"אבל כבר כתבתי את כל הניסיון – למה זה עדיין לא נראה טוב?"

שאלה שחוזרת על עצמה בכל כך הרבה גרסאות.

כי לכאורה, על קורות חיים כבר דובר בלי סוף.

יש אינספור מדריכים, דוגמאות, תבניות.

אבל גם אחרי כל זה – עדיין נשארות שאלות.

על הפרטים הקטנים. הדקויות. הדברים שלא כתובים באף מקום.

 

וזה בדיוק מה שגורם להרבה מחפשות עבודה להרגיש שהן פשוט

לא מוצאות את עצמן בתוך המסמך.

 

אז רגע אחרי שסיימת להעלות על הכתב את הבסיס –

הנה כמה נקודות חשובות שיעשו לך סדר:

 

5 דברים שחשוב לדעת כשכותבים קורות חיים

 

1. פרקטיקום – ניסיון תעסוקתי או פרויקט לימודי?

   זה תלוי.

   אם הפרקטיקום התקיים במסגרת של חברה (ואולי אפילו חברת הייטק), בהתנהלות מקצועית עם צוות, ר"צ, משימות, עבודה רציפה כמו כל עובדת אחרת – רק בלי תלוש שכר – אז בהחלט אפשר להציג אותו תחת 'ניסיון תעסוקתי'.

   אם לא – הוא פשוט מוצג כפרויקט מרכזי בסעיף הפרויקטים, עם פירוט מקצועי שמבהיר את התרומה שלך בפרויקט.

 

2. פרויקט עצמאי? זה בהחלט נחשב ניסיון.

   אם בנית מערכת או פיתחת מוצר ביוזמה אישית – בנוסף או במקביל לעבודה הרשמית שלך – זה נחשב ניסיון מקצועי לגמרי, וצריך להופיע בקורות החיים.

 

איך להציג את זה?

זה משתנה – לפעמים מתאים לפתוח סעיף נפרד (פיתוח עצמאי / פרילנס), ולפעמים נכון יותר לשלב את זה בתוך פירוט של מקום העבודה.

 

כאן נדרש שיקול דעת מקצועי.

זו החלטה אישית – לפעמים שווה להתייעץ ולעבוד על זה איתי או עם הצוות, כדי להבין איך להציג את זה נכון ומדויק (כחלק מתהליך פרטני בתשלום).

 

3. כמה פרויקטים אקדמיים צריך לציין אם כבר יש ניסיון תעסוקתי?

   אם אין לך עדיין ניסיון תעסוקתי – הפרויקטים הם החלק הכי חשוב במסמך, והם חייבים להיות כתובים בפירוט.

   אם אין מספיק מקום – עדיף לדלל חלקים אחרים ולהשאיר את הפירוט.

   לעומת זאת, אם כבר יש לך ניסיון בעבודה – מתחילים לצמצם את ההרחבה על פרויקטים מהלימודים, לפי שיקול דעת:

   מה מחזק אותך, מה מיותר, ומה נכון להציג בהתאם למשרה.

 

4. האם לכתוב פרופיל אישי בראש המסמך? כן – אבל לא גנרי.

   בעיניי זו אחת הפסקאות הכי חשובות בקובץ.

   היא נותנת רושם ראשוני – ואם היא כתובה טוב, היא יכולה לתפוס את העין של מי שקורא ולהשאיר חותם.

   אבל הרבה פעמים נכתבת שם פסקה גנרית וחלשה – וזה חבל, כי זה מפספס את ההזדמנות.

   אז האם זה חובה? לא.

   האם זה מקובל? כן.

   ואם בוחרים לכתוב – כדאי להשקיע שם במיוחד.

 

(אם את רוצה להעמיק בנושא – כתבתי פעם מאמר בדיוק על זה: עקרונות פסקת הפרופיל)

 

5. ומה עם המשפט הזה: "מחפשת את האתגר הבא שלי"?

   הרבה שואלות אותי אם זה הכרחי – ואני אומרת: זה תלוי.

   מצד אחד, ברור שמי ששולחת קורות חיים מחפשת תפקיד.

   מצד שני, אם הפרופיל לא מאד ארוך, והשורה הזאת לא תעמיס – היא יכולה דווקא לסכם יפה את הפסקה ולתת כיוון ברור לאן את שואפת.

אז לא חובה – אבל אם זה מרגיש לך נכון, אפשר להשאיר את המשפט הזה בסוף הפסקה, בצורה ממוקדת ומדויקת.

