לפני כמה שבועות קיבלתי שאלה שנוגעת בדיוק בנקודה הכואבת של הרבה נשים מוכשרות שמגיעות מעולמות פיתוח או בדיקות – ומתמודדות עם עולם של מהפכת ה-AI.

 

הנה הלב של השאלה:

 

"הטייטל הרשמי שלי כרגע בחברה הוא: בודקת תוכנה. 

בשנה האחרונה פיתחתי מערכת שלמה לאוטומציה –

יזמתי אותה בעצמי, בניתי אותה, והיא באמת עובדת.

אבל בניתי אותה בעזרת AI.

ובשאר הזמן – אני עושה בעיקר בדיקות ידניות.

אז מה זה נחשב?

ואיך בכלל מציגים את זה בראיון או בקורות חיים?"

 

וזה בדיוק העניין.

 

השאלה היא לא אם עשית משהו שראוי להיחשב ניסיון.

השאלה היא איך את מדברת אותו.

 

---

 

מה שחשוב לזכור כשמציגים ניסיון כזה:

 

1. זה לא משנה איך הגעת לפתרון – זה משנה שאת בנית אותו.

בראיון עבודה, לא מעניין את המגייסים כמה שורות קוד כתבת לבד.

מה שחשוב: האם הבנת את הבעיה? האם תכננת פתרון? האם גרמת לו לקרות?

 

2. תהליך הגיוס מחפש ערך – לא הגדרה.

את לא חייבת לקרוא לעצמך דווקא "מפתחת" כדי שיראו את הערך שלך.

אם הובלת פיתוח של מערכת – גם אם זה לא היה תפקיד פיתוח קלאסי – זה שווה הרבה.

הצגה נכונה של זה יכולה לפתוח דלתות.

 

3. לא להקטין – לא להאדיר – אלא לדייק.

"עבדתי בעיקר בבדיקות ידניות, אבל זיהיתי צורך ובניתי מערכת שעושה את זה אוטומטית – והיא חוסכת זמן ומשאבים."

זה משפט שמגייס מקשיב לו.

 

---

 

אם גם את מרגישה שהניסיון שלך "לא מספיק שווה" כי הוא לא נראה כמו של כולן – תדעי שאת ממש לא לבד.

הרבה נשים מרגישות ככה.

אבל הפער האמיתי הוא לא בטכנולוגיה – הוא בסיפור שאת מספרת.

 

תחשבי על זה.

 

ובהמשך, אולי אכתוב עוד על איך בדיוק לנסח את זה בקורות חיים ובראיונות.

 

בהצלחה,

ברכי.

 

"אבל כבר כתבתי את כל הניסיון – למה זה עדיין לא נראה טוב?"

שאלה שחוזרת על עצמה בכל כך הרבה גרסאות.

כי לכאורה, על קורות חיים כבר דובר בלי סוף.

יש אינספור מדריכים, דוגמאות, תבניות.

אבל גם אחרי כל זה – עדיין נשארות שאלות.

על הפרטים הקטנים. הדקויות. הדברים שלא כתובים באף מקום.

 

וזה בדיוק מה שגורם להרבה מחפשות עבודה להרגיש שהן פשוט

לא מוצאות את עצמן בתוך המסמך.

 

אז רגע אחרי שסיימת להעלות על הכתב את הבסיס –

הנה כמה נקודות חשובות שיעשו לך סדר:

 

5 דברים שחשוב לדעת כשכותבים קורות חיים

 

1. פרקטיקום – ניסיון תעסוקתי או פרויקט לימודי?

   זה תלוי.

   אם הפרקטיקום התקיים במסגרת של חברה (ואולי אפילו חברת הייטק), בהתנהלות מקצועית עם צוות, ר"צ, משימות, עבודה רציפה כמו כל עובדת אחרת – רק בלי תלוש שכר – אז בהחלט אפשר להציג אותו תחת 'ניסיון תעסוקתי'.

   אם לא – הוא פשוט מוצג כפרויקט מרכזי בסעיף הפרויקטים, עם פירוט מקצועי שמבהיר את התרומה שלך בפרויקט.

 

2. פרויקט עצמאי? זה בהחלט נחשב ניסיון.

   אם בנית מערכת או פיתחת מוצר ביוזמה אישית – בנוסף או במקביל לעבודה הרשמית שלך – זה נחשב ניסיון מקצועי לגמרי, וצריך להופיע בקורות החיים.

 

איך להציג את זה?

זה משתנה – לפעמים מתאים לפתוח סעיף נפרד (פיתוח עצמאי / פרילנס), ולפעמים נכון יותר לשלב את זה בתוך פירוט של מקום העבודה.

 

כאן נדרש שיקול דעת מקצועי.

זו החלטה אישית – לפעמים שווה להתייעץ ולעבוד על זה איתי או עם הצוות, כדי להבין איך להציג את זה נכון ומדויק (כחלק מתהליך פרטני בתשלום).

 

3. כמה פרויקטים אקדמיים צריך לציין אם כבר יש ניסיון תעסוקתי?

   אם אין לך עדיין ניסיון תעסוקתי – הפרויקטים הם החלק הכי חשוב במסמך, והם חייבים להיות כתובים בפירוט.

   אם אין מספיק מקום – עדיף לדלל חלקים אחרים ולהשאיר את הפירוט.

