איך להתמודד עם שאלות קשות בראיונות עבודה?

 

את באמצע ראיון עבודה והנה המראיינת שואלת שאלה שפחות נוח לך לדבר עליה. 

קרה לך? 

 

גם אם עוד לא נתקלת בסיטואציה כזאת – בואי נתכונן מראש ונבין איך להתמודד עם שאלות קשות:

 

• גם אם השאלה לא נוחה לך, חשוב לשמור על קור רוח ולהגיב בצורה מקצועית.
• חשבי על שאלות קשות מבחינתך שיכולות לעלות בראיון והכיני תשובות מראש. כך תוכלי להתמודד עם השאלות בצורה טובה יותר.
• חשוב להיות כנה בתשובות שלך, אבל אין צורך לחשוף יותר מידע ממה שנדרש כשמדובר בנושא רגיש.
• נסי להפוך תחושה שלילית למשהו חיובי. לדוגמה, אם שואלים אותך על כישלון, תארי מה למדת ממנו ואיך זה עזר לך להתקדם.
• במקרה קיצון, אם השאלה ממש מכניסה אותך למקום לא נוח, נסי להוביל את השיחה לנושא אחר שיותר נוח לך לדבר עליו, משהו שקשור ליכולותייך וניסיונך הרלוונטי לתפקיד.

 

אז אילו שאלות קשות יכולות לעלות? 

הנה כמה דוגמאות:

 

– ספרי לי על הכישלון הכי גדול שלך בעבודה וכיצד התמודדת איתו.

– מדוע עזבת את מקום העבודה הקודם שלך?

– מהי החולשה שלך?

– תארי מצב שבו היית צריכה להתמודד עם קונפליקט במקום העבודה וכיצד פתרת אותו.

– למה את חושבת שאת מתאימה יותר לתפקיד הזה מאשר מועמדות אחרות?

 

זכרי, המטרה של המראיינת היא לבדוק איך את מתמודדת עם מצבים מאתגרים וכמה את כנה ואותנטית. הכנה נכונה והתמודדות חיובית עם השאלות הללו יכולה לעשות את ההבדל!

 

בהצלחה!

 

לאחרונה יש שאלה שחוזרת על עצמה בשיחות שלי עם מחפשות עבודה.

זה קורה כשאנחנו מדברות על כל מיני נושאים, ובסיום השיחה אני נשאלת: אז איזה טיפ זריז את יכולה לתת לי לשאלות בראיון?

 

כמובן שיש הרבה מאד מה להרחיב בנושא הזה, ואני לא רוצה להכביד במייל.

 

אבל בכל זאת, בחרתי פה כמה שאלות שכדאי להבין את העיקרון – איך לענות עליהן. 

יכולות להיות המון תשובות לאותה שאלה, וגם ניסוח השאלה עצמה יכול להשתנות, כמובן. 

העיקרון יהיה זהה בבניית התשובה הרלוונטית לך.

 

אז הנה 3 שאלות נפוצות והנחיות כיצד לענות עליהן:

 

תארי מקרה שבו התמודדת עם אתגר מקצועי משמעותי. איך פתרת אותו?

מטרה: המראיין רוצה לבחון את יכולת פתרון הבעיות שלך, היכולת להתמודד עם לחץ והיכולת שלך ללמוד ממצבים קשים.

 

הנחיות לתשובה:

1. בחרי אתגר משמעותי: בחרי דוגמה אמיתית שקשורה לתפקידך המקצועי.
2. תארי את הסיטואציה: ספרי בקצרה על הרקע לבעיה וההשלכות האפשריות שלה.
3. הסבירי את הפעולות שביצעת: תארי את הצעדים שנקטת כדי לפתור את הבעיה, הדגישי את התהליך ולא רק את התוצאה.
4. צייני את התוצאה: ספרי על התוצאה הסופית ומה למדת מהחוויה.

