פנתה אלי מישהי שמתקשה לעבור ראיונות עבודה. ניסינו יחד להבין איפה היא נכשלת ועשינו מיפוי של הסיבות האפשריות. 

 

תוך כדי עבודה, זיהיתי שמדובר בדברים שחוזרים על עצמם אצל לא מעט מחפשות עבודה.

ופתאום חשבתי, למה שלא אסכם את זה לטובת כולן?

 

אז הנה כאן, הסיבות השכיחות לכישלון בראיון עבודה.

 

1. חוסר הכנה: אם לא התכוננת מספיק, זה ישפיע. כדאי לחקור על החברה ועל התפקיד אליו את מתראיינת, להגיע מוכנה עם תשובות לשאלות ששואלים בתפקיד הזה (עד כמה שאפשר להגיע למידע הזה).

   

2. אי ידיעת פרטים על קורות החיים: הכיני את עצמך לשאלות על הניסיון שלך. ודאי שאת זוכרת את כל הפרטים הכתובים בקורות החיים ויכולה להרחיב עליהם.

   

3. חוסר במיומנויות תקשורת: שמרי על קשר עין בראיון, דברי בביטחון והימנעי מגלישה לנושאים לא רלוונטיים. תקשורת טובה היא המפתח לכל התהליך. מיומנות תקשורת היא נרכשת – גם אם לא הלך הכי טוב, בעז"ה בראיון הבא יהיה יותר טוב אם תעבדי על זה.

   

4. תשובות לא ממוקדות או לא קשורות: נסי לתת תשובות ברורות וממוקדות לשאלות המראיין, הקפידי לשתף בדוגמאות קונקרטיות מהעבר.

   

5. גישה שלילית: הימנעי מלדבר בצורה שלילית על מעסיקים או תפקידים קודמים. גישה חיובית יוצרת רושם טוב יותר.

    

6. חוסר ניסיון טכני: ודאי שיש לך את הידע המקצועי הנדרש לתפקיד, ואם לא – נסי לתרגל ולשפר אותו מראש.

    

7. איחור או אי-עמידה בזמנים: דייקנות היא חשובה לאין ערוך. הגעה בזמן מראה על כבוד לזמן של המראיין ועל מקצועיות.

 

זכרי, הכנה מקדימה היא המפתח! ככל שתגיעי מוכנה יותר, כך תרגישי בטוחה יותר ותוכלי להציג את עצמך בצורה הטובה ביותר. 

 

בהצלחה!

 

הבת שלי קיבלה תיק חדש במתנה ופרצה בקריאות: "יוו, איזה מושלם!"

הייתי באירוסין שבוע שעבר ושמעתי את החברות של הכלה מפרגנות ש: "הבר פשוט שלמות!"

 

פתאום חשבתי על כל השלמות והמושלמות הזאת.

יש דבר כזה מושלם?

אין דבר כזה מושלם.

 

הרבה פעמים אנחנו מוצאות את עצמנו מחכות שהכל יהיה מושלם לפני שנעשה את הצעד הבא – שהידע המקצועי יהיה מושלם, שהפרופיל בלינקדאין יהיה מושלם… אבל המציאות היא שאין מושלם, ולחכות לזה עלול רק לעכב אותנו.

 

לשאוף לשלמות זה חשוב, זה מציב מטרות טובות, אבל לפעמים זה גורם לנו להיתקע במקום ולהחמיץ הזדמנויות. 

בהקשר של חיפוש עבודה זה מאד משמעותי.

חיפוש עבודה הוא תהליך דינמי ומשתנה, וכדאי להתחיל גם אם הכל עדיין לא מושלם. במהלך הדרך אפשר לשפר ולדייק. 

 

אז איך מחפשים גם כשעדיין יש דברים לשפר:

 

התחילי, ובמקביל בקשי מחברות, קולגות או יועצות לעבור על התהליך שלך ולתת משוב בונה. תמיד יש מה ללמוד ולשפר.

 

תמיד יש מה ללמוד ולהשתפר, אבל זה לא צריך למנוע ממך להתחיל. עבדי בהתאם ליכולות והידע הנוכחי שלך והמשיכי להתפתח.

 

עדכני ושפרי את הפרופיל בלינקדאין על פי הפידבק שאת מקבלת מהראיונות ומהסובבים אותך מקצועית.

 

השקיעי זמן בהכנה לראיונות עבודה, וגם אם התשובות שלך לא מושלמות – את תלמדי ותשתפרי מראיון לראיון.