 

---

 

אם את מרגישה שיש לך קובץ טוב, אבל משהו בו עדיין לא מרגיש שלם – כנראה שזה קשור בדיוק לנקודות האלה.

הפרטים הקטנים. המקומות שצריך בהם שיקול דעת, לא רק תבנית.

נתקלתי השבוע בסקר שפורסם – שאלון אנונימי לנשים שמצאו את העבודה הראשונה שלהן.

פניתי למי שריכזה את הסקר וביקשתי רשות לנתח את התשובות ולהוציא מהן תובנות – היא העדיפה להישאר מאחורי הקלעים אבל שמחה שאשתף, כדי שעוד נשים תוכלנה להיעזר בזה.

(אם לא יצא לך לענות – מוזמנת להגיב ולהשפיע: סקר על חיפוש עבודה ראשונה בהייטק)

 

אז קראתי את התגובות לעומק וריכזתי את שלושת הדברים הכי בולטים שרלוונטיים גם לך (אפילו בחיפוש עבודה לא ראשונה)

 

1. קשרים אישיים יכולים לעזור – הם לא תנאי הכרחי אבל מומלצים תמיד

כ-40% מהמשיבות דיווחו שהייתה להן היכרות כלשהי עם מישהו מהחברה – לעיתים קרובה, ולעיתים שטחית בלבד.

אבל הנתון המעניין הוא ש-57% מהמשיבות לא הכירו אף אחד מהחברה לפני שהתקבלו.

ובכל זאת, כשנשאלו (בהמשך הסקר) מה הכי עזר להן להתקבל – קשרים והמלצות היו התשובה השכיחה ביותר.

מה שמלמד: לא כולן התחילו עם קשרים – אבל כדאי ליצור אותם וכמובן צריך לדעת להשתמש בהם נכון.

 

2. חיפוש יעיל יכול לחסוך לך חודשים של תסכול

הנתונים מראים שתהליך החיפוש לא תמיד ממושך כפי שנדמה:

כמעט 60% מהמשיבות מצאו את העבודה הראשונה שלהן תוך פחות מחצי שנה, ורבות מהן אפילו תוך 3 חודשים.

מצד שני, כ-40% עברו תהליך חיפוש ארוך יותר – חצי שנה, שנה ואף יותר.

 

המסקנה שעולה בבירור מהשטח:

חיפוש נכון וממוקד – כזה שמבוסס על הבנה, מיקוד, והתנהלות מדויקת – יכול לקצר תהליכים משמעותית.

במילים אחרות: זו לא רק שאלה של זמן – זו שאלה של איך את פועלת.

וכאן גם הפרקטיקום משחק תפקיד – אחוז מסוים הגיעו לעבודה הראשונה דרכו.

 

כל התחלה הוא התחלה מצוינת

לצד 26% שהתחילו בחברות הייטק מבוססות ו-24% בגופים ממשלתיים או ציבוריים –

כ-40% מהמשיבות התחילו את דרכן דווקא במקומות פחות “נוצצים”:

סטארטאפים קטנים, חברות אאוטסורסינג, ארגונים לא טכנולוגיים עם מחלקת פיתוח, בתי תוכנה ועוד.

זו אולי לא הדרך הכי זוהרת – אבל זו דרך לגמרי ריאלית ונפוצה בשטח.

מה שחשוב הוא להיכנס, להתחיל לצבור ניסיון – ומשם להתקדם.

 

 

 

מה שהתובנות האלה מדגישות הוא דבר אחד ברור:

יש לא מעט דרכים להיכנס לתעשייה – והן יכולות להיראות מאוד שונות זו מזו.

אבל מה שמשותף כמעט לכולן הוא דבר אחד:

צריך להשקיע. לבנות נכון את מה שיש לך – ולדעת להראות את זה החוצה.

הדברים לא קורים מעצמם, אבל כשעובדים חכם – הם בהחלט קורים.

 

גם בשאלה "מה היית ממליצה לג'וניור/ית שמחפש/ת עבודה?" – חזרו שלושה מסרים שוב ושוב:

• להתפלל ולהאמין – בלי להתייאש
• לפעול כל הזמן – לא לשבת ולחכות שמשהו יקרה
• לדבר עם אנשים – להשתמש בקשרים ולא להתבייש

 

בהצלחה!

קיץ בריא!

