לבנות נכון את מה שיש לך – ולדעת להראות את זה החוצה.

הדברים לא קורים מעצמם, אבל כשעובדים חכם – הם בהחלט קורים.

 

גם בשאלה "מה היית ממליצה לג'וניור/ית שמחפש/ת עבודה?" – חזרו שלושה מסרים שוב ושוב:

• להתפלל ולהאמין – בלי להתייאש
• לפעול כל הזמן – לא לשבת ולחכות שמשהו יקרה
• לדבר עם אנשים – להשתמש בקשרים ולא להתבייש

 

בהצלחה!

בעבודתי עם מחפשות עבודה מוכשרות, חוזרים ועולים אותם אתגרים – שאלות על איך להציג את הניסיון המקצועי, איך לבחור את המילים הנכונות, ואיך לייצר רושם ראשוני חזק.
כדי לעזור, ריכזתי כאן כמה טיפים וטכניקות פשוטות, שיסייעו להדגיש את הכישורים שלך בקורות החיים בצורה שתבלוט ותמשוך תשומת לב:

התחילי עם פעלים חזקים וממוקדים
שימוש במילים כמו "הובלת", "שיפור", "ייעול", "פיתוח", "ביצוע אופטימיזציה ל-" מדגיש את הפעולות והתרומה שלך. פעלים כאלה מעבירים מסר של עשייה יזומה ומדגישים את המעורבות שלך בהצלחות.

הדגישי הישגים באמצעות מספרים ותוצאות
במקום לכתוב "הובלת פרויקט", כדאי לפרט יותר: "הובלת פרויקט שמטרתו להגדיל את יעילות הצוות ב-20%", או "הפחתת זמני עבודה ב-30%". השימוש במספרים ובמדדים הופך את ההישגים שלך למוחשיים ומרשימים יותר.

בחרי מילות מפתח מותאמות לתעשייה ולתחום שלך
כדאי לקרוא את דרישות המשרות הרלוונטיות ולחפש מונחים מקצועיים החוזרים על עצמם. כך ניתן להדגיש ניסיון רלוונטי ולהתאים את עצמך בדיוק למה שמחפשים.

השתמשי במשפטים משמעותיים
במקום "ניסיון במערכת XYZ" עדיף לכתוב "מומחיות במערכת XYZ לייעול תהליכים". משפטים אלה יכולים למשוך את העין ומאפשרים למגייסים להבין את הערך המוסף שלך מיד.

בהצלחה!

פנתה אלי מישהי שמתקשה לעבור ראיונות עבודה. ניסינו יחד להבין איפה היא נכשלת ועשינו מיפוי של הסיבות האפשריות. 

 

תוך כדי עבודה, זיהיתי שמדובר בדברים שחוזרים על עצמם אצל לא מעט מחפשות עבודה.

ופתאום חשבתי, למה שלא אסכם את זה לטובת כולן?

 

אז הנה כאן, הסיבות השכיחות לכישלון בראיון עבודה.

 

1. חוסר הכנה: אם לא התכוננת מספיק, זה ישפיע. כדאי לחקור על החברה ועל התפקיד אליו את מתראיינת, להגיע מוכנה עם תשובות לשאלות ששואלים בתפקיד הזה (עד כמה שאפשר להגיע למידע הזה).

   

2. אי ידיעת פרטים על קורות החיים: הכיני את עצמך לשאלות על הניסיון שלך. ודאי שאת זוכרת את כל הפרטים הכתובים בקורות החיים ויכולה להרחיב עליהם.

   

3. חוסר במיומנויות תקשורת: שמרי על קשר עין בראיון, דברי בביטחון והימנעי מגלישה לנושאים לא רלוונטיים. תקשורת טובה היא המפתח לכל התהליך. מיומנות תקשורת היא נרכשת – גם אם לא הלך הכי טוב, בעז"ה בראיון הבא יהיה יותר טוב אם תעבדי על זה.