 

זכרי שתהליך חיפוש עבודה יכול לקחת זמן. היי סבלנית וממוקדת.

 

הסתייגות חשובה:

הדבר היחיד שכן כדאי שיהיה עד כמה שאפשר מושלם מראש זה מסמך קורות החיים. חשוב שקורות החיים יהיו מקצועיים ומסודרים היטב לפני שליחתם, ולאחר השליחה, נסי להימנע משינויים מהותיים במסמך כדי למנוע גרסאות שונות שמסתובבות בשוק.

חשוב להתאים את המסמך לכל משרה בדקויות ספציפיות, אבל זה משהו שעושים על תשתית מקצועית מוכנה היטב.

 

זכרי, הדרך להצלחה מלאה באתגרים ובמכשולים, אבל כל צעד קטן שאת עושה מקרב אותך למטרה. אל תחכי למושלם – תתחילי עכשיו ותדייקי תוך כדי תנועה.

 

בהצלחה!

 

לא מעט פעמים המלצתי למחפשות עבודה לכתוב מאמרים מקצועיים בתחומן.

בין אם את בתחילת הדרך שלך או שכבר צברת ניסיון, עצם כתיבת מאמרים ופוסטים מקצועיים יכולה להיות כלי חשוב להתפתחות המקצועית שלך. 

 

אז למה כדאי לך להשקיע בזה?

 

בניית מותג אישי

כתיבת תוכן מקצועי מאפשרת לך לבנות את השם שלך ולהציג את עצמך כמומחית בתחומך. זה משדר למעסיקים וקולגות שאת מבינה ומכירה את התחום.

 

הרחבת רשת הקשרים

תוכן איכותי יכול למשוך תשומת לב ולהוביל לשיחות והזדמנויות חדשות, כולל הצעות עבודה ושיתופי פעולה.

 

הוכחת ידע וניסיון

התוכן המקצועי משקף את הידע והניסיון שלך, ומראה שאת יודעת להסביר נושאים בצורה ברורה ומובנת.

 

נראות בשוק העבודה

פרסום תוכן בפורומים מתאימים, בקבוצות שונות או בפלטפורמות מקצועיות (למשל כמו: LinkedIn, Medium) מגדיל את הנראות שלך בשוק העבודה ומאפשר למעסיקים למצוא אותך.

 

התפתחות ולמידה מתמדת

כתיבת תוכן מחייבת אותך להישאר מעודכנת וללמוד באופן מתמיד, מה שתורם ישירות לרמה המקצועית שלך.

 

אוקי. שכנעתי אותך.

אבל על מה אפשר לכתוב?

 

אז הנה כמה רעיונות בשבילך:

 

סיכום לימודים או קורסים: שתפי את מה שלמדת בקורסים שעשית, תובנות מרכזיות ופרויקטים שביצעת.

מדריכים וטיפים: כתבי מדריכים טכניים שמסבירים איך לפתור בעיה מסוימת או איך להשתמש בכלי טכנולוגי מסוים.

תיאורי פרויקטים: שתפי פרויקטים אישיים או מקצועיים שעבדת עליהם, כולל מטרות הפרויקט, אתגרים ופתרונות שמצאת.

סיפורי הצלחה או אתגרים: תארי את האתגרים שנתקלת בהם וכיצד התמודדת איתם, או סיפורי הצלחה קטנים שיכולים להדגים את היכולת שלך להתמודד עם בעיות.

סקירות טכנולוגיות: כתבי סקירה על טכנולוגיות חדשות שלמדת או שמתעניינת בהן, כולל יתרונות וחסרונות.

שאלות ותשובות: מענה לשאלות נפוצות בתחום שלך, תוך שימוש בניסיון ובידע שלך.

תובנות מהעבודה היומיומית: שתפי תובנות ודברים שלמדת במהלך העבודה היומיומית שלך.

סיכומי כנסים או מפגשים מקצועיים: סיכום כנסים או מפגשים מקצועיים שהשתתפת בהם, כולל נקודות מרכזיות ותובנות חשובות שקיבלת.

משאבי למידה: המלצות על משאבי למידה שהיו מועילים לך, כמו ספרים, בלוגים, פודקאסטים, קורסים מקוונים וכדומה.