   לעומת זאת, אם כבר יש לך ניסיון בעבודה – מתחילים לצמצם את ההרחבה על פרויקטים מהלימודים, לפי שיקול דעת:

   מה מחזק אותך, מה מיותר, ומה נכון להציג בהתאם למשרה.

 

4. האם לכתוב פרופיל אישי בראש המסמך? כן – אבל לא גנרי.

   בעיניי זו אחת הפסקאות הכי חשובות בקובץ.

   היא נותנת רושם ראשוני – ואם היא כתובה טוב, היא יכולה לתפוס את העין של מי שקורא ולהשאיר חותם.

   אבל הרבה פעמים נכתבת שם פסקה גנרית וחלשה – וזה חבל, כי זה מפספס את ההזדמנות.

   אז האם זה חובה? לא.

   האם זה מקובל? כן.

   ואם בוחרים לכתוב – כדאי להשקיע שם במיוחד.

 

(אם את רוצה להעמיק בנושא – כתבתי פעם מאמר בדיוק על זה: עקרונות פסקת הפרופיל)

 

5. ומה עם המשפט הזה: "מחפשת את האתגר הבא שלי"?

   הרבה שואלות אותי אם זה הכרחי – ואני אומרת: זה תלוי.

   מצד אחד, ברור שמי ששולחת קורות חיים מחפשת תפקיד.

   מצד שני, אם הפרופיל לא מאד ארוך, והשורה הזאת לא תעמיס – היא יכולה דווקא לסכם יפה את הפסקה ולתת כיוון ברור לאן את שואפת.

אז לא חובה – אבל אם זה מרגיש לך נכון, אפשר להשאיר את המשפט הזה בסוף הפסקה, בצורה ממוקדת ומדויקת.

 

---

 

אם את מרגישה שיש לך קובץ טוב, אבל משהו בו עדיין לא מרגיש שלם – כנראה שזה קשור בדיוק לנקודות האלה.

הפרטים הקטנים. המקומות שצריך בהם שיקול דעת, לא רק תבנית.

בחירת משרות חכמה בחיפוש עבודה היא אחד הצעדים הקריטיים בדרך לתהליך יעיל, מדויק, ופחות מתסכל.

 

"אולי אני פשוט אשלח… מה כבר יש לי להפסיד?"

משפט מוכר, שאני שומעת כל כך הרבה מנשים שמחפשות עבודה.

יש מודעה. היא לא בדיוק מתאימה – אבל אולי, אולי בכל זאת יקרה משהו.

 

אז שולחים. ועוד אחת. ועוד שתיים.

ובשלב מסוים – קשה לזכור בכלל לאן הגשת, למה הגשת, ומה רצית מלכתחילה.

 

ואז מגיע הרגע המתסכל:

שום דבר לא מתקדם. אין תשובות. או שיש תשובת שלילה אוטומטית.

וזה מתסכל. כי את משקיעה. באמת.

 

אז מה עושים?

עוצרים רגע – ועובדים חכם.

כי כשאת מתמקדת במשרות שמתאימות לך, משהו משתנה.

גם האנרגיה שלך – וגם התוצאות שיגיעו.

 

---

 

מתוך מה שאני פוגשת בזמן האחרון אצל מחפשות עבודה, אני רוצה להציע לך כמה עזרים לבחירה חכמה של משרות.

 

קודם כל, תגדירי לעצמך מה את מחפשת

לא כל מודעה שמתאימה "בערך" שווה שליחה.

איזה סוג תפקיד את רוצה? תחום? רמת אחריות? סביבת עבודה שמתאימה לך?

 

קראי בעיון תיאורי משרות – חפשי את מילות המפתח שלך

האם מופיעים במודעה טכנולוגיות, תחומי אחריות או מיומנויות שאת מביאה איתך?

זה הסימן שזה רלוונטי לך – ושכדאי להשקיע בהגשה.

 

ראית משרה – בדקי התאמה של 60%-70%

אין צורך לעמוד בכל סעיף כדי להגיש מועמדות.

אם יש התאמה חלקית משמעותית – לכי על זה.

אבל אם אין התאמה כמעט בכלל – את לא באמת נותנת לעצמך סיכוי.

 

כדאי לשים לב לסוג החברה

סטארטאפ קטן? ארגון גדול? צוות צעיר? סביבה היברידית?

מעבר לדרישות – תבדקי אם זו סביבת עבודה שתוכלי לפרוח בה.

 

אל תזלזלי בתחושת הבטן שלך

המשרה הזאת מרגשת אותך? מעניינת אותך אפילו קצת?

אם לא – אל תבזבזי עליה אנרגיה.

אם כן – תני לה צ’אנס.

 

מבחינת רמת ההתאמה – יש איזון שחשוב לזכור:

 

60% התאמה? לכי על זה.

30%? תעזבי.

100%? לפעמים זו יכולה להיות הזדמנות מצוינת – אבל שימי לב:

אם את מרגישה שהתפקיד לא יאתגר אותך, או שאת מביאה איתך הרבה מעבר לדרישות –

יכול להיות שתיתפסי כ-overqualified, או שפשוט יהיה לך פחות מעניין בטווח הארוך.

מצד שני, אם המשרה מסקרנת אותך, מתאימה לך בחיים עכשיו ומרגישה נכונה – אין שום סיבה לא לגשת.

לפעמים דווקא המשרות ה"מתאימות מדי" פותחות דלתות חשובות.