 

דוגמה לתשובה:

"באחת הפעמים עבדתי על פרויקט חשוב והשרת שלנו קרס יומיים לפני ההשקה המתוכננת. הבנתי שהזמן קצר והנעתי את הצוות במהירות לתקן את הבעיה. יחד עם הר"צ בסיעור מוחות חילקנו את המשימות לצוות, נעזרנו בגיבוי והצלחנו לשחזר את המידע תוך יום. הפתרון היה מוצלח והפרויקט הסתיים בזמן. למדתי מהאתגר הזה את החשיבות של גיבויים טובים ויכולת תגובה מהירה."

 

איך את מתמודדת עם ביקורת?

מטרה: המראיין רוצה לבדוק את היכולת שלך לקבל משוב וללמוד ממנו, וכן את הגישה שלך לשיפור עצמי.

 

הנחיות לתשובה:

1. תני דוגמה ממשית: הציגי מקרה שבו קיבלת ביקורת.
2. הדגישי את התגובה שלך: הסבירי איך קיבלת את הביקורת ומה עשית בעקבותיה.
3. הציגי את השיפור: תארי איך פעלת לשיפור העצמי ואיך הביקורת תרמה להתקדמותך המקצועית.

 

דוגמה לתשובה:

"פעם קיבלתי ביקורת מהמנהל שלי על כך שאני לא משתפת מספיק מידע עם הצוות בזמן העבודה על הפרויקטים. במקום להתגונן, לקחתי את הביקורת לתשומת לבי והתחלתי להיות יותר פעילה בפגישות סטטוס שבועיות עם הצוות. השינוי הזה שיפר את התקשורת שלנו ואת שיתוף הפעולה בתוך הצוות, וכך הצלחנו להגיע לתוצאות טובות יותר."

 

למה את מעוניינת לעבוד אצלנו?

מטרה: המראיין רוצה להבין מה מושך אותך בחברה ובתפקיד ולבדוק את ההתאמה שלך לערכי הארגון ולחזון שלו.

 

הנחיות לתשובה:

1. בצעי מחקר על החברה: גלי מה מייחד את החברה, החזון, המוצרים או השירותים שלה.
2. התאימי את הידע שלך לתפקיד: הסבירי כיצד הידע והניסיון שלך מתאימים לתפקיד ולחברה.
3. צייני את התרומה שלך: תארי כיצד את יכולה לתרום להצלחת החברה.

 

דוגמה לתשובה:

"אני מעוניינת לעבוד אצלכם בחברה כי אני מתחברת מאוד לחזון שלכם לשיפור השירותים הדיגיטליים בתחום הבריאות. יש לי ניסיון בפיתוח מערכות תוכנה מורכבות ורצון להשתתף בפרויקטים שמטרתם לשפר את חיי האנשים. אני מאמינה שהידע והכישורים שלי יכולים לתרום רבות לצוות שלכם ואני שמחה לקבל הזדמנות להצטרף לחברה שמובילה חדשנות בתחום זה.

 

בהצלחה בראיונות!

 

קיץ בריא!

מקווה שפסח עבר עליך בטוב, מתחילים שגרה מחודשת של עשיה ופעילות.

 

בשבוע שעבר התקיים כנס הג'וניורים בבנייני האומה.

אירוע שכולו הוקדש לג'וניורים מטעם המיזם הלאומי לשילוב חרדים בהייטק ועוד כמה גופים גדולים כמו משרד העבודה, הג'וינט… 

 

הייתי שם, היה מרתק, המון תוכן מעשי ומקצועי. 

החלטתי להביא לך כאן את סיכום הדברים החשובים

 

אוקי, מוכנה לקרוא על כנס הג'וניורים? 

התחלנו.

 

בנימין לוין מנהל המיזם דיבר על מצוקת הג'וניורים ברמה העולמית, חשוב לדעת שהבעיה היא לא רק בישראל, וכולם מחפשים פתרונות בכל המישורים.

שר העבודה יואב בן צור כיבד בנוכחותי ונתן תקווה, אמר שהתעשיה הבטחונית מעריכה את העובדות החרדיות, הוא אופטימי שתהיה דרישה בעקבות המלחמה. הרבה פעמים אחרי מלחמות יש צמיחה.

ישראל אוזן מנכ"ל משרד העבודה שיתף שעובדים כרגע על הצעת חוק שהממשלה תתערב ותחייב חברות לקבל ג'וניורים.