 

זכרי, גם אם את בתחילת הדרך, יש לך הרבה מה לתרום ויש אנשים שיוכלו להיעזר בידע ובניסיון שלך. אל תחששי שמישהו יזלזל – קחי בחשבון שתמיד יש מי שידע פחות ממך ויתרם מהתוכן :) 

כתיבה ושיתוף הידע שלך הם דרך מצוינת להראות את המוטיבציה והמחויבות המקצועית שלך. 

 

אז למה את מחכה? התחילי לכתוב היום!

 

לפעמים בחיים אנו מתמודדים עם מצבים שנראים לנו כמעט בלתי אפשריים, תקופות של המתנה ואי-ודאות שמרגישות כאילו לא ייגמרו לעולם. 

פתחנו אתמול את השבוע ב"מזמור לתודה" על הבשורות המרגשות על חזרתם של ארבעה חטופים משבי חמאס – בשבילי, בתור אזרחית שלא היתה מעורבת בכל הפעילות הצבאית והמודיעינית, זה הרגיש כמו רגע של ישועה אמיתית, "ישועת השם כהרף עין".

 

חשבתי על זה שהתחושה הזו של ישועה פתאומית והקלה עצומה יכולה להתרחש גם בחיים האישיים שלנו, אפילו במקומות שאנו פחות מצפים להם. לדוגמה, חיפוש עבודה. זהו תהליך שלעיתים יכול להיות ארוך, מתיש ומלא במכשולים. אני שולחת קורות חיים, ממתינה לתשובות, משתתפת בראיונות, ולא תמיד רואה את האור בקצה המנהרה.

 

אבל כמו חזרת החטופים, הישועה יכולה להגיע ברגע אחד בלתי צפוי. פתאום מגיעה שיחת טלפון, מייל או פגישה שמובילים להצעת עבודה מדהימה, וכל המאמצים והסבלנות משתלמים. המפתח הוא להמשיך להאמין ולהתמיד, גם כשהמצב נראה חסר תקווה.

 

אני מאמינה שחשוב לזכור שכל רגע הוא חלק מהתהליך, שכל אתגר הוא הזדמנות לצמיחה וכל המתנה היא חלק מהסיפור האישי שלנו. כמו שהחטופים שבו הביתה לפתע, כך גם התקווה והישועה שלנו יכולים להגיע פתאום, לפעמים דווקא כאשר אנחנו הכי פחות מצפים לכך.

 

אז אם את באמצע חיפוש עבודה או מתמודדת עם אתגר אחר, אל תאבדי תקווה. הישועה יכולה להגיע בכל רגע.

 

ועכשיו, טיפ קטן לחיפוש עבודה ליישום יומיומי: הקדישי כמה דקות ביום לשלוח הודעה קצרה לאיש קשר מקצועי, בין אם זה קולגה לשעבר, חברה מהלימודים או מכרה מהתעשייה. זה עוזר להישאר בתודעה, מרחיב את הרשת המקצועית, ואולי יוביל להזדמנויות שלא ציפית להן. 

בדיוק בשבוע שעבר, באחת ההרצאות שהעברתי, מישהי מהמשתתפות אמרה שהטיפ הזה – לפנות באופן יזום לאנשי קשר – ממש פתח לה כיוון חשיבה נוסף שהיא לא חשבה עליו קודם.

 

מאחלת לכולנו שנמשיך להאמין ולהתמיד, ושנזכה לרגעי ישועה והקלה לכל עם ישראל וגם בחיים האישיים של כל אחת.

 

ברכי.

 

אם את עוקבת אחרי התכנים לא מהיום, את בטח כבר יודעת שאני ממליצה לפעמים לקחת הפוגות בחיפוש עבודה, במיוחד אם הוא מתארך ומתיש.

 

האמת שזה רלוונטי תמיד, לא רק בחיפוש עבודה.

במצבי עומס שמתחילים לגרום לשחיקה – חשוב לזהות את המצב ולעצור להיטען.

 

אז כדי להיות "נאה דורש ונאה מקיים" – זה הנושא שלנו היום, במקום טיפים לחיפוש עבודה מעשי.

 

בשבוע שעבר לקחתי חצי יום של הפוגה בתקופה מאד עמוסה בעבודה והצטרפתי לסיור מודרך בספרייה הלאומית בירושלים. 

החלטתי לשתף כאן כי זה היה פשוט מדהים! המבנה הארכיטקטוני יוצא הדופן, האוספים הנדירים של כתבי היד, ואפילו המחסן הרובוטי שמסוגל לשלוף ספרים מבין מיליוני פריטים מקוטלגים – מקום מרתק ממש.