מקווה שפסח עבר עליך בטוב, מתחילים שגרה מחודשת של עשיה ופעילות.

 

בשבוע שעבר התקיים כנס הג'וניורים בבנייני האומה.

אירוע שכולו הוקדש לג'וניורים מטעם המיזם הלאומי לשילוב חרדים בהייטק ועוד כמה גופים גדולים כמו משרד העבודה, הג'וינט… 

 

הייתי שם, היה מרתק, המון תוכן מעשי ומקצועי. 

החלטתי להביא לך כאן את סיכום הדברים החשובים

 

אוקי, מוכנה לקרוא על כנס הג'וניורים? 

התחלנו.

 

בנימין לוין מנהל המיזם דיבר על מצוקת הג'וניורים ברמה העולמית, חשוב לדעת שהבעיה היא לא רק בישראל, וכולם מחפשים פתרונות בכל המישורים.

שר העבודה יואב בן צור כיבד בנוכחותי ונתן תקווה, אמר שהתעשיה הבטחונית מעריכה את העובדות החרדיות, הוא אופטימי שתהיה דרישה בעקבות המלחמה. הרבה פעמים אחרי מלחמות יש צמיחה.

ישראל אוזן מנכ"ל משרד העבודה שיתף שעובדים כרגע על הצעת חוק שהממשלה תתערב ותחייב חברות לקבל ג'וניורים.

ולסיכום, חביבה אייזלר מנהלת הקואליציה לתעסוקת חרדים בירכה שנזכה לקדש שם שמיים בעבודה, שזאת נקודת המוצא של כולנו.

 

אבי לואיס, מהנדס תוכנה במטא, נתן טיפים איך להיכנס להייטק. בכמה מילים: זה שילוב של השתדלות וס"ד.

איך להגיע לראיונות?

כדי לבלוט מבין הרבה מועמדים ולהצליח להגיע לראיונות הוא ממליץ לכוון כמה שיותר מדויק למשרות ספציפיות. לתחזק כמה גירסאות של קו"ח כאשר כל גירסה מדייקת לתחומה.

אבי הראה אתר מדהים שהוא בנה בשביל לעזור למחפשי עבודה. יש שם גם הרבה משרות פתוחות. כדאי מאד להירשם אליו: https://goozali.com/

עוד סוגיה שמעסיקה רבות את מי שנמצאת בתחילת הדרך: איך לרכוש ניסיון ללא ניסיון?

אז הנה כמה אופציות:

• לתרום לקוד פתוח (למשל ב-tensorflow) – עוזר גם בשביל להחזיק גיטהאב פעיל.
• לימודי המשך, אם יש תחום שרוצים להמשיך להתמקצע בו.
• התמחות/משרות סטודנט – לעיתים בשכר נמוך אבל זאת דרך טובה בשביל להיכנס לסביבת עבודה ולצבור ניסיון.
• פרויקטי פרילנס – יש פלטפורמות כמו: Fivver, Upwork
• עולם היזמות – למי שמתאים יכול לפתוח דלתות מעניינות.
• להשתתף בהאקתונים – משפשף מאד בפיתוח אינטנסיבי.
• לפעמים אפשר להפוך פרויקט מהלימודים למוצר אמיתי – ואז צריך לשווק אותו (אפשר בלינקדאין).

טיפים איך לעשות נטוורקינג איכותי:

• הפניות חבר מביא חבר – זה יכול להיות טוב, לקחת בחשבון שזה תלוי בחברות, לפעמים זה יעיל יותר, לא תמיד. בחברות קטנות זה לפעמים יעיל יותר כי הצוות קטן וסומך אחד על השני.
• זכרי, במצב השוק כיום לא מספיק לשבת בבית ולשלוח קו"ח. חובה להיות אקטיבית.
• בפניות יזומות בלינקדאין, שימי לב למצוא את שומרי הסף. לפעמים פונים לפונקציות לא נכונות שאין להם סיי והשפעה על הגיוס עצמו.

 

השוק דורש היום הרבה פעמים התמחות בכניסה לעבודה. מלבד הפרקטיקום שנכנס בחלק מהסמינרים, הנה תוכניות התמחות מעניינות ששותפו בכנס (לא ביררתי עליהן מבחינה רוחנית, כל אחת צריכה לבדוק אישית): 

• רישום לתוכנית ההתמחות של אלומה: https://alumainterns.inwise.net/register 
• רישום לתוכנית של Place IL כאן: https://place-il.org/#join-us (מדובר על התוכנית הכללית – בהמשך ישלח עדכון לגבי הרחבה נוספת של התוכנית לחברה החרדית)

 

עוד יוזמה מעניינת: עמותת Code for Israel – אפשרות להתפתח מקצועית באמצעות התנדבות, תרומה לקוד פתוח.