ולסיכום, חביבה אייזלר מנהלת הקואליציה לתעסוקת חרדים בירכה שנזכה לקדש שם שמיים בעבודה, שזאת נקודת המוצא של כולנו.

 

אבי לואיס, מהנדס תוכנה במטא, נתן טיפים איך להיכנס להייטק. בכמה מילים: זה שילוב של השתדלות וס"ד.

איך להגיע לראיונות?

כדי לבלוט מבין הרבה מועמדים ולהצליח להגיע לראיונות הוא ממליץ לכוון כמה שיותר מדויק למשרות ספציפיות. לתחזק כמה גירסאות של קו"ח כאשר כל גירסה מדייקת לתחומה.

אבי הראה אתר מדהים שהוא בנה בשביל לעזור למחפשי עבודה. יש שם גם הרבה משרות פתוחות. כדאי מאד להירשם אליו: https://goozali.com/

עוד סוגיה שמעסיקה רבות את מי שנמצאת בתחילת הדרך: איך לרכוש ניסיון ללא ניסיון?

אז הנה כמה אופציות:

• לתרום לקוד פתוח (למשל ב-tensorflow) – עוזר גם בשביל להחזיק גיטהאב פעיל.
• לימודי המשך, אם יש תחום שרוצים להמשיך להתמקצע בו.
• התמחות/משרות סטודנט – לעיתים בשכר נמוך אבל זאת דרך טובה בשביל להיכנס לסביבת עבודה ולצבור ניסיון.
• פרויקטי פרילנס – יש פלטפורמות כמו: Fivver, Upwork
• עולם היזמות – למי שמתאים יכול לפתוח דלתות מעניינות.
• להשתתף בהאקתונים – משפשף מאד בפיתוח אינטנסיבי.
• לפעמים אפשר להפוך פרויקט מהלימודים למוצר אמיתי – ואז צריך לשווק אותו (אפשר בלינקדאין).

טיפים איך לעשות נטוורקינג איכותי:

• הפניות חבר מביא חבר – זה יכול להיות טוב, לקחת בחשבון שזה תלוי בחברות, לפעמים זה יעיל יותר, לא תמיד. בחברות קטנות זה לפעמים יעיל יותר כי הצוות קטן וסומך אחד על השני.
• זכרי, במצב השוק כיום לא מספיק לשבת בבית ולשלוח קו"ח. חובה להיות אקטיבית.
• בפניות יזומות בלינקדאין, שימי לב למצוא את שומרי הסף. לפעמים פונים לפונקציות לא נכונות שאין להם סיי והשפעה על הגיוס עצמו.

 

השוק דורש היום הרבה פעמים התמחות בכניסה לעבודה. מלבד הפרקטיקום שנכנס בחלק מהסמינרים, הנה תוכניות התמחות מעניינות ששותפו בכנס (לא ביררתי עליהן מבחינה רוחנית, כל אחת צריכה לבדוק אישית): 

• רישום לתוכנית ההתמחות של אלומה: https://alumainterns.inwise.net/register 
• רישום לתוכנית של Place IL כאן: https://place-il.org/#join-us (מדובר על התוכנית הכללית – בהמשך ישלח עדכון לגבי הרחבה נוספת של התוכנית לחברה החרדית)

 

עוד יוזמה מעניינת: עמותת Code for Israel – אפשרות להתפתח מקצועית באמצעות התנדבות, תרומה לקוד פתוח.

הם מקשרים בין עמותות וחברות שצריכות פתרונות תוכנה לבין מתנדבים.

התהליך נמשך אצלם 10 חודשים – שנה.

אפשר לקרוא עליהם בגוגל.

 

עוד חלק מעניין שסיכמתי בשבילך מהכנס – פאנל מעסיקים.

המשתתפים:

הדס צרפתי מיארה – מנהלת HR בחברת רבטק

אברהם שטילמן – רבטק – 20 שנה בתחום, כיום בתפקיד ניהול Engagement Manager

דוד ורדי – Upsent Medical – שותף ויזם.