לפעמים נדמה שחיפוש עבודה תלוי רק בדברים הגדולים – קורות חיים מרשימים, פרויקט מעולה, קשרים חזקים.

אבל דווקא כשאני מלווה מועמדות לאורך הדרך, שוב ושוב אני רואה עד כמה הפרטים הקטנים הם אלה שעושים את ההבדל.

 

החלטתי לבחור להתמקד ב-4 פעולות פשוטות – שלוקחות פחות מ-5 דקות כל אחת – אבל יכולות להשפיע משמעותית על התהליך שלך:

 

1. סקירה קצרה של מילות מפתח בקורות החיים

יש לך קובץ מעולה – אבל האם המילים שמופיעות בו מתאימות למה שמגייסים מחפשים היום?

לפני שליחה למשרה, עצרי לרגע ובדקי: האם מופיעות שם המילים שמופיעות גם במודעה?

(React, Docker, אוטומציה, Scrum…)

 

שינויים קטנים בניסוח או בשמות טכנולוגיות – יכולים לקבוע אם תעברי את הסינון הראשוני או תיפסלי מראש.

 

2. בדיקה שהקישורים באמת עובדים

מצוין אם צירפת לינק ללינקדאין או לגיטהאב –

אבל… האם הוא באמת נפתח? האם הוא פתוח לצפייה?

כבר ראיתי מועמדות מצוינות שהשאירו רושם פחות טוב – רק כי הקישור הוביל לעמוד ריק או שגיאה.

 

3. שורת הנושא במייל – הרושם הראשון שלך

כשאת שולחת קורות חיים, מה כתוב בשורת הנושא?

אם זו שורה גנרית כמו "קורות חיים למשרה" – את עלולה להיבלע בין מאות פניות אחרות.

נסי לנסח שורה ממוקדת יותר, למשל:

"Full Stack Developer – מועמדות למשרה X שפורסמה באתר Y"

ככה את כבר בולטת – אפילו עוד לפני שפותחים את הקובץ.

 

4. מייל תודה קצר אחרי ראיון

לא מובן מאליו – ולכן כל כך אפקטיבי.

מייל קצר עם תודה על הזמן, ואז משפט אישי שמתחבר לשיחה שהייתה ביניכם – מייצר רושם של בגרות, רצינות ואכפתיות.

הדבר היחיד שצריך לשים לב אליו – הוא לנסח את המייל הזה ממש טוב.

כתבתי על זה בעבר יותר בהרחבה – את יכולה לקרוא כאן: שליחת תודה לאחר ראיון

 

אז לסיכום –

לא תמיד צריך לשפץ הכל מהתחלה.

לפעמים, כמה התאמות קטנות הן אלה שיגרמו לקובץ שלך לבלוט, למייל להיפתח – ולמגייס לזכור אותך לטובה.

נתקלתי השבוע בסקר שפורסם – שאלון אנונימי לנשים שמצאו את העבודה הראשונה שלהן.

פניתי למי שריכזה את הסקר וביקשתי רשות לנתח את התשובות ולהוציא מהן תובנות – היא העדיפה להישאר מאחורי הקלעים אבל שמחה שאשתף, כדי שעוד נשים תוכלנה להיעזר בזה.

(אם לא יצא לך לענות – מוזמנת להגיב ולהשפיע: סקר על חיפוש עבודה ראשונה בהייטק)

 

אז קראתי את התגובות לעומק וריכזתי את שלושת הדברים הכי בולטים שרלוונטיים גם לך (אפילו בחיפוש עבודה לא ראשונה)

 

1. קשרים אישיים יכולים לעזור – הם לא תנאי הכרחי אבל מומלצים תמיד

כ-40% מהמשיבות דיווחו שהייתה להן היכרות כלשהי עם מישהו מהחברה – לעיתים קרובה, ולעיתים שטחית בלבד.

אבל הנתון המעניין הוא ש-57% מהמשיבות לא הכירו אף אחד מהחברה לפני שהתקבלו.

ובכל זאת, כשנשאלו (בהמשך הסקר) מה הכי עזר להן להתקבל – קשרים והמלצות היו התשובה השכיחה ביותר.

מה שמלמד: לא כולן התחילו עם קשרים – אבל כדאי ליצור אותם וכמובן צריך לדעת להשתמש בהם נכון.

 

2. חיפוש יעיל יכול לחסוך לך חודשים של תסכול

הנתונים מראים שתהליך החיפוש לא תמיד ממושך כפי שנדמה:

כמעט 60% מהמשיבות מצאו את העבודה הראשונה שלהן תוך פחות מחצי שנה, ורבות מהן אפילו תוך 3 חודשים.

מצד שני, כ-40% עברו תהליך חיפוש ארוך יותר – חצי שנה, שנה ואף יותר.

 

המסקנה שעולה בבירור מהשטח:

חיפוש נכון וממוקד – כזה שמבוסס על הבנה, מיקוד, והתנהלות מדויקת – יכול לקצר תהליכים משמעותית.

במילים אחרות: זו לא רק שאלה של זמן – זו שאלה של איך את פועלת.

וכאן גם הפרקטיקום משחק תפקיד – אחוז מסוים הגיעו לעבודה הראשונה דרכו.