הם מקשרים בין עמותות וחברות שצריכות פתרונות תוכנה לבין מתנדבים.

התהליך נמשך אצלם 10 חודשים – שנה.

אפשר לקרוא עליהם בגוגל.

 

עוד חלק מעניין שסיכמתי בשבילך מהכנס – פאנל מעסיקים.

המשתתפים:

הדס צרפתי מיארה – מנהלת HR בחברת רבטק

אברהם שטילמן – רבטק – 20 שנה בתחום, כיום בתפקיד ניהול Engagement Manager

דוד ורדי – Upsent Medical – שותף ויזם.

דפנה רוזנבאום – סינמדיה – Director of engineering

 

מה מצפים מגוניורית בראיון עבודה? 

דפנה: ברמה טכנולוגית הציפיה היא היכרות עמוקה עם שפת תכנות אחת, כתיבת קוד, אלגוריתמים בסיסיים, יכולת לכסות מקרי קצה, לדעת לעשות סימולציה של קוד, מושגים בסיסיים במבני נתונים, אנגלית ברמה טובה. בוחנים מאפייני אישיות, מוטיבציה, ברק בעיניים, רצון להתקדם, ללמוד ולהשקיע. יכולת חשיבה, יכולת תרגום של החשיבה לקוד.

אין ציפיה מג'וניור שיהיו לו שנות ניסיון רבות, ראיה מערכתית או יכולת לכתוב קוד בשל מדי.

 

היית מצפה מג'וניור לבקש להיבחן בשפה מסוימת שהוא מכיר?

דפנה: אנחנו שואלים את זה. יש מקומות שמחפשים ידע בשפה מסוימת. אבל ברגע שמראיינים ג'וניור, בד"כ אין ציפיה לשפה מסוימת אלא כל מה שדובר קודם.

 

מה בדבר קו"ח עמוסים?

דפנה: אפשר לכתוב במסמך גם דברים שלא יודעים עד הסוף, אבל אם משהו כתוב – תדעו לדבר על זה. זה לא מקצועי כשיש מסמך מלא ועמוס מאד בטכנולוגיות ומונחים שלא יודעים להסביר אותם בראיון.

 

איך אתה מזהה טאלנטים?

אברהם: אין תקרת זכוכית, אפשר להגיע לכל מקום. 

ראיתי התפתחות של הרבה שפות תוכנה, מפתח צריך היום לדעת לא פחות מלתכנת – גם להתנהל בצורה מקצועית, יש בזה הרבה תתי סעיפים. טאלנט זה מי שרואים אצלו את הניצנים לזה. 

קו"ח של גוניורים הרבה פעמים "משעממים" – במובן שאין הרבה ניסיון להציג אלא פרויקטים, לא תמיד מעסיקים מאמינים במה שכתוב שם. 

אני מחפש אמביציה, מוטיבציה להצליח. שומעים את זה מיד בראיון.

עוד טיפ: לא להילחץ מזה שנלחצים בראיון, כולם ככה וזה בסדר.

נסו לחפש משהו מעניין וייחודי – היה מועמד שדיבר איתי על IDE או מפתחת שסיפרה על תוסף שהיא פיתחה לכרום באופן עצמאי – זה היה שונה, זה היה מעניין.

מה שכן עשיתם בלימודים – וודאו שיהיה בצורה שאפשר להציג, ועדיף כבר בקורות החיים, יש לינק לגיטהאב.

לשים לב להכניס לינקים שעובדים, לפעמים שולחים קבצי תמונה ושם הלינקים לא עובדים.

יש מעט מאד זמן להשקיע בכל מועמדות, שימו בגיטהאב קובץ README שיאפשר להתרשם במהירות ממה שעשיתם, חשוב לדעת לספר על הפרויקט בצורה זורמת ובטוחה, זה נותן יתרון עצום.

עוד נקודה חשובה מאד: קו"ח חייבים להיות מונגשים ולעבור מערכות סינון, לא לעצב מסמך גרפי מדי, שיהיה ייחודי אבל פשוט.

 

מהם האתגרים הטכנולוגיים שאתה פוגש כשאתה פוגש גוניורים?