דפנה רוזנבאום – סינמדיה – Director of engineering

 

מה מצפים מגוניורית בראיון עבודה? 

דפנה: ברמה טכנולוגית הציפיה היא היכרות עמוקה עם שפת תכנות אחת, כתיבת קוד, אלגוריתמים בסיסיים, יכולת לכסות מקרי קצה, לדעת לעשות סימולציה של קוד, מושגים בסיסיים במבני נתונים, אנגלית ברמה טובה. בוחנים מאפייני אישיות, מוטיבציה, ברק בעיניים, רצון להתקדם, ללמוד ולהשקיע. יכולת חשיבה, יכולת תרגום של החשיבה לקוד.

אין ציפיה מג'וניור שיהיו לו שנות ניסיון רבות, ראיה מערכתית או יכולת לכתוב קוד בשל מדי.

 

היית מצפה מג'וניור לבקש להיבחן בשפה מסוימת שהוא מכיר?

דפנה: אנחנו שואלים את זה. יש מקומות שמחפשים ידע בשפה מסוימת. אבל ברגע שמראיינים ג'וניור, בד"כ אין ציפיה לשפה מסוימת אלא כל מה שדובר קודם.

 

מה בדבר קו"ח עמוסים?

דפנה: אפשר לכתוב במסמך גם דברים שלא יודעים עד הסוף, אבל אם משהו כתוב – תדעו לדבר על זה. זה לא מקצועי כשיש מסמך מלא ועמוס מאד בטכנולוגיות ומונחים שלא יודעים להסביר אותם בראיון.

 

איך אתה מזהה טאלנטים?

אברהם: אין תקרת זכוכית, אפשר להגיע לכל מקום. 

ראיתי התפתחות של הרבה שפות תוכנה, מפתח צריך היום לדעת לא פחות מלתכנת – גם להתנהל בצורה מקצועית, יש בזה הרבה תתי סעיפים. טאלנט זה מי שרואים אצלו את הניצנים לזה. 

קו"ח של גוניורים הרבה פעמים "משעממים" – במובן שאין הרבה ניסיון להציג אלא פרויקטים, לא תמיד מעסיקים מאמינים במה שכתוב שם. 

אני מחפש אמביציה, מוטיבציה להצליח. שומעים את זה מיד בראיון.

עוד טיפ: לא להילחץ מזה שנלחצים בראיון, כולם ככה וזה בסדר.

נסו לחפש משהו מעניין וייחודי – היה מועמד שדיבר איתי על IDE או מפתחת שסיפרה על תוסף שהיא פיתחה לכרום באופן עצמאי – זה היה שונה, זה היה מעניין.

מה שכן עשיתם בלימודים – וודאו שיהיה בצורה שאפשר להציג, ועדיף כבר בקורות החיים, יש לינק לגיטהאב.

לשים לב להכניס לינקים שעובדים, לפעמים שולחים קבצי תמונה ושם הלינקים לא עובדים.

יש מעט מאד זמן להשקיע בכל מועמדות, שימו בגיטהאב קובץ README שיאפשר להתרשם במהירות ממה שעשיתם, חשוב לדעת לספר על הפרויקט בצורה זורמת ובטוחה, זה נותן יתרון עצום.

עוד נקודה חשובה מאד: קו"ח חייבים להיות מונגשים ולעבור מערכות סינון, לא לעצב מסמך גרפי מדי, שיהיה ייחודי אבל פשוט.

 

מהם האתגרים הטכנולוגיים שאתה פוגש כשאתה פוגש גוניורים?

דוד: לקחתי מועמד אחד מתוך 3 שאמנם לא ענה על כל המבחן אלא התקשר לשאול מה התשובה הנכונה.

אנחנו מחפשים תשוקה לאתגר יותר מאשר למצוא עבודה. רעב ללמוד ולהצליח.

הסטאק הטכנולוגי שאני מצפה זה להיות מסוגל לקחת אתגר ולמצוא את השפה או הכלי הטכנולוגי שבהם אפשר יהיה לפתור את האתגר בצורה הכי טובה. מישהי שיגיד: השוויתי בין טכנולוגיות ובחרתי מה שהכי מתאים.