   

4. תשובות לא ממוקדות או לא קשורות: נסי לתת תשובות ברורות וממוקדות לשאלות המראיין, הקפידי לשתף בדוגמאות קונקרטיות מהעבר.

   

5. גישה שלילית: הימנעי מלדבר בצורה שלילית על מעסיקים או תפקידים קודמים. גישה חיובית יוצרת רושם טוב יותר.

    

6. חוסר ניסיון טכני: ודאי שיש לך את הידע המקצועי הנדרש לתפקיד, ואם לא – נסי לתרגל ולשפר אותו מראש.

    

7. איחור או אי-עמידה בזמנים: דייקנות היא חשובה לאין ערוך. הגעה בזמן מראה על כבוד לזמן של המראיין ועל מקצועיות.

 

זכרי, הכנה מקדימה היא המפתח! ככל שתגיעי מוכנה יותר, כך תרגישי בטוחה יותר ותוכלי להציג את עצמך בצורה הטובה ביותר. 

 

בהצלחה!

 

איך להתמודד עם שאלות קשות בראיונות עבודה?

 

את באמצע ראיון עבודה והנה המראיינת שואלת שאלה שפחות נוח לך לדבר עליה. 

קרה לך? 

 

גם אם עוד לא נתקלת בסיטואציה כזאת – בואי נתכונן מראש ונבין איך להתמודד עם שאלות קשות:

 

• גם אם השאלה לא נוחה לך, חשוב לשמור על קור רוח ולהגיב בצורה מקצועית.
• חשבי על שאלות קשות מבחינתך שיכולות לעלות בראיון והכיני תשובות מראש. כך תוכלי להתמודד עם השאלות בצורה טובה יותר.
• חשוב להיות כנה בתשובות שלך, אבל אין צורך לחשוף יותר מידע ממה שנדרש כשמדובר בנושא רגיש.
• נסי להפוך תחושה שלילית למשהו חיובי. לדוגמה, אם שואלים אותך על כישלון, תארי מה למדת ממנו ואיך זה עזר לך להתקדם.
• במקרה קיצון, אם השאלה ממש מכניסה אותך למקום לא נוח, נסי להוביל את השיחה לנושא אחר שיותר נוח לך לדבר עליו, משהו שקשור ליכולותייך וניסיונך הרלוונטי לתפקיד.

 

אז אילו שאלות קשות יכולות לעלות? 

הנה כמה דוגמאות:

 

– ספרי לי על הכישלון הכי גדול שלך בעבודה וכיצד התמודדת איתו.

– מדוע עזבת את מקום העבודה הקודם שלך?

– מהי החולשה שלך?

– תארי מצב שבו היית צריכה להתמודד עם קונפליקט במקום העבודה וכיצד פתרת אותו.

– למה את חושבת שאת מתאימה יותר לתפקיד הזה מאשר מועמדות אחרות?

 

זכרי, המטרה של המראיינת היא לבדוק איך את מתמודדת עם מצבים מאתגרים וכמה את כנה ואותנטית. הכנה נכונה והתמודדות חיובית עם השאלות הללו יכולה לעשות את ההבדל!

 

בהצלחה!

 

ברכי, אני מתוסכלת.
הייתי בתהליך ראיונות, הגעתי ל-4 ראיונות, הרגשתי שהדברים מתקדמים יפה. זה דרש ממני הרבה מאמץ אבל החלטתי להשקיע. התכוננתי היטב, אפילו שילמתי כסף לעזרה מקצועית בהכנה לראיונות, נסעתי פיזית על חשבון זמן העבודה. הרגשתי שזה אוטוטו ישתלם לי.
אבל בסוף, אחרי כל המאמצים וההשקעה, שלחו לי מייל שלא התקבלתי והם המשיכו עם מועמד אחר.

זאת שיחה שקיבלתי ממישהי. מישהי אלופה עם פוטנציאל גדול ואכזבה ענקית.