דוד: לקחתי מועמד אחד מתוך 3 שאמנם לא ענה על כל המבחן אלא התקשר לשאול מה התשובה הנכונה.

אנחנו מחפשים תשוקה לאתגר יותר מאשר למצוא עבודה. רעב ללמוד ולהצליח.

הסטאק הטכנולוגי שאני מצפה זה להיות מסוגל לקחת אתגר ולמצוא את השפה או הכלי הטכנולוגי שבהם אפשר יהיה לפתור את האתגר בצורה הכי טובה. מישהי שיגיד: השוויתי בין טכנולוגיות ובחרתי מה שהכי מתאים.

לא לפחד להתנסות בטכנולוגיות חדשות, להתקדם.

 

תנו כלי אחד ליישום מיידי:

אברהם: הפרויקט שעושים – לדעת את זה הכי טוב, גם מה שעשתה השותפה, להעלות לגיטהאב, אם עשיתם פרונט – לקבל חוו"ד, שהנראות תהיה מדהימה, לשים לינק לאתר בקו"ח. זה מוסיף הרבה נקודות ביחס לקו"ח אחרים.

דוד: למידה עצמית, זה הדבר הכי חשוב שיכול להיות למפתח. חשיבה שאין דבר כזה לא אפשרי. גישה פרואקטיבית. אפשר לעשות הכל, לפתוח את הראש ובתור מתכנת להיות מסוגל לעשות הכל.

הדס: התוכנה שמראיינת מטלת בית, יודעת לתת אינדקציה על טאבים שנפתחו במהלך העבודה, יש אזהרת העתקה. שימו לב לאמינות בתהליכי מיון.

דפנה: להשקיע בקו"ח גם בתוכן וגם בנראות. מעסיקים מקבלים המון קו"ח, חשוב שהם יראו טוב. לתת למישהו לעבור על זה, מישהו עם ניסיון.

אברהם: בראיון לא להילחץ אם לא יודעים אלא להראות הגדלת ראש.

 

אנגלית

דפנה: זה כלי חשוב וקריטי לעבודה בהייטק ולכן שווה להשקיע בו כמה שיותר וכמה שיותר מוקדם. כל אחת באופן שמתאים לה ללמוד. בראיונות לג'וניורים דווקא לא שמים על זה דגש יותר מדי, אבל זה עדיין אומר שחשוב להשקיע בזה. החומרים, המפגשים בעבודה עם צוותים מחו"ל, זה מאד מהותי בעבודה בהייטק.

דוד: יותר חשוב ללמוד אנגלית מאתרים ואתגרים טכנולוגיים. יש בהייטק המון מושגים טכניים שלא תמיד המשמעות היא התרגום הבסיסי. קריאה זה מאסט, דיבור פחות קריטי אם לא עובדים ישירות עם חו"ל. גוגל טרנסלייט לא מתאים, כי הוא מתרגם מילולי.

אני למדתי אנגלית רק מקריאה ומהתעקשות לא לתרגם ולא לעשות לעצמי חיים קלים. להבין מה עומד מאחורי. לא לתרגם עמודים מלאים אלא מילים נקודתיות שצריך.

הדס: אנגלית זה כמו כושר, ככל שאתה מתאמן, זה מתפתח ומתקדם. יש המון כלים חינמיים לתרגול יומיומי. האחריות היא אישית על כל אחד להתקדם.

אברהם: אני מתחנן אליכם, בשום שלב אל תגידו "אני לא יודע אנגלית". אפשר לשקף את זה: למדתי אנגלית, אני יודע ברמה בסיסית. רק לא להגיד "אני לא יודע".

עיקר הלימוד המעשי זה לדבר ולכתוב ולשבור שיניים, לא לפחד לדבר, לצבור ניסיון.

אנחנו הרבה פעמים עושים דיילים באנגלית בשביל התרגול. הדברים פחות מורכבים ומפחידים ממה שזה נראה.

דפנה: כשמגיעים לראיונות וכותבים קוד, המשתנים לא בעברית, זה צועק. להימנע מזה.

אברהם: לפתוח מייל שהוא לא אות ומספר טלפון :) זה צועק שאתה חרדי שלא יודע אנגלית.

 

מה לגבי שימוש בכלי AI לצורך מטלות שוטפות?

דוד: ChatGPT ממציא הרבה שטויות. אפשר להשתמש בו בשביל לקצר תהליכים, אבל לא בשביל לייצר קוד.