לא לפחד להתנסות בטכנולוגיות חדשות, להתקדם.

 

תנו כלי אחד ליישום מיידי:

אברהם: הפרויקט שעושים – לדעת את זה הכי טוב, גם מה שעשתה השותפה, להעלות לגיטהאב, אם עשיתם פרונט – לקבל חוו"ד, שהנראות תהיה מדהימה, לשים לינק לאתר בקו"ח. זה מוסיף הרבה נקודות ביחס לקו"ח אחרים.

דוד: למידה עצמית, זה הדבר הכי חשוב שיכול להיות למפתח. חשיבה שאין דבר כזה לא אפשרי. גישה פרואקטיבית. אפשר לעשות הכל, לפתוח את הראש ובתור מתכנת להיות מסוגל לעשות הכל.

הדס: התוכנה שמראיינת מטלת בית, יודעת לתת אינדקציה על טאבים שנפתחו במהלך העבודה, יש אזהרת העתקה. שימו לב לאמינות בתהליכי מיון.

דפנה: להשקיע בקו"ח גם בתוכן וגם בנראות. מעסיקים מקבלים המון קו"ח, חשוב שהם יראו טוב. לתת למישהו לעבור על זה, מישהו עם ניסיון.

אברהם: בראיון לא להילחץ אם לא יודעים אלא להראות הגדלת ראש.

 

אנגלית

דפנה: זה כלי חשוב וקריטי לעבודה בהייטק ולכן שווה להשקיע בו כמה שיותר וכמה שיותר מוקדם. כל אחת באופן שמתאים לה ללמוד. בראיונות לג'וניורים דווקא לא שמים על זה דגש יותר מדי, אבל זה עדיין אומר שחשוב להשקיע בזה. החומרים, המפגשים בעבודה עם צוותים מחו"ל, זה מאד מהותי בעבודה בהייטק.

דוד: יותר חשוב ללמוד אנגלית מאתרים ואתגרים טכנולוגיים. יש בהייטק המון מושגים טכניים שלא תמיד המשמעות היא התרגום הבסיסי. קריאה זה מאסט, דיבור פחות קריטי אם לא עובדים ישירות עם חו"ל. גוגל טרנסלייט לא מתאים, כי הוא מתרגם מילולי.

אני למדתי אנגלית רק מקריאה ומהתעקשות לא לתרגם ולא לעשות לעצמי חיים קלים. להבין מה עומד מאחורי. לא לתרגם עמודים מלאים אלא מילים נקודתיות שצריך.

הדס: אנגלית זה כמו כושר, ככל שאתה מתאמן, זה מתפתח ומתקדם. יש המון כלים חינמיים לתרגול יומיומי. האחריות היא אישית על כל אחד להתקדם.

אברהם: אני מתחנן אליכם, בשום שלב אל תגידו "אני לא יודע אנגלית". אפשר לשקף את זה: למדתי אנגלית, אני יודע ברמה בסיסית. רק לא להגיד "אני לא יודע".

עיקר הלימוד המעשי זה לדבר ולכתוב ולשבור שיניים, לא לפחד לדבר, לצבור ניסיון.

אנחנו הרבה פעמים עושים דיילים באנגלית בשביל התרגול. הדברים פחות מורכבים ומפחידים ממה שזה נראה.

דפנה: כשמגיעים לראיונות וכותבים קוד, המשתנים לא בעברית, זה צועק. להימנע מזה.

אברהם: לפתוח מייל שהוא לא אות ומספר טלפון :) זה צועק שאתה חרדי שלא יודע אנגלית.

 

מה לגבי שימוש בכלי AI לצורך מטלות שוטפות?

דוד: ChatGPT ממציא הרבה שטויות. אפשר להשתמש בו בשביל לקצר תהליכים, אבל לא בשביל לייצר קוד.

גוגל טרנסלייט בכלל איום ונורא.

הדס: המשימה שלרוב תקבלו היא משימה שמותאמת לג'וניורים. אם לא הצלחתם להתמודד ונזקקתם לעזרת AI – זה מייצר סימני שאלה.