אם את שואלת מה עניתי לה, אז בגדול רוח הדברים היא שמה שחשוב לזכור במצב כזה הוא שזה לא בהכרח מעיד עליך אישית או על יכולתך המקצועית. יתכן שהיו גורמים חיצוניים שהשפיעו על ההחלטה, ולא בהכרח דברים שאת יכולה לשלוט בהם. כמובן שהמלצתי לה להמשיך לחפש הזדמנויות אחרות וללמוד מהחוויה הזו כאתגר מחשל לעתיד.

כשנתקלים בדחייה אחרי מאמץ גדול בתהליך ראיונות עבודה, תחושת התסכול יכולה להיות עוצמתית מאד.

אז ריכזתי לך מספר טיפים להתמודדות ואיך אפשר להתחזק מהחוויה הזו:

הבנת הסיטואציה להרגעת הרגש: הרבה פעמים הדחייה אינה מייצגת את ערכך האישי או יכולתך המקצועית. כדאי להבין שהיא חלק מהתהליך ואינה מאפיינת אותך כאדם, במיוחד כשמדובר בתהליך ארוך שעברת בהצלחה.

למידה מהניסיון: נסי להבין מה עבד בראיונות הקודמים ומה לא. ייתכן שיש דברים שניתן בכל זאת לשפר בהכנה שלך לראיון או באופן שבו את מתמודדת עם שאלות מסוימות.

חיזוק הביטחון העצמי: הערכה עצמית חיובית יכולה לעזור לך לעמוד בפני האתגרים. כתבי תזכורות לעצמך על ההישגים שלך בתהליך ועל ההשקעה הגדולה שהתלוותה אליהם.

התמקדות באתגר הבא: כשדלת אחת נסגרת, דלת אחרת נפתחת. חשוב להתמקד ביעדים חדשים ולהמשיך לנסות.

למידה והתפתחות: תהליך החיפוש אחר עבודה הוא אחת ההזדמנויות הטובות בשביל ללמוד ולצמוח. נסי לראות בכל חוויה גם את האספקטים החיוביים והמסקנות שניתן לקחת לעתיד.

כל חיפוש עבודה מגיע עם אתגרים. אין כמעט איך להתחמק מזה. המפתח להצלחה הוא ביכולת להתמודד עם התסכולים ולהשקיע שוב ביעדים חדשים. זכרי תמיד לשמור על חוסן פנימי ולהשתדל להתחזק מכל חוויה שעוברת עליך.

המון בהצלחה!

לאחרונה יש שאלה שחוזרת על עצמה בשיחות שלי עם מחפשות עבודה.

זה קורה כשאנחנו מדברות על כל מיני נושאים, ובסיום השיחה אני נשאלת: אז איזה טיפ זריז את יכולה לתת לי לשאלות בראיון?

 

כמובן שיש הרבה מאד מה להרחיב בנושא הזה, ואני לא רוצה להכביד במייל.

 

אבל בכל זאת, בחרתי פה כמה שאלות שכדאי להבין את העיקרון – איך לענות עליהן. 

יכולות להיות המון תשובות לאותה שאלה, וגם ניסוח השאלה עצמה יכול להשתנות, כמובן. 

העיקרון יהיה זהה בבניית התשובה הרלוונטית לך.

 

אז הנה 3 שאלות נפוצות והנחיות כיצד לענות עליהן:

 

תארי מקרה שבו התמודדת עם אתגר מקצועי משמעותי. איך פתרת אותו?

מטרה: המראיין רוצה לבחון את יכולת פתרון הבעיות שלך, היכולת להתמודד עם לחץ והיכולת שלך ללמוד ממצבים קשים.

 

הנחיות לתשובה:

1. בחרי אתגר משמעותי: בחרי דוגמה אמיתית שקשורה לתפקידך המקצועי.
2. תארי את הסיטואציה: ספרי בקצרה על הרקע לבעיה וההשלכות האפשריות שלה.
3. הסבירי את הפעולות שביצעת: תארי את הצעדים שנקטת כדי לפתור את הבעיה, הדגישי את התהליך ולא רק את התוצאה.
4. צייני את התוצאה: ספרי על התוצאה הסופית ומה למדת מהחוויה.