 

סיירתי באולמות הקריאה השקטים המעוצבים בצורה מיוחדת במינה, הם סיפקו לי רגעים של שלווה ורגיעה שאיפשרו לי להיטען מחדש בכוחות ובמוטיבציה. זה הזכיר לי כמה חשוב לקחת הפסקות, במיוחד בתקופות לחוצות.

 

אין לי אחוזים שם, אבל אני פשוט ממליצה להגיע לבקר.

הכניסה חופשית בחינם (יש גם סיורים בתשלום, אני הייתי חלק מקבוצה מאורגנת).

 

אני ממליצה לכל מחפשות העבודה ולכל מי שמרגישה שהיא מתחילה להישחק, למצוא את הדברים שעושים לה טוב ולצאת להפוגות. בין אם זה ביקור במקום מעניין, פעילות גופנית, יציאה לטבע או כל תחביב אחר – זה יכול לעשות הבדל עצום באנרגיה ובמוטיבציה.

 

לפעמים צריך לעצור, להתאוורר, ואז לחזור למשימות בכוחות מחודשים!

 

לאחרונה יש שאלה שחוזרת על עצמה בשיחות שלי עם מחפשות עבודה.

זה קורה כשאנחנו מדברות על כל מיני נושאים, ובסיום השיחה אני נשאלת: אז איזה טיפ זריז את יכולה לתת לי לשאלות בראיון?

 

כמובן שיש הרבה מאד מה להרחיב בנושא הזה, ואני לא רוצה להכביד במייל.

 

אבל בכל זאת, בחרתי פה כמה שאלות שכדאי להבין את העיקרון – איך לענות עליהן. 

יכולות להיות המון תשובות לאותה שאלה, וגם ניסוח השאלה עצמה יכול להשתנות, כמובן. 

העיקרון יהיה זהה בבניית התשובה הרלוונטית לך.

 

אז הנה 3 שאלות נפוצות והנחיות כיצד לענות עליהן:

 

תארי מקרה שבו התמודדת עם אתגר מקצועי משמעותי. איך פתרת אותו?

מטרה: המראיין רוצה לבחון את יכולת פתרון הבעיות שלך, היכולת להתמודד עם לחץ והיכולת שלך ללמוד ממצבים קשים.

 

הנחיות לתשובה:

1. בחרי אתגר משמעותי: בחרי דוגמה אמיתית שקשורה לתפקידך המקצועי.
2. תארי את הסיטואציה: ספרי בקצרה על הרקע לבעיה וההשלכות האפשריות שלה.
3. הסבירי את הפעולות שביצעת: תארי את הצעדים שנקטת כדי לפתור את הבעיה, הדגישי את התהליך ולא רק את התוצאה.
4. צייני את התוצאה: ספרי על התוצאה הסופית ומה למדת מהחוויה.

 

דוגמה לתשובה:

"באחת הפעמים עבדתי על פרויקט חשוב והשרת שלנו קרס יומיים לפני ההשקה המתוכננת. הבנתי שהזמן קצר והנעתי את הצוות במהירות לתקן את הבעיה. יחד עם הר"צ בסיעור מוחות חילקנו את המשימות לצוות, נעזרנו בגיבוי והצלחנו לשחזר את המידע תוך יום. הפתרון היה מוצלח והפרויקט הסתיים בזמן. למדתי מהאתגר הזה את החשיבות של גיבויים טובים ויכולת תגובה מהירה."

 

איך את מתמודדת עם ביקורת?

מטרה: המראיין רוצה לבדוק את היכולת שלך לקבל משוב וללמוד ממנו, וכן את הגישה שלך לשיפור עצמי.

 

הנחיות לתשובה:

1. תני דוגמה ממשית: הציגי מקרה שבו קיבלת ביקורת.
2. הדגישי את התגובה שלך: הסבירי איך קיבלת את הביקורת ומה עשית בעקבותיה.
3. הציגי את השיפור: תארי איך פעלת לשיפור העצמי ואיך הביקורת תרמה להתקדמותך המקצועית.

 

דוגמה לתשובה:

"פעם קיבלתי ביקורת מהמנהל שלי על כך שאני לא משתפת מספיק מידע עם הצוות בזמן העבודה על הפרויקטים. במקום להתגונן, לקחתי את הביקורת לתשומת לבי והתחלתי להיות יותר פעילה בפגישות סטטוס שבועיות עם הצוות. השינוי הזה שיפר את התקשורת שלנו ואת שיתוף הפעולה בתוך הצוות, וכך הצלחנו להגיע לתוצאות טובות יותר."