 

כל התחלה הוא התחלה מצוינת

לצד 26% שהתחילו בחברות הייטק מבוססות ו-24% בגופים ממשלתיים או ציבוריים –

כ-40% מהמשיבות התחילו את דרכן דווקא במקומות פחות “נוצצים”:

סטארטאפים קטנים, חברות אאוטסורסינג, ארגונים לא טכנולוגיים עם מחלקת פיתוח, בתי תוכנה ועוד.

זו אולי לא הדרך הכי זוהרת – אבל זו דרך לגמרי ריאלית ונפוצה בשטח.

מה שחשוב הוא להיכנס, להתחיל לצבור ניסיון – ומשם להתקדם.

 

 

 

מה שהתובנות האלה מדגישות הוא דבר אחד ברור:

יש לא מעט דרכים להיכנס לתעשייה – והן יכולות להיראות מאוד שונות זו מזו.

אבל מה שמשותף כמעט לכולן הוא דבר אחד:

צריך להשקיע. לבנות נכון את מה שיש לך – ולדעת להראות את זה החוצה.

הדברים לא קורים מעצמם, אבל כשעובדים חכם – הם בהחלט קורים.

 

גם בשאלה "מה היית ממליצה לג'וניור/ית שמחפש/ת עבודה?" – חזרו שלושה מסרים שוב ושוב:

• להתפלל ולהאמין – בלי להתייאש
• לפעול כל הזמן – לא לשבת ולחכות שמשהו יקרה
• לדבר עם אנשים – להשתמש בקשרים ולא להתבייש

 

בהצלחה!

בעבודתי עם מחפשות עבודה מוכשרות, חוזרים ועולים אותם אתגרים – שאלות על איך להציג את הניסיון המקצועי, איך לבחור את המילים הנכונות, ואיך לייצר רושם ראשוני חזק.
כדי לעזור, ריכזתי כאן כמה טיפים וטכניקות פשוטות, שיסייעו להדגיש את הכישורים שלך בקורות החיים בצורה שתבלוט ותמשוך תשומת לב:

התחילי עם פעלים חזקים וממוקדים
שימוש במילים כמו "הובלת", "שיפור", "ייעול", "פיתוח", "ביצוע אופטימיזציה ל-" מדגיש את הפעולות והתרומה שלך. פעלים כאלה מעבירים מסר של עשייה יזומה ומדגישים את המעורבות שלך בהצלחות.

הדגישי הישגים באמצעות מספרים ותוצאות
במקום לכתוב "הובלת פרויקט", כדאי לפרט יותר: "הובלת פרויקט שמטרתו להגדיל את יעילות הצוות ב-20%", או "הפחתת זמני עבודה ב-30%". השימוש במספרים ובמדדים הופך את ההישגים שלך למוחשיים ומרשימים יותר.

בחרי מילות מפתח מותאמות לתעשייה ולתחום שלך
כדאי לקרוא את דרישות המשרות הרלוונטיות ולחפש מונחים מקצועיים החוזרים על עצמם. כך ניתן להדגיש ניסיון רלוונטי ולהתאים את עצמך בדיוק למה שמחפשים.

השתמשי במשפטים משמעותיים
במקום "ניסיון במערכת XYZ" עדיף לכתוב "מומחיות במערכת XYZ לייעול תהליכים". משפטים אלה יכולים למשוך את העין ומאפשרים למגייסים להבין את הערך המוסף שלך מיד.

בהצלחה!

העולם שלנו מתקדם כל הזמן וחשוב מאד לרתום את הטכנולוגיה לטובתנו במקסימום.

 

לצד העבודה היומיומית שלי, בין השאר על מסמכי קורות חיים, אני שמחה לראות ולשמוע על כאלה שמנצלות את הבינה המלאכותית ליצירת ועריכת מסמכים.

זה נפלא בעיניי.

 

החלטתי לעשות סדר בנושא הזה, לאחר כמה שאלות שנשאלתי.

 

אז בואי נראה יחד את היתרונות והחסרונות שיש בשימוש ב-AI למטרה הזו.

 

נתחיל מהיתרונות:

 

גישה מיידית: ChatGPT ודומיו זמינים 24/7, כך שאת יכולה לקבל עזרה בכל שעה ובכל מקום. אין צורך לחכות לפגישות או למענה למיילים. את פשוט מקבלת תשובות מיידיות לכל שאלה.

 

שיפורי תוכן: הבינה המלאכותית יכולה להציע תיקונים לניסוח, לתקן טעויות ולשפר את בהירות המידע בקורות החיים שלך. המערכת גם יכולה להציע דרכים חדשות להציג את הכישורים והניסיון שלך בצורה יצירתית ואפקטיבית.

 

גמישות: את יכולה לנסות ניסוחים שונים ולהשוות ביניהם בקלות, מה שמסייע לך למצוא את הגירסה הטובה ביותר.

 

שיפור הדרגתי: עבודה בשלבים, פיסקה פיסקה, מאפשרת לך לשפר כל חלק בקורות החיים בנפרד, זה מקל על ביצוע תיקונים קטנים ויצירת שיפורים מדודים.

 

התאמה אישית מהירה: ה-AI יכול לעזור לך לנסח קורות חיים שמתאימים לצרכים הספציפיים של התפקיד שאליו את מגישה מועמדות.

 

יפה מאד.