 

ערב פורים שמח!

 

גם אצלך בבית מתנגנים שירי פורים ומתחילים להיארז משלוחי מנות?

 

בשבת הקרובה אי"ה כולנו נצא לשמוע את פרשת זכור.

מצווה חשובה למחות את זכר עמלק.

 

הכנתי לך היום עמלק מיוחד למחות מתהליך חיפוש העבודה, כמה דברים שכדאי לזכור וממש לא לבצע אותם.

 

עיצוב מורכב – 

קורות החיים שלך צריכים לעבור מערכות גיוס אוטומטיות שסורקות את המסמכים ומנתחות אותם. עיצוב המכיל אובייקטים כמו טבלאות או תיבות טקסט נחשב עיצוב מורכב ועלול להשתבש בסריקה. שמרי על עיצוב שטוח.

מניפולציות – 

לא להשתמש בהן במהלך חיפוש העבודה. שמעתי טיפ מוזר שאומר לכלול פרטים לא מדויקים בקורות חיים, הצגת יכולות שאין לך באמת על מנת לעלות בחיפושים במערכת. מניפולציה כזו לא רק שאינה אתית, אלא גם עלולה לגרום לך לאבד אמינות והזדמנויות בעתיד.

לחץ – 

אמנם הרבה פעמים הוא מלווה קבוע של תהליך חיפוש עבודה, אבל נסי לנטרל אותו. הלחץ עלול להוביל לקבלת החלטות שגויות בעלות השלכות לטווח הארוך.

קלישאות – 

נסי להימנע מהן כמה שיותר. אני מדברת על שימוש בביטויים מוכרים ושגורים ביותר בקורות החיים או בראיונות עבודה, במקום לחשוב על ביטויים יצירתיים וייחודיים. קלישאות יכולות להוריד מההתעניינות בך ולהפחית סיכויי הצלחה בתהליך.

 

שיהיה פורים שמח בלב שמח!

רק שמחות ובשורות טובות!

 

ברכי.

בחיפוש עבודה נתקלים לפעמים במשרות שדורשות יותר ניסיון ממה שיש בפועל, ונשאלתי לאחרונה כמה פעמים –

מהו פער הגיוני בין דרישות המשרה לניסיון בפועל שניתן להגיש מועמדות בכל זאת?

 

אז הפער המקסימלי שאפשר לגשר עליו בדרך כלל תלוי במספר גורמים:

 

1. תפקיד ותעשייה: ככל שהתפקיד דורש יותר ניסיון וידע טכני מתקדם, כך הפער המקסימלי שיכול להתקבל יהיה גדול יותר. לדוגמה, בתפקידים בכירים של פיתוח תוכנה, ייתכן שהפער המקסימלי יהיה גדול יותר מאשר בתפקידי ג'וניור.

 

2. תנאי השוק: הפער המקסימלי עשוי להשתנות בהתאם לתנאי השוק ולגודל החברה המגייסת. בחברות גדולות יותר, לעיתים יש יותר אפשרויות לספוג פערי ידע ולאפשר זמן חפיפה (במידה ושאר הפרמטרים מתאימים) ויתכן שהפער המקסימלי יהיה גדול יותר מאשר בחברות קטנות שמחפשות מישהי שתיכנס טכנית כמה שיותר מהר לתפקיד.

 

3. רמת הידע והמיומנות של המועמדת: במידה והמועמדת מציגה ידע טכני מתקדם, מיומנויות מרשימות ויכולת ללמוד במהירות, יתכן והחברה תהיה מוכנה להתפשר על פערי שנות הניסיון עד גבול מסוים.

 

4. יכולת התאמה לתפקיד: לעיתים קרובות, כשיש מיומנויות רכות מצוינות, היכולת של המועמדת להשתלב בתפקיד ולהתמודד עם האתגרים הטכנולוגיים המתוחכמים יכולה להיות יותר גבוהה מאשר הניסיון שלה "על הנייר".