 

למה את מעוניינת לעבוד אצלנו?

מטרה: המראיין רוצה להבין מה מושך אותך בחברה ובתפקיד ולבדוק את ההתאמה שלך לערכי הארגון ולחזון שלו.

 

הנחיות לתשובה:

1. בצעי מחקר על החברה: גלי מה מייחד את החברה, החזון, המוצרים או השירותים שלה.
2. התאימי את הידע שלך לתפקיד: הסבירי כיצד הידע והניסיון שלך מתאימים לתפקיד ולחברה.
3. צייני את התרומה שלך: תארי כיצד את יכולה לתרום להצלחת החברה.

 

דוגמה לתשובה:

"אני מעוניינת לעבוד אצלכם בחברה כי אני מתחברת מאוד לחזון שלכם לשיפור השירותים הדיגיטליים בתחום הבריאות. יש לי ניסיון בפיתוח מערכות תוכנה מורכבות ורצון להשתתף בפרויקטים שמטרתם לשפר את חיי האנשים. אני מאמינה שהידע והכישורים שלי יכולים לתרום רבות לצוות שלכם ואני שמחה לקבל הזדמנות להצטרף לחברה שמובילה חדשנות בתחום זה.

 

בהצלחה בראיונות!

 

בחיפוש עבודה, ישנן כל מיני מיומנויות רכות שנחשבות חיוניות ונצרכות. אבל אחת המיומנויות הכי חשובות היא התקשורת. 

 

בואי נדבר על זה. מהי תקשורת טובה? 

מיומנות של תקשורת מקצועית כוללת מספר חלקים:

 

1. תקשורת בין-אישית

– הקשבה פעילה: היכולת להקשיב באמת למה שאומרים לך, להבין את הצרכים והדרישות של האחרים, ולהגיב בהתאם. זה חשוב במיוחד בראיונות עבודה ובאינטראקציות עם קולגות ומנהלים פוטנציאליים.

– תקשורת מילולית: היכולת לבטא את עצמך בצורה ברורה, תמציתית ומשכנעת, בין אם מדובר בשיחה פנים אל פנים, בטלפון או בהתכתבות.

 

2. תקשורת כתובה

– כתיבת קורות חיים ומכתב מקדים: היכולת להתנסח בצורה מקצועית, ברורה וממוקדת, שמבליטה את הכישורים והניסיון שלך.

– תקשורת שוטפת במייל: היכולת לכתוב מיילים ברורים ומקצועיים, שמעבירים את המסר שלך בצורה נכונה.

 

3. תקשורת בלתי מילולית

– שפת גוף: היכולת להשתמש בשפת גוף שמתאימה להקשר, למשל בראיונות עבודה. חיוך, קשר עין, ויציבה נכונה יכולים לשדר ביטחון ואמינות.

– אינטליגנציה רגשית: היכולת לזהות, להבין ולנהל את הרגשות שלך ושל אחרים. זה כולל הבנת הדינמיקה בראיון, ניהול קונפליקטים בצורה אפקטיבית, והיכולת לעבוד היטב בצוות.

 

4. מיומנויות פרזנטציה

– הצגת רעיונות: היכולת להציג רעיונות או תוכן בצורה מעניינת ומשכנעת, בין אם זה מול קהל או בשיחה אחד-על-אחד.

– שימוש בעזרים ויזואליים: יכולת להשתמש בכלים כמו מצגות או גרפים כדי להבהיר ולהמחיש את הנקודות שלך.

 

5. נטוורקינג

– בניית קשרים: היכולת ליצור ולשמור על קשרים מקצועיים, שיכולים לסייע לך במציאת הזדמנויות עבודה. פה נכנסת השתתפות באירועים, כנסים, או קבוצות מקצועיות.

– תחזוקת קשרים: שמירה על קשרים עם קולגות, מנטורים ואנשים בתעשייה יכולה לפתוח דלתות להזדמנויות חדשות ולהמלצות.

 

אז איך לשפר את כישורי התקשורת?

– תרגול: כדאי ממש תרגול יום-יומי. לדוגמה, התאמני על דיבור בפני קהל או כתיבת מיילים מקצועיים.