אבל אין טוב בלי רע :) 

 

קחי לתשומת ליבך מספר חסרונות ששווה להיות מודעת אליהם:

 

הבנה חלקית של ההקשר: אם לא תדייקי בשאלה בפרומפט, הבינה המלאכותית לא תמיד תבין את ההקשר המלא של התחום או התעשייה שבה את נמצאת, לעיתים זה מוביל לניסוחים כלליים מדי.

 

פרטים קטנים: המערכת עשויה לפספס פרטים חשובים או ניואנסים בקורות החיים שלך, כמו שמות ספציפיים של פרויקטים או תפקידים.

 

ניואנסים הקשורים לסביבת עבודה או לדרישות ספציפיות:

בשונה מאשת מקצוע אנושית, שיכולה לשאול אותך שאלות מכוונות כדי לדייק את הדברים, הבינה המלאכותית מתייחסת רק למידע שנתת לה בלי "להגדיל ראש". יש מקרים ששיחת ייעוץ תספק תמונה רחבה יותר ותתאים את קורות החיים לצרכים המדויקים שלך, מעבר להמלצות של ChatGPT או כלים אחרים.

 

ניסוחים אישיים: התשובות ש-AI מספקת לא תמיד ישקפו את הסגנון האישי שלך, חשוב לשמור על טון אישי ולהביע את עצמך בצורה אותנטית. לא תמיד הסגנון מצליח לעבור.

 

שחיקה של מיומנות הכתיבה: כמו כל דבר, תלות בטכנולוגיה עלולה להשפיע על התפתחות הכישורים הרכים שלך וביכולת ההתנסחות.

 

לסיכום בקצרה: שימוש בבינה מלאכותית יכול להיות כלי עזר מצוין, אך חשוב לשלב אותו יחד עם שיקול דעת אישי וייעוץ מקצועי כשזה נצרך.

קיץ בריא!

מקווה שפסח עבר עליך בטוב, מתחילים שגרה מחודשת של עשיה ופעילות.

 

בשבוע שעבר התקיים כנס הג'וניורים בבנייני האומה.

אירוע שכולו הוקדש לג'וניורים מטעם המיזם הלאומי לשילוב חרדים בהייטק ועוד כמה גופים גדולים כמו משרד העבודה, הג'וינט… 

 

הייתי שם, היה מרתק, המון תוכן מעשי ומקצועי. 

החלטתי להביא לך כאן את סיכום הדברים החשובים

 

אוקי, מוכנה לקרוא על כנס הג'וניורים? 

התחלנו.

 

בנימין לוין מנהל המיזם דיבר על מצוקת הג'וניורים ברמה העולמית, חשוב לדעת שהבעיה היא לא רק בישראל, וכולם מחפשים פתרונות בכל המישורים.

שר העבודה יואב בן צור כיבד בנוכחותי ונתן תקווה, אמר שהתעשיה הבטחונית מעריכה את העובדות החרדיות, הוא אופטימי שתהיה דרישה בעקבות המלחמה. הרבה פעמים אחרי מלחמות יש צמיחה.

ישראל אוזן מנכ"ל משרד העבודה שיתף שעובדים כרגע על הצעת חוק שהממשלה תתערב ותחייב חברות לקבל ג'וניורים.

ולסיכום, חביבה אייזלר מנהלת הקואליציה לתעסוקת חרדים בירכה שנזכה לקדש שם שמיים בעבודה, שזאת נקודת המוצא של כולנו.

 

אבי לואיס, מהנדס תוכנה במטא, נתן טיפים איך להיכנס להייטק. בכמה מילים: זה שילוב של השתדלות וס"ד.

איך להגיע לראיונות?

כדי לבלוט מבין הרבה מועמדים ולהצליח להגיע לראיונות הוא ממליץ לכוון כמה שיותר מדויק למשרות ספציפיות. לתחזק כמה גירסאות של קו"ח כאשר כל גירסה מדייקת לתחומה.

אבי הראה אתר מדהים שהוא בנה בשביל לעזור למחפשי עבודה. יש שם גם הרבה משרות פתוחות. כדאי מאד להירשם אליו: https://goozali.com/

עוד סוגיה שמעסיקה רבות את מי שנמצאת בתחילת הדרך: איך לרכוש ניסיון ללא ניסיון?

אז הנה כמה אופציות:

• לתרום לקוד פתוח (למשל ב-tensorflow) – עוזר גם בשביל להחזיק גיטהאב פעיל.
• לימודי המשך, אם יש תחום שרוצים להמשיך להתמקצע בו.
• התמחות/משרות סטודנט – לעיתים בשכר נמוך אבל זאת דרך טובה בשביל להיכנס לסביבת עבודה ולצבור ניסיון.
• פרויקטי פרילנס – יש פלטפורמות כמו: Fivver, Upwork
• עולם היזמות – למי שמתאים יכול לפתוח דלתות מעניינות.
• להשתתף בהאקתונים – משפשף מאד בפיתוח אינטנסיבי.
• לפעמים אפשר להפוך פרויקט מהלימודים למוצר אמיתי – ואז צריך לשווק אותו (אפשר בלינקדאין).

טיפים איך לעשות נטוורקינג איכותי:

• הפניות חבר מביא חבר – זה יכול להיות טוב, לקחת בחשבון שזה תלוי בחברות, לפעמים זה יעיל יותר, לא תמיד. בחברות קטנות זה לפעמים יעיל יותר כי הצוות קטן וסומך אחד על השני.
• זכרי, במצב השוק כיום לא מספיק לשבת בבית ולשלוח קו"ח. חובה להיות אקטיבית.
• בפניות יזומות בלינקדאין, שימי לב למצוא את שומרי הסף. לפעמים פונים לפונקציות לא נכונות שאין להם סיי והשפעה על הגיוס עצמו.