גוגל טרנסלייט בכלל איום ונורא.

הדס: המשימה שלרוב תקבלו היא משימה שמותאמת לג'וניורים. אם לא הצלחתם להתמודד ונזקקתם לעזרת AI – זה מייצר סימני שאלה.

 

בחיפוש עבודה נתקלים לפעמים במשרות שדורשות יותר ניסיון ממה שיש בפועל, ונשאלתי לאחרונה כמה פעמים –

מהו פער הגיוני בין דרישות המשרה לניסיון בפועל שניתן להגיש מועמדות בכל זאת?

 

אז הפער המקסימלי שאפשר לגשר עליו בדרך כלל תלוי במספר גורמים:

 

1. תפקיד ותעשייה: ככל שהתפקיד דורש יותר ניסיון וידע טכני מתקדם, כך הפער המקסימלי שיכול להתקבל יהיה גדול יותר. לדוגמה, בתפקידים בכירים של פיתוח תוכנה, ייתכן שהפער המקסימלי יהיה גדול יותר מאשר בתפקידי ג'וניור.

 

2. תנאי השוק: הפער המקסימלי עשוי להשתנות בהתאם לתנאי השוק ולגודל החברה המגייסת. בחברות גדולות יותר, לעיתים יש יותר אפשרויות לספוג פערי ידע ולאפשר זמן חפיפה (במידה ושאר הפרמטרים מתאימים) ויתכן שהפער המקסימלי יהיה גדול יותר מאשר בחברות קטנות שמחפשות מישהי שתיכנס טכנית כמה שיותר מהר לתפקיד.

 

3. רמת הידע והמיומנות של המועמדת: במידה והמועמדת מציגה ידע טכני מתקדם, מיומנויות מרשימות ויכולת ללמוד במהירות, יתכן והחברה תהיה מוכנה להתפשר על פערי שנות הניסיון עד גבול מסוים.

 

4. יכולת התאמה לתפקיד: לעיתים קרובות, כשיש מיומנויות רכות מצוינות, היכולת של המועמדת להשתלב בתפקיד ולהתמודד עם האתגרים הטכנולוגיים המתוחכמים יכולה להיות יותר גבוהה מאשר הניסיון שלה "על הנייר".

 

לסיכום, אין תשובה חד משמעית לשאלה זו, אך באופן כללי, פער מסוים בניסיון עשוי להיות מקובל, כל עוד המועמדת מציעה יכולות נוספות ופוטנציאל.

עבור ג'וניוריות ללא ניסיון כלל – משרות בסדר גודל של עד שנה ניסיון יכולות לבוא בחשבון אם יש פרויקטים משמעותיים כניסיון מהלימודים.

 

שבועיים עברו משמחת תורה שנחרטה לעד בליבנו הפצוע.

וכמו שנראה כרגע – השגרה עוד רחוקה.

 

קיבלתי הרבה תגובות במהלך השבוע על מה שכתבתי בשבוע שעבר. חלקן בעד לחפש כרגע ולנסות לשמור על השגרה כמה שיותר, חלקן דווקא בעד לעצור הכל ולתת לתקופה את היחס המגיע לה, עצירה מהמירוץ.

חיפוש עבודה כרגע מעורר אצל כל אחת אמוציות אחרות, 

כל אחת נמצאת במקום אחר מבחינת דחיפות למצוא עבודה חדשה.

ולכן חשוב לשקול היטב אם בכלל לחפש עבודה כרגע.

 

רציתי לחדד את הדברים, כי זה באמת נושא בוער עכשיו.

כמובן, שכל ההמלצות שלי לחפש עבודה מדברות על כאלה שמרגישות מסוגלות, ורוצות להמשיך לחפש. אין הכוונה ללחוץ על אף אחת להתחיל לחפש דווקא עכשיו אם היא לא חייבת…

 

הייתי מחלקת ל-2 קבוצות.

 

בוגרת לימודים בחיפוש עבודה ראשונה, או בעלת ניסיון שלא עובדת כרגע (מפוטרת או מכל סיבה אחרת) –

אם יש לך אפשרות להמתין לתקופה מעט יותר רגועה, אפשר בינתיים לעבוד על פרויקטים, באופן עצמאי או למצוא מיזמים התנדבותיים אקטואליים למלחמה. יש כל מיני יוזמות טכנולוגיות שנפתחו (הרבה מהן כבר בתפוסה מלאה, אבל מניחה שאפשר למצוא עוד). יש גם מסלולי הכשרה שונים שמאפשרים לך לצבור ניסיון.