 

דוגמה לתשובה:

"באחת הפעמים עבדתי על פרויקט חשוב והשרת שלנו קרס יומיים לפני ההשקה המתוכננת. הבנתי שהזמן קצר והנעתי את הצוות במהירות לתקן את הבעיה. יחד עם הר"צ בסיעור מוחות חילקנו את המשימות לצוות, נעזרנו בגיבוי והצלחנו לשחזר את המידע תוך יום. הפתרון היה מוצלח והפרויקט הסתיים בזמן. למדתי מהאתגר הזה את החשיבות של גיבויים טובים ויכולת תגובה מהירה."

 

איך את מתמודדת עם ביקורת?

מטרה: המראיין רוצה לבדוק את היכולת שלך לקבל משוב וללמוד ממנו, וכן את הגישה שלך לשיפור עצמי.

 

הנחיות לתשובה:

1. תני דוגמה ממשית: הציגי מקרה שבו קיבלת ביקורת.
2. הדגישי את התגובה שלך: הסבירי איך קיבלת את הביקורת ומה עשית בעקבותיה.
3. הציגי את השיפור: תארי איך פעלת לשיפור העצמי ואיך הביקורת תרמה להתקדמותך המקצועית.

 

דוגמה לתשובה:

"פעם קיבלתי ביקורת מהמנהל שלי על כך שאני לא משתפת מספיק מידע עם הצוות בזמן העבודה על הפרויקטים. במקום להתגונן, לקחתי את הביקורת לתשומת לבי והתחלתי להיות יותר פעילה בפגישות סטטוס שבועיות עם הצוות. השינוי הזה שיפר את התקשורת שלנו ואת שיתוף הפעולה בתוך הצוות, וכך הצלחנו להגיע לתוצאות טובות יותר."

 

למה את מעוניינת לעבוד אצלנו?

מטרה: המראיין רוצה להבין מה מושך אותך בחברה ובתפקיד ולבדוק את ההתאמה שלך לערכי הארגון ולחזון שלו.

 

הנחיות לתשובה:

1. בצעי מחקר על החברה: גלי מה מייחד את החברה, החזון, המוצרים או השירותים שלה.
2. התאימי את הידע שלך לתפקיד: הסבירי כיצד הידע והניסיון שלך מתאימים לתפקיד ולחברה.
3. צייני את התרומה שלך: תארי כיצד את יכולה לתרום להצלחת החברה.

 

דוגמה לתשובה:

"אני מעוניינת לעבוד אצלכם בחברה כי אני מתחברת מאוד לחזון שלכם לשיפור השירותים הדיגיטליים בתחום הבריאות. יש לי ניסיון בפיתוח מערכות תוכנה מורכבות ורצון להשתתף בפרויקטים שמטרתם לשפר את חיי האנשים. אני מאמינה שהידע והכישורים שלי יכולים לתרום רבות לצוות שלכם ואני שמחה לקבל הזדמנות להצטרף לחברה שמובילה חדשנות בתחום זה.

 

בהצלחה בראיונות!

 

כולם יודעים שחיפוש עבודה זהו מסע, ומראיון לראיון צריך ללמוד ולהשתפר.
זוהי דרך.

אבל איך עושים את זה? איך יודעים במה להתמקד לקראת הפעם הבאה?