 

השוק דורש היום הרבה פעמים התמחות בכניסה לעבודה. מלבד הפרקטיקום שנכנס בחלק מהסמינרים, הנה תוכניות התמחות מעניינות ששותפו בכנס (לא ביררתי עליהן מבחינה רוחנית, כל אחת צריכה לבדוק אישית): 

• רישום לתוכנית ההתמחות של אלומה: https://alumainterns.inwise.net/register 
• רישום לתוכנית של Place IL כאן: https://place-il.org/#join-us (מדובר על התוכנית הכללית – בהמשך ישלח עדכון לגבי הרחבה נוספת של התוכנית לחברה החרדית)

 

עוד יוזמה מעניינת: עמותת Code for Israel – אפשרות להתפתח מקצועית באמצעות התנדבות, תרומה לקוד פתוח.

הם מקשרים בין עמותות וחברות שצריכות פתרונות תוכנה לבין מתנדבים.

התהליך נמשך אצלם 10 חודשים – שנה.

אפשר לקרוא עליהם בגוגל.

 

עוד חלק מעניין שסיכמתי בשבילך מהכנס – פאנל מעסיקים.

המשתתפים:

הדס צרפתי מיארה – מנהלת HR בחברת רבטק

אברהם שטילמן – רבטק – 20 שנה בתחום, כיום בתפקיד ניהול Engagement Manager

דוד ורדי – Upsent Medical – שותף ויזם.

דפנה רוזנבאום – סינמדיה – Director of engineering

 

מה מצפים מגוניורית בראיון עבודה? 

דפנה: ברמה טכנולוגית הציפיה היא היכרות עמוקה עם שפת תכנות אחת, כתיבת קוד, אלגוריתמים בסיסיים, יכולת לכסות מקרי קצה, לדעת לעשות סימולציה של קוד, מושגים בסיסיים במבני נתונים, אנגלית ברמה טובה. בוחנים מאפייני אישיות, מוטיבציה, ברק בעיניים, רצון להתקדם, ללמוד ולהשקיע. יכולת חשיבה, יכולת תרגום של החשיבה לקוד.

אין ציפיה מג'וניור שיהיו לו שנות ניסיון רבות, ראיה מערכתית או יכולת לכתוב קוד בשל מדי.

 

היית מצפה מג'וניור לבקש להיבחן בשפה מסוימת שהוא מכיר?

דפנה: אנחנו שואלים את זה. יש מקומות שמחפשים ידע בשפה מסוימת. אבל ברגע שמראיינים ג'וניור, בד"כ אין ציפיה לשפה מסוימת אלא כל מה שדובר קודם.

 

מה בדבר קו"ח עמוסים?

דפנה: אפשר לכתוב במסמך גם דברים שלא יודעים עד הסוף, אבל אם משהו כתוב – תדעו לדבר על זה. זה לא מקצועי כשיש מסמך מלא ועמוס מאד בטכנולוגיות ומונחים שלא יודעים להסביר אותם בראיון.

 

איך אתה מזהה טאלנטים?

אברהם: אין תקרת זכוכית, אפשר להגיע לכל מקום. 

ראיתי התפתחות של הרבה שפות תוכנה, מפתח צריך היום לדעת לא פחות מלתכנת – גם להתנהל בצורה מקצועית, יש בזה הרבה תתי סעיפים. טאלנט זה מי שרואים אצלו את הניצנים לזה. 

קו"ח של גוניורים הרבה פעמים "משעממים" – במובן שאין הרבה ניסיון להציג אלא פרויקטים, לא תמיד מעסיקים מאמינים במה שכתוב שם. 

אני מחפש אמביציה, מוטיבציה להצליח. שומעים את זה מיד בראיון.

עוד טיפ: לא להילחץ מזה שנלחצים בראיון, כולם ככה וזה בסדר.

נסו לחפש משהו מעניין וייחודי – היה מועמד שדיבר איתי על IDE או מפתחת שסיפרה על תוסף שהיא פיתחה לכרום באופן עצמאי – זה היה שונה, זה היה מעניין.

מה שכן עשיתם בלימודים – וודאו שיהיה בצורה שאפשר להציג, ועדיף כבר בקורות החיים, יש לינק לגיטהאב.

לשים לב להכניס לינקים שעובדים, לפעמים שולחים קבצי תמונה ושם הלינקים לא עובדים.

יש מעט מאד זמן להשקיע בכל מועמדות, שימו בגיטהאב קובץ README שיאפשר להתרשם במהירות ממה שעשיתם, חשוב לדעת לספר על הפרויקט בצורה זורמת ובטוחה, זה נותן יתרון עצום.

עוד נקודה חשובה מאד: קו"ח חייבים להיות מונגשים ולעבור מערכות סינון, לא לעצב מסמך גרפי מדי, שיהיה ייחודי אבל פשוט.

 

מהם האתגרים הטכנולוגיים שאתה פוגש כשאתה פוגש גוניורים?

דוד: לקחתי מועמד אחד מתוך 3 שאמנם לא ענה על כל המבחן אלא התקשר לשאול מה התשובה הנכונה.