 

לסיכום, אין תשובה חד משמעית לשאלה זו, אך באופן כללי, פער מסוים בניסיון עשוי להיות מקובל, כל עוד המועמדת מציעה יכולות נוספות ופוטנציאל.

עבור ג'וניוריות ללא ניסיון כלל – משרות בסדר גודל של עד שנה ניסיון יכולות לבוא בחשבון אם יש פרויקטים משמעותיים כניסיון מהלימודים.

 

כמה תובנות שאספתי בתקופה האחרונה כשאני רואה תהליכי חיפוש עבודה מהצד.

 

יש כמה דברים שאפשר לעשות בחיפוש עבודה אך ממש לא מומלץ לעשות אותם:

 

הגשת מועמדות לכל משרה מבלי להתחשב בכישורים ובניסיון: 

חשוב להגיש מועמדות למשרות מתאימות לניסיון, לחוזקות שלך וליעד המקצועי שלך. הגשת מועמדות אקראית לכל משרה מבלי לשקול אם היא מתאימה יכול לבזבז את זמנך ואת זמנו של המעסיק. במקרים חמורים יותר, אם רואים הגשת מועמדות אוטומטית שחוזרת על עצמה למגוון משרות באותה חברה – את יכולה פשוט לשרוף את עצמך שם.

 

לא לדייק במידע בקורות החיים שלך או במהלך ראיונות: 

להיות לא כנה לגבי הכישורים, הידע או הניסיון שלך זה אף פעם לא רעיון טוב. זה עשוי לעזור לך בהתחלה להכניס רגל, וגם זה רק אולי, אבל זה לא יחזיק מעמד לאורך זמן אם יתגלה מאוחר יותר. תמיד תהיי כנה והדגישי את החוזקות האמיתיות שלך.

אין הכוונה לפסול משרות רק כי את לא מתאימה אליהן ב-100%. אם את רואה משרה שמעט גדולה ממידותייך אבל יש לך מוטיבציה להשקיע ולהתקדם אליה – מצוין! רק וודאי שהם מבינים אותך ואת המקום שבו את נמצאת, ולא מצפים ממך לידע רב שאין לך.

 

חוסר התאמה אישית של הפנייה שלך: 

שליחת קורות חיים ומכתב מקדים כלליים מבלי להתאים אותם למשרה הספציפית שאליה את מגישה מועמדות יכולה לגרום לך להיראות חסרת עניין או לא מקצועית. קחי את הזמן כדי להתאים אישית את המועמדות שלך. חשוב להדגיש כיצד הכישורים והניסיון שלך מתאימים לדרישות התפקיד.

 

הסתמכות אך ורק על ערוצים מקוונים: 

לוחות דרושים והגשת מועמדויות באתרים הם נוחים, אבל הם לא צריכים להיות השיטה היחידה שלך לחיפוש עבודה. נטוורקינג, השתתפות בירידי תעסוקה ופנייה ישירה לחברות יכולים לעתים קרובות להניב תוצאות טובות יותר ולעזור לך להתבלט מהמתחרים.

 

התמקדות רק בשכר ובהטבות: 

למרות שהשכר הוא היבט חשוב בעבודה, התמקדות אך ורק בשכר ובהטבות במהלך תהליך חיפוש העבודה יכולה לגרום לך לפספס פרמטרים חשובים אחרים. חשוב לקחת בחשבון גורמים אחרים כמו תחום מקצועי, אופציות התקדמות והתאמה ליעדים האישיים שלך.

 

שריפת גשרים עם מעסיקים או עמיתים לשעבר: 

שמירה על קשרים חיוביים עם מעסיקים ועמיתים קודמים היא חיונית. עזיבה באווירה שלילית עלולה לפגוע במוניטין שלך, לפעמים נדרשות המלצות ממעסיקים קודמים. תמיד השתדלי לעזוב באווירה טובה ולשמור על קשרים מקצועיים תקינים.

 

זכרי, חיפוש עבודה מוצלח דורש גישה אסטרטגית. אל תפלי למלכודות הללו, זה יכול לעזור לך להציג את עצמך באור הטוב ביותר ולהגדיל את הסיכויים שלך למצוא את העבודה המתאימה בעז"ה.