ארגנתי לך את סדר הפעולות ב-3 שלבים פשוטים.
נסי ליישם וחזרי לספר אם זה היה יעיל :)

שלב 1: כתיבת דוח אישי לסיכום ראיון
הכיני לך פורמט קבוע של דו"ח שבו את ממלאת לעצמך את הפרטים הבאים:
פרטי הראיון: תאריך ושעה, שם המראיין ושם החברה.
תיאור כללי: תיאור קצר המפרט אם זה היה ראיון אישיותי, מקצועי, טלפוני או פיזי.
התרשמות אישית שלך: איך בעינייך היה הראיון, החברה והתהליך בכלל.
שאלות ותשובות מרכזיות: רשמי שאלות שנשאלו בראיון ותשובותיך עליהן. ככל שתזכרי פרטים רבים יותר, זה יוכל לשמש אותך כהכנה לראיונות עתידיים.
נקודות חוזק וחולשה: פרטי לעצמך מה היה מוצלח, מה פחות. זה כולל כיצד התמודדת עם שאלות קשות, כיצד הצגת את עצמך, ואם ישנם נושאים נוספים שעלו.
פידבקים: כל הערה או פידבק שקיבלת מהמראיין או מאנשים אחרים שהשתתפו בתהליך הגיוס.

שלב 2: תובנות ומסקנות
על סמך התיעוד שמילאת בדו"ח האישי שלך, צרי תובנות, זהי את התחומים שדורשים פיתוח ושיפור, ומה יכול לעזור לך בראיונות עתידיים. התמקדי בנושא או שניים בלבד, הורידי את התובנות לפסים מעשיים ופרטי לעצמך באיזה אופן את הולכת לשפר כל תחום. לדוגמה, אם נראה שיש צורך בשיפור האופן שבו את מציגה את הניסיון התעסוקתי שלך, תוכלי להיעזר בקולגה לניסוח ותרגול מולה או לקחת עזרה מקצועית.

שלב 3: תרגול ואימון
תרגול עם חברה, בקבוצה של חברות מחפשות עבודה או 1:1 עם אשת מקצוע. לכל אחת מתאימה צורה אחרת. מצאי את השיטה שהכי תתאים לך, רק אל תשאירי את זה באוויר. השקיעי זמן ומאמץ בתרגול תשובות לשאלות נפוצות, הכיני את הסיפור המקצועי שלך בביטחון ותרגלי את ההתמודדות עם הלחץ בראיון. כל תרגול כזה יעזור לך להשתפר בראיונות הבאים.

 

קיץ בריא!

מקווה שפסח עבר עליך בטוב, מתחילים שגרה מחודשת של עשיה ופעילות.

 

בשבוע שעבר התקיים כנס הג'וניורים בבנייני האומה.

אירוע שכולו הוקדש לג'וניורים מטעם המיזם הלאומי לשילוב חרדים בהייטק ועוד כמה גופים גדולים כמו משרד העבודה, הג'וינט… 

 

הייתי שם, היה מרתק, המון תוכן מעשי ומקצועי. 

החלטתי להביא לך כאן את סיכום הדברים החשובים

 

אוקי, מוכנה לקרוא על כנס הג'וניורים? 

התחלנו.

 

בנימין לוין מנהל המיזם דיבר על מצוקת הג'וניורים ברמה העולמית, חשוב לדעת שהבעיה היא לא רק בישראל, וכולם מחפשים פתרונות בכל המישורים.

שר העבודה יואב בן צור כיבד בנוכחותי ונתן תקווה, אמר שהתעשיה הבטחונית מעריכה את העובדות החרדיות, הוא אופטימי שתהיה דרישה בעקבות המלחמה. הרבה פעמים אחרי מלחמות יש צמיחה.

ישראל אוזן מנכ"ל משרד העבודה שיתף שעובדים כרגע על הצעת חוק שהממשלה תתערב ותחייב חברות לקבל ג'וניורים.

ולסיכום, חביבה אייזלר מנהלת הקואליציה לתעסוקת חרדים בירכה שנזכה לקדש שם שמיים בעבודה, שזאת נקודת המוצא של כולנו.

 

אבי לואיס, מהנדס תוכנה במטא, נתן טיפים איך להיכנס להייטק. בכמה מילים: זה שילוב של השתדלות וס"ד.

איך להגיע לראיונות?