אנחנו מחפשים תשוקה לאתגר יותר מאשר למצוא עבודה. רעב ללמוד ולהצליח.

הסטאק הטכנולוגי שאני מצפה זה להיות מסוגל לקחת אתגר ולמצוא את השפה או הכלי הטכנולוגי שבהם אפשר יהיה לפתור את האתגר בצורה הכי טובה. מישהי שיגיד: השוויתי בין טכנולוגיות ובחרתי מה שהכי מתאים.

לא לפחד להתנסות בטכנולוגיות חדשות, להתקדם.

 

תנו כלי אחד ליישום מיידי:

אברהם: הפרויקט שעושים – לדעת את זה הכי טוב, גם מה שעשתה השותפה, להעלות לגיטהאב, אם עשיתם פרונט – לקבל חוו"ד, שהנראות תהיה מדהימה, לשים לינק לאתר בקו"ח. זה מוסיף הרבה נקודות ביחס לקו"ח אחרים.

דוד: למידה עצמית, זה הדבר הכי חשוב שיכול להיות למפתח. חשיבה שאין דבר כזה לא אפשרי. גישה פרואקטיבית. אפשר לעשות הכל, לפתוח את הראש ובתור מתכנת להיות מסוגל לעשות הכל.

הדס: התוכנה שמראיינת מטלת בית, יודעת לתת אינדקציה על טאבים שנפתחו במהלך העבודה, יש אזהרת העתקה. שימו לב לאמינות בתהליכי מיון.

דפנה: להשקיע בקו"ח גם בתוכן וגם בנראות. מעסיקים מקבלים המון קו"ח, חשוב שהם יראו טוב. לתת למישהו לעבור על זה, מישהו עם ניסיון.

אברהם: בראיון לא להילחץ אם לא יודעים אלא להראות הגדלת ראש.

 

אנגלית

דפנה: זה כלי חשוב וקריטי לעבודה בהייטק ולכן שווה להשקיע בו כמה שיותר וכמה שיותר מוקדם. כל אחת באופן שמתאים לה ללמוד. בראיונות לג'וניורים דווקא לא שמים על זה דגש יותר מדי, אבל זה עדיין אומר שחשוב להשקיע בזה. החומרים, המפגשים בעבודה עם צוותים מחו"ל, זה מאד מהותי בעבודה בהייטק.

דוד: יותר חשוב ללמוד אנגלית מאתרים ואתגרים טכנולוגיים. יש בהייטק המון מושגים טכניים שלא תמיד המשמעות היא התרגום הבסיסי. קריאה זה מאסט, דיבור פחות קריטי אם לא עובדים ישירות עם חו"ל. גוגל טרנסלייט לא מתאים, כי הוא מתרגם מילולי.

אני למדתי אנגלית רק מקריאה ומהתעקשות לא לתרגם ולא לעשות לעצמי חיים קלים. להבין מה עומד מאחורי. לא לתרגם עמודים מלאים אלא מילים נקודתיות שצריך.

הדס: אנגלית זה כמו כושר, ככל שאתה מתאמן, זה מתפתח ומתקדם. יש המון כלים חינמיים לתרגול יומיומי. האחריות היא אישית על כל אחד להתקדם.

אברהם: אני מתחנן אליכם, בשום שלב אל תגידו "אני לא יודע אנגלית". אפשר לשקף את זה: למדתי אנגלית, אני יודע ברמה בסיסית. רק לא להגיד "אני לא יודע".

עיקר הלימוד המעשי זה לדבר ולכתוב ולשבור שיניים, לא לפחד לדבר, לצבור ניסיון.

אנחנו הרבה פעמים עושים דיילים באנגלית בשביל התרגול. הדברים פחות מורכבים ומפחידים ממה שזה נראה.

דפנה: כשמגיעים לראיונות וכותבים קוד, המשתנים לא בעברית, זה צועק. להימנע מזה.

אברהם: לפתוח מייל שהוא לא אות ומספר טלפון :) זה צועק שאתה חרדי שלא יודע אנגלית.

 

מה לגבי שימוש בכלי AI לצורך מטלות שוטפות?

דוד: ChatGPT ממציא הרבה שטויות. אפשר להשתמש בו בשביל לקצר תהליכים, אבל לא בשביל לייצר קוד.

גוגל טרנסלייט בכלל איום ונורא.

הדס: המשימה שלרוב תקבלו היא משימה שמותאמת לג'וניורים. אם לא הצלחתם להתמודד ונזקקתם לעזרת AI – זה מייצר סימני שאלה.

 

ערב פורים שמח!

 

גם אצלך בבית מתנגנים שירי פורים ומתחילים להיארז משלוחי מנות?

 

בשבת הקרובה אי"ה כולנו נצא לשמוע את פרשת זכור.

מצווה חשובה למחות את זכר עמלק.

 

הכנתי לך היום עמלק מיוחד למחות מתהליך חיפוש העבודה, כמה דברים שכדאי לזכור וממש לא לבצע אותם.

 

עיצוב מורכב – 

קורות החיים שלך צריכים לעבור מערכות גיוס אוטומטיות שסורקות את המסמכים ומנתחות אותם. עיצוב המכיל אובייקטים כמו טבלאות או תיבות טקסט נחשב עיצוב מורכב ועלול להשתבש בסריקה. שמרי על עיצוב שטוח.