אם את חייבת עבודה בדחיפות – שקלי בינתיים עבודה זמנית. להתפשר על תחום טכנולוגי או לגמרי בתחום אחר, רק בינתיים עד שהעניינים ירגעו והשוק יתאושש.

 

עובדת כרגע ומעוניינת לשפר תנאים – 

כנראה שזאת תקופה פחות מומלצת לשינויים, אבל נצלי את הזמן הזה להכנת תשתית שתשמש אותך כשהחיפוש יהיה רלוונטי.

עבדי על קורות החיים שלך, מכתב מקדים, הכיני רשימת אנשי קשר שתרצי לפנות אליהם כשהמצב יתייצב, וודאי שאת מוכנה לראיונות כמו שצריך, תרגלי שאלות טכניות מראיונות.

 

בתפילה לבשורות טובות וביאת גואל צדק בקרוב!

ברכי.

 

מצב השוק לא מזהיר כרגע.

זאת עובדה. מצב נתון. לא בשליטתנו.

אין היצע גדול של משרות, תקנים נפתחים במשורה.

 

למה אני מדגישה את זה? 

ממש לא בשביל לייאש! אלא להיפך, לחזק אותך שיכול להיות שאת עושה הכל מעולה, ורק השוק "אשם".

 

אבל – וזה אבל גדול,

במצב של שוק מאתגר כמו עכשיו, את חייבת לפעול בצורה הכי מדויקת שאפשר, כדי לא לפספס את מעט ההזדמנויות שכן קיימות. עכשיו זה קריטי מתמיד.

 

על מסמך קו"ח דיברנו הרבה, ובטח עוד אדבר עליו, אבל רציתי להדגיש את השלב שלפני המסמך עצמו. יש הרבה שמפספסות את החשיבות שלו – 

מכתב מקדים – הטקסט הנלווה במייל שבעצם אמור לעורר רצון במקבל המייל לפתוח את הקובץ המצורף ולעבור על המועמדות שלך.

החשיבות של מכתב מקדים גדולה במיוחד כששולחים מייל למגייסת ישירות, או דרך חבר מביא חבר. גם בשאר הפלטפורמות הוא חשוב, אבל אלה המקרים המשמעותיים ביותר.

הקדישי מחשבה ותשומת לב לניסוח מכתב מקדים! אל תפספסי את השלב החשוב הזה.

 

הכנתי לך שלושה כללי זהב לכתיבת מכתב מקדים יעיל:

 

1. טקסט תמציתי וממוקד: 

מכתב מקדים צריך להיות תמציתי ומדגיש את הניסיון והכישורים הרלוונטיים לתפקיד אליו את מגישה מועמדות. הימנעי מלהגזים באורך או לכלול מידע לא רלוונטי. שמרי אותו ממוקד בסיבה שבשלה את מחשיבה את עצמך מועמדת טובה וכיצד הכישורים שלך מתאימים לדרישות התפקיד. שאפי לנסח מכתב מקדים המכיל 2-3 פסקאות, כל אחת לא יותר מ-3 שורות.

 

2. התאימי אותו לכל משרה: 

הימנעי משימוש במלל גנרי עבור מספר מועמדויות לתפקידים שונים. קחי את הזמן כדי להתעמק במשרה הספציפית שאליה את ניגשת. התאימי את המכתב המקדים כדי להראות כיצד הכישורים והידע שלך ממש תואמים לתפקיד המסוים הזה. השתמשי במילות מפתח מתיאור התפקיד כדי להוכיח שהבנת את התפקיד ואת צרכי החברה.

כמובן שאת יכולה להכין תבנית כללית שעליה תתבססי. אבל אל תשלחי אותה אוטומטית לכולם, השקיעי תשומת לב להתאמה מיטבית.