כדי לבלוט מבין הרבה מועמדים ולהצליח להגיע לראיונות הוא ממליץ לכוון כמה שיותר מדויק למשרות ספציפיות. לתחזק כמה גירסאות של קו"ח כאשר כל גירסה מדייקת לתחומה.

אבי הראה אתר מדהים שהוא בנה בשביל לעזור למחפשי עבודה. יש שם גם הרבה משרות פתוחות. כדאי מאד להירשם אליו: https://goozali.com/

עוד סוגיה שמעסיקה רבות את מי שנמצאת בתחילת הדרך: איך לרכוש ניסיון ללא ניסיון?

אז הנה כמה אופציות:

• לתרום לקוד פתוח (למשל ב-tensorflow) – עוזר גם בשביל להחזיק גיטהאב פעיל.
• לימודי המשך, אם יש תחום שרוצים להמשיך להתמקצע בו.
• התמחות/משרות סטודנט – לעיתים בשכר נמוך אבל זאת דרך טובה בשביל להיכנס לסביבת עבודה ולצבור ניסיון.
• פרויקטי פרילנס – יש פלטפורמות כמו: Fivver, Upwork
• עולם היזמות – למי שמתאים יכול לפתוח דלתות מעניינות.
• להשתתף בהאקתונים – משפשף מאד בפיתוח אינטנסיבי.
• לפעמים אפשר להפוך פרויקט מהלימודים למוצר אמיתי – ואז צריך לשווק אותו (אפשר בלינקדאין).

טיפים איך לעשות נטוורקינג איכותי:

• הפניות חבר מביא חבר – זה יכול להיות טוב, לקחת בחשבון שזה תלוי בחברות, לפעמים זה יעיל יותר, לא תמיד. בחברות קטנות זה לפעמים יעיל יותר כי הצוות קטן וסומך אחד על השני.
• זכרי, במצב השוק כיום לא מספיק לשבת בבית ולשלוח קו"ח. חובה להיות אקטיבית.
• בפניות יזומות בלינקדאין, שימי לב למצוא את שומרי הסף. לפעמים פונים לפונקציות לא נכונות שאין להם סיי והשפעה על הגיוס עצמו.

 

השוק דורש היום הרבה פעמים התמחות בכניסה לעבודה. מלבד הפרקטיקום שנכנס בחלק מהסמינרים, הנה תוכניות התמחות מעניינות ששותפו בכנס (לא ביררתי עליהן מבחינה רוחנית, כל אחת צריכה לבדוק אישית): 

• רישום לתוכנית ההתמחות של אלומה: https://alumainterns.inwise.net/register 
• רישום לתוכנית של Place IL כאן: https://place-il.org/#join-us (מדובר על התוכנית הכללית – בהמשך ישלח עדכון לגבי הרחבה נוספת של התוכנית לחברה החרדית)

 

עוד יוזמה מעניינת: עמותת Code for Israel – אפשרות להתפתח מקצועית באמצעות התנדבות, תרומה לקוד פתוח.

הם מקשרים בין עמותות וחברות שצריכות פתרונות תוכנה לבין מתנדבים.

התהליך נמשך אצלם 10 חודשים – שנה.

אפשר לקרוא עליהם בגוגל.

 

עוד חלק מעניין שסיכמתי בשבילך מהכנס – פאנל מעסיקים.

המשתתפים:

הדס צרפתי מיארה – מנהלת HR בחברת רבטק

אברהם שטילמן – רבטק – 20 שנה בתחום, כיום בתפקיד ניהול Engagement Manager

דוד ורדי – Upsent Medical – שותף ויזם.

דפנה רוזנבאום – סינמדיה – Director of engineering

 

מה מצפים מגוניורית בראיון עבודה? 