מניפולציות – 

לא להשתמש בהן במהלך חיפוש העבודה. שמעתי טיפ מוזר שאומר לכלול פרטים לא מדויקים בקורות חיים, הצגת יכולות שאין לך באמת על מנת לעלות בחיפושים במערכת. מניפולציה כזו לא רק שאינה אתית, אלא גם עלולה לגרום לך לאבד אמינות והזדמנויות בעתיד.

לחץ – 

אמנם הרבה פעמים הוא מלווה קבוע של תהליך חיפוש עבודה, אבל נסי לנטרל אותו. הלחץ עלול להוביל לקבלת החלטות שגויות בעלות השלכות לטווח הארוך.

קלישאות – 

נסי להימנע מהן כמה שיותר. אני מדברת על שימוש בביטויים מוכרים ושגורים ביותר בקורות החיים או בראיונות עבודה, במקום לחשוב על ביטויים יצירתיים וייחודיים. קלישאות יכולות להוריד מההתעניינות בך ולהפחית סיכויי הצלחה בתהליך.

 

שיהיה פורים שמח בלב שמח!

רק שמחות ובשורות טובות!

 

ברכי.

השבוע שוחחתי עם מישהי שאמרה לי שהיא העלתה את הקו"ח שלה לאתר שנותן להם ציון.

סה"כ היה נשמע כמו רעיון מצוין בשביל לוודא מה האיכות של המסמך.

רק מה, היא קיבלה ציון מאד נמוך למסמך שבעיניי היה מעולה.

 

הופתעתי.

החלטתי לבדוק את הנושא יותר לעומק. אולי יש פה בשורה וכלי עזר שאוכל להמליץ עליו?

 

מעניינות אותך המסקנות? 

 

דבר ראשון, הצצתי על האתר וגיליתי שהוא באנגלית, כאשר המסמך שלה הוא דווקא בעברית.

 

אחר כך, לקחתי מסמך קורות חיים בכמה שלבי עבודה והעליתי לבדיקה באתר.

המסמך המקורי ב-pdf באנגלית לפני עריכה – קיבל ציון 31/100

המסמך ב-pdf לאחר עריכה בסיסית באנגלית – קיבל ציון 43/100

אגב, אותו מסמך בדיוק בפורמט docx – קיבל ציון 48/100

מסמכים בעברית ברמות איכות שונות (גם ערוכים ומשופצים וגם גולמיים וחסרי מידע) – נעו בין ציון 13 ל-24.

 

כשעברתי בעיון על ההערות שהאתר נותן, בין היתר, גיליתי שורה מעניינת:

במסמך המקורי לפני העריכה – היה משוב שיש מעט מדי פירוט של הניסיון.

במסמך הסופי שבו דיללנו פירוט מיותר – המשוב שקיבל המסמך באתר: יש יותר מדי פירוט, צריך לדלל…

 

בקיצור, יצאתי מבולבלת לגמרי בקשר לאיכות הציונים והדירוג.

יכול להיות שסתם נפלתי על אתר פחות מוצלח למטרה הזאת.

 

אבל בכל מקרה, מה שבטוח – שימי לב שאם את שולחת קורות חיים בעברית לבדיקה באתר באנגלית, עלולות להיווצר מספר בעיות שמשפיעות על דירוג לא נכון:

 

אי הבנה של תוכן

הבוטים באתר כנראה לא דוברי עברית, מה שעלול להוביל לאי הבנה של התוכן בקורות החיים שלך או ניואנסים של ביטויים מסוימים. זה יגרור הערכות לא מדויקות של הכישורים, הניסיון וההישגים שלך.

 

עיצוב או מבנה לא תקין 

קורות חיים בעברית מעוצבים שונה לעומת לקורות חיים באנגלית (למשל, עמודות מימין לשמאל). בוטים המתוכנתים עבור קורות חיים באנגלית עלולים לא לזהות את הפריסה והמבנה המתאימים – מה שמשפיע על הדירוג הכולל.

 

אי התאמה של מילות מפתח

אלגוריתמים של סקירת קורות חיים באתרים כאלה מותאמים ככל הנראה למילות מפתח באנגלית. המשמעות היא שיתכן שמילות מפתח חשובות בקורות החיים שלך בעברית לא יזוהו כראוי או לא יינתן להם משקל מתאים בתהליך ההערכה.

 

היכרות מוגבלת עם התעשיות השונות

יתכן שבאתר חסרה היכרות עם תעשיות ספציפיות בישראל (למשל מונחים מהעולמות של המכרזים הממשליים, בהם נפוצים ראשי תיבות בעברית) שבהם קורות החיים שלך בעברית ממוקדים. כתוצאה מכך, יכול להיות מצב שההערכה לא תשקף במדויק את הדרישות הספציפיות לתעשיה הזאת.

 

כדי לקבל הערכה מדויקת ומשמעותית יותר של קורות החיים שלך בעברית, מומלץ לבקש משוב מפלטפורמות או אנשי מקצוע המתמחים בקורות חיים בעברית או כאלה שמכירים את התחום בארץ ואת הניואנסים של השפה. כך תוכלי לקבל משוב רלוונטי לדרישות בעברית.

 

לסיכום,

עוד לא מצאתי אתר מוצלח מספיק עבור מסמכי אנגלית או עברית. אם את מכירה אחד כזה – אשמח שתשתפי אותי.