 

3. הדגישי מיומנויות רכות, עבודות וקורסים רלוונטיים: 

אם את בוגרת טריה או ללא ניסיון רב בתעשייה, התמקדי בהדגשת כישורים רכים, פרויקטים וקורסים רלוונטיים. למרות שאולי אין לך ניסיון ספציפי הקשור לעבודה, סביר להניח שיש לך מיומנויות חשובות כמו עבודת צוות, פתרון בעיות, תקשורת וניהול זמן. זהי כיצד ניתן ליישם את המיומנויות הללו בתפקיד אליו את מגישה מועמדות וספקי דוגמאות ספציפיות כיצד פיתחת וניצלת את המיומנויות הללו בפרויקטים בלימודים, התמחויות, עבודה התנדבותית או פעילויות מחוץ ללימודים. בנוסף, צייני כל קורס או פרויקט רלוונטי המדגימים את הידע והתשוקה שלך לתחום. הדגשת הכישורים הרכים ופרויקטים רלוונטיים יכולה לעזור לפצות על חוסר הניסיון המקצועי ולהראות את הפוטנציאל שלך להצליח בתפקיד.

 

המון בהצלחה!

כמה תובנות שאספתי בתקופה האחרונה כשאני רואה תהליכי חיפוש עבודה מהצד.

 

יש כמה דברים שאפשר לעשות בחיפוש עבודה אך ממש לא מומלץ לעשות אותם:

 

הגשת מועמדות לכל משרה מבלי להתחשב בכישורים ובניסיון: 

חשוב להגיש מועמדות למשרות מתאימות לניסיון, לחוזקות שלך וליעד המקצועי שלך. הגשת מועמדות אקראית לכל משרה מבלי לשקול אם היא מתאימה יכול לבזבז את זמנך ואת זמנו של המעסיק. במקרים חמורים יותר, אם רואים הגשת מועמדות אוטומטית שחוזרת על עצמה למגוון משרות באותה חברה – את יכולה פשוט לשרוף את עצמך שם.

 

לא לדייק במידע בקורות החיים שלך או במהלך ראיונות: 

להיות לא כנה לגבי הכישורים, הידע או הניסיון שלך זה אף פעם לא רעיון טוב. זה עשוי לעזור לך בהתחלה להכניס רגל, וגם זה רק אולי, אבל זה לא יחזיק מעמד לאורך זמן אם יתגלה מאוחר יותר. תמיד תהיי כנה והדגישי את החוזקות האמיתיות שלך.

אין הכוונה לפסול משרות רק כי את לא מתאימה אליהן ב-100%. אם את רואה משרה שמעט גדולה ממידותייך אבל יש לך מוטיבציה להשקיע ולהתקדם אליה – מצוין! רק וודאי שהם מבינים אותך ואת המקום שבו את נמצאת, ולא מצפים ממך לידע רב שאין לך.

 

חוסר התאמה אישית של הפנייה שלך: 

שליחת קורות חיים ומכתב מקדים כלליים מבלי להתאים אותם למשרה הספציפית שאליה את מגישה מועמדות יכולה לגרום לך להיראות חסרת עניין או לא מקצועית. קחי את הזמן כדי להתאים אישית את המועמדות שלך. חשוב להדגיש כיצד הכישורים והניסיון שלך מתאימים לדרישות התפקיד.

 

הסתמכות אך ורק על ערוצים מקוונים: 

לוחות דרושים והגשת מועמדויות באתרים הם נוחים, אבל הם לא צריכים להיות השיטה היחידה שלך לחיפוש עבודה. נטוורקינג, השתתפות בירידי תעסוקה ופנייה ישירה לחברות יכולים לעתים קרובות להניב תוצאות טובות יותר ולעזור לך להתבלט מהמתחרים.

 

התמקדות רק בשכר ובהטבות: 

למרות שהשכר הוא היבט חשוב בעבודה, התמקדות אך ורק בשכר ובהטבות במהלך תהליך חיפוש העבודה יכולה לגרום לך לפספס פרמטרים חשובים אחרים. חשוב לקחת בחשבון גורמים אחרים כמו תחום מקצועי, אופציות התקדמות והתאמה ליעדים האישיים שלך.

 

שריפת גשרים עם מעסיקים או עמיתים לשעבר: 

שמירה על קשרים חיוביים עם מעסיקים ועמיתים קודמים היא חיונית. עזיבה באווירה שלילית עלולה לפגוע במוניטין שלך, לפעמים נדרשות המלצות ממעסיקים קודמים. תמיד השתדלי לעזוב באווירה טובה ולשמור על קשרים מקצועיים תקינים.

 

זכרי, חיפוש עבודה מוצלח דורש גישה אסטרטגית. אל תפלי למלכודות הללו, זה יכול לעזור לך להציג את עצמך באור הטוב ביותר ולהגדיל את הסיכויים שלך למצוא את העבודה המתאימה בעז"ה.