דפנה: ברמה טכנולוגית הציפיה היא היכרות עמוקה עם שפת תכנות אחת, כתיבת קוד, אלגוריתמים בסיסיים, יכולת לכסות מקרי קצה, לדעת לעשות סימולציה של קוד, מושגים בסיסיים במבני נתונים, אנגלית ברמה טובה. בוחנים מאפייני אישיות, מוטיבציה, ברק בעיניים, רצון להתקדם, ללמוד ולהשקיע. יכולת חשיבה, יכולת תרגום של החשיבה לקוד.

אין ציפיה מג'וניור שיהיו לו שנות ניסיון רבות, ראיה מערכתית או יכולת לכתוב קוד בשל מדי.

 

היית מצפה מג'וניור לבקש להיבחן בשפה מסוימת שהוא מכיר?

דפנה: אנחנו שואלים את זה. יש מקומות שמחפשים ידע בשפה מסוימת. אבל ברגע שמראיינים ג'וניור, בד"כ אין ציפיה לשפה מסוימת אלא כל מה שדובר קודם.

 

מה בדבר קו"ח עמוסים?

דפנה: אפשר לכתוב במסמך גם דברים שלא יודעים עד הסוף, אבל אם משהו כתוב – תדעו לדבר על זה. זה לא מקצועי כשיש מסמך מלא ועמוס מאד בטכנולוגיות ומונחים שלא יודעים להסביר אותם בראיון.

 

איך אתה מזהה טאלנטים?

אברהם: אין תקרת זכוכית, אפשר להגיע לכל מקום. 

ראיתי התפתחות של הרבה שפות תוכנה, מפתח צריך היום לדעת לא פחות מלתכנת – גם להתנהל בצורה מקצועית, יש בזה הרבה תתי סעיפים. טאלנט זה מי שרואים אצלו את הניצנים לזה. 

קו"ח של גוניורים הרבה פעמים "משעממים" – במובן שאין הרבה ניסיון להציג אלא פרויקטים, לא תמיד מעסיקים מאמינים במה שכתוב שם. 

אני מחפש אמביציה, מוטיבציה להצליח. שומעים את זה מיד בראיון.

עוד טיפ: לא להילחץ מזה שנלחצים בראיון, כולם ככה וזה בסדר.

נסו לחפש משהו מעניין וייחודי – היה מועמד שדיבר איתי על IDE או מפתחת שסיפרה על תוסף שהיא פיתחה לכרום באופן עצמאי – זה היה שונה, זה היה מעניין.

מה שכן עשיתם בלימודים – וודאו שיהיה בצורה שאפשר להציג, ועדיף כבר בקורות החיים, יש לינק לגיטהאב.

לשים לב להכניס לינקים שעובדים, לפעמים שולחים קבצי תמונה ושם הלינקים לא עובדים.

יש מעט מאד זמן להשקיע בכל מועמדות, שימו בגיטהאב קובץ README שיאפשר להתרשם במהירות ממה שעשיתם, חשוב לדעת לספר על הפרויקט בצורה זורמת ובטוחה, זה נותן יתרון עצום.

עוד נקודה חשובה מאד: קו"ח חייבים להיות מונגשים ולעבור מערכות סינון, לא לעצב מסמך גרפי מדי, שיהיה ייחודי אבל פשוט.

 

מהם האתגרים הטכנולוגיים שאתה פוגש כשאתה פוגש גוניורים?

דוד: לקחתי מועמד אחד מתוך 3 שאמנם לא ענה על כל המבחן אלא התקשר לשאול מה התשובה הנכונה.

אנחנו מחפשים תשוקה לאתגר יותר מאשר למצוא עבודה. רעב ללמוד ולהצליח.

הסטאק הטכנולוגי שאני מצפה זה להיות מסוגל לקחת אתגר ולמצוא את השפה או הכלי הטכנולוגי שבהם אפשר יהיה לפתור את האתגר בצורה הכי טובה. מישהי שיגיד: השוויתי בין טכנולוגיות ובחרתי מה שהכי מתאים.

לא לפחד להתנסות בטכנולוגיות חדשות, להתקדם.

 

תנו כלי אחד ליישום מיידי:

אברהם: הפרויקט שעושים – לדעת את זה הכי טוב, גם מה שעשתה השותפה, להעלות לגיטהאב, אם עשיתם פרונט – לקבל חוו"ד, שהנראות תהיה מדהימה, לשים לינק לאתר בקו"ח. זה מוסיף הרבה נקודות ביחס לקו"ח אחרים.

דוד: למידה עצמית, זה הדבר הכי חשוב שיכול להיות למפתח. חשיבה שאין דבר כזה לא אפשרי. גישה פרואקטיבית. אפשר לעשות הכל, לפתוח את הראש ובתור מתכנת להיות מסוגל לעשות הכל.

הדס: התוכנה שמראיינת מטלת בית, יודעת לתת אינדקציה על טאבים שנפתחו במהלך העבודה, יש אזהרת העתקה. שימו לב לאמינות בתהליכי מיון.

דפנה: להשקיע בקו"ח גם בתוכן וגם בנראות. מעסיקים מקבלים המון קו"ח, חשוב שהם יראו טוב. לתת למישהו לעבור על זה, מישהו עם ניסיון.

אברהם: בראיון לא להילחץ אם לא יודעים אלא להראות הגדלת ראש.

 

אנגלית

דפנה: זה כלי חשוב וקריטי לעבודה בהייטק ולכן שווה להשקיע בו כמה שיותר וכמה שיותר מוקדם. כל אחת באופן שמתאים לה ללמוד. בראיונות לג'וניורים דווקא לא שמים על זה דגש יותר מדי, אבל זה עדיין אומר שחשוב להשקיע בזה. החומרים, המפגשים בעבודה עם צוותים מחו"ל, זה מאד מהותי בעבודה בהייטק.

דוד: יותר חשוב ללמוד אנגלית מאתרים ואתגרים טכנולוגיים. יש בהייטק המון מושגים טכניים שלא תמיד המשמעות היא התרגום הבסיסי. קריאה זה מאסט, דיבור פחות קריטי אם לא עובדים ישירות עם חו"ל. גוגל טרנסלייט לא מתאים, כי הוא מתרגם מילולי.

אני למדתי אנגלית רק מקריאה ומהתעקשות לא לתרגם ולא לעשות לעצמי חיים קלים. להבין מה עומד מאחורי. לא לתרגם עמודים מלאים אלא מילים נקודתיות שצריך.

הדס: אנגלית זה כמו כושר, ככל שאתה מתאמן, זה מתפתח ומתקדם. יש המון כלים חינמיים לתרגול יומיומי. האחריות היא אישית על כל אחד להתקדם.

אברהם: אני מתחנן אליכם, בשום שלב אל תגידו "אני לא יודע אנגלית". אפשר לשקף את זה: למדתי אנגלית, אני יודע ברמה בסיסית. רק לא להגיד "אני לא יודע".

עיקר הלימוד המעשי זה לדבר ולכתוב ולשבור שיניים, לא לפחד לדבר, לצבור ניסיון.

אנחנו הרבה פעמים עושים דיילים באנגלית בשביל התרגול. הדברים פחות מורכבים ומפחידים ממה שזה נראה.

דפנה: כשמגיעים לראיונות וכותבים קוד, המשתנים לא בעברית, זה צועק. להימנע מזה.

אברהם: לפתוח מייל שהוא לא אות ומספר טלפון :) זה צועק שאתה חרדי שלא יודע אנגלית.

 

מה לגבי שימוש בכלי AI לצורך מטלות שוטפות?

דוד: ChatGPT ממציא הרבה שטויות. אפשר להשתמש בו בשביל לקצר תהליכים, אבל לא בשביל לייצר קוד.

גוגל טרנסלייט בכלל איום ונורא.

הדס: המשימה שלרוב תקבלו היא משימה שמותאמת לג'וניורים. אם לא הצלחתם להתמודד ונזקקתם לעזרת AI – זה מייצר סימני שאלה.