– משוב: בקשי משוב מחברות על האופן שבו את מתקשרת. ביקורת בונה יכולה לעזור לך לזהות תחומים לשיפור.

– קורסים והדרכות: השתתפי בקורסים או סדנאות לפיתוח כישורי תקשורת, כתיבה מקצועית או דיבור בפני קהל. לפי מה שאת מזהה אצלך כצריך שיפור.

– קריאה ולמידה עצמית: קראי ספרים ומאמרים בנושאים שונים שאת רוצה לקדם בעצמך.

 

זכרי,

תקשורת טובה היא מיומנות בסיסית המשפיעה על כל היבט בתהליך חיפוש העבודה ועל ההצלחה שלך במקום העבודה. השקעה בשיפור מיומנויות התקשורת תועיל לך בכל תחום מקצועי שבו תעסקי בעז"ה.

 

קיץ בריא!

מקווה שפסח עבר עליך בטוב, מתחילים שגרה מחודשת של עשיה ופעילות.

 

בשבוע שעבר התקיים כנס הג'וניורים בבנייני האומה.

אירוע שכולו הוקדש לג'וניורים מטעם המיזם הלאומי לשילוב חרדים בהייטק ועוד כמה גופים גדולים כמו משרד העבודה, הג'וינט… 

 

הייתי שם, היה מרתק, המון תוכן מעשי ומקצועי. 

החלטתי להביא לך כאן את סיכום הדברים החשובים

 

אוקי, מוכנה לקרוא על כנס הג'וניורים? 

התחלנו.

 

בנימין לוין מנהל המיזם דיבר על מצוקת הג'וניורים ברמה העולמית, חשוב לדעת שהבעיה היא לא רק בישראל, וכולם מחפשים פתרונות בכל המישורים.

שר העבודה יואב בן צור כיבד בנוכחותי ונתן תקווה, אמר שהתעשיה הבטחונית מעריכה את העובדות החרדיות, הוא אופטימי שתהיה דרישה בעקבות המלחמה. הרבה פעמים אחרי מלחמות יש צמיחה.

ישראל אוזן מנכ"ל משרד העבודה שיתף שעובדים כרגע על הצעת חוק שהממשלה תתערב ותחייב חברות לקבל ג'וניורים.

ולסיכום, חביבה אייזלר מנהלת הקואליציה לתעסוקת חרדים בירכה שנזכה לקדש שם שמיים בעבודה, שזאת נקודת המוצא של כולנו.

 

אבי לואיס, מהנדס תוכנה במטא, נתן טיפים איך להיכנס להייטק. בכמה מילים: זה שילוב של השתדלות וס"ד.

איך להגיע לראיונות?

כדי לבלוט מבין הרבה מועמדים ולהצליח להגיע לראיונות הוא ממליץ לכוון כמה שיותר מדויק למשרות ספציפיות. לתחזק כמה גירסאות של קו"ח כאשר כל גירסה מדייקת לתחומה.

אבי הראה אתר מדהים שהוא בנה בשביל לעזור למחפשי עבודה. יש שם גם הרבה משרות פתוחות. כדאי מאד להירשם אליו: https://goozali.com/

עוד סוגיה שמעסיקה רבות את מי שנמצאת בתחילת הדרך: איך לרכוש ניסיון ללא ניסיון?

אז הנה כמה אופציות:

• לתרום לקוד פתוח (למשל ב-tensorflow) – עוזר גם בשביל להחזיק גיטהאב פעיל.
• לימודי המשך, אם יש תחום שרוצים להמשיך להתמקצע בו.
• התמחות/משרות סטודנט – לעיתים בשכר נמוך אבל זאת דרך טובה בשביל להיכנס לסביבת עבודה ולצבור ניסיון.
• פרויקטי פרילנס – יש פלטפורמות כמו: Fivver, Upwork
• עולם היזמות – למי שמתאים יכול לפתוח דלתות מעניינות.
• להשתתף בהאקתונים – משפשף מאד בפיתוח אינטנסיבי.
• לפעמים אפשר להפוך פרויקט מהלימודים למוצר אמיתי – ואז צריך לשווק אותו (אפשר בלינקדאין).

טיפים איך לעשות נטוורקינג איכותי:

• הפניות חבר מביא חבר – זה יכול להיות טוב, לקחת בחשבון שזה תלוי בחברות, לפעמים זה יעיל יותר, לא תמיד. בחברות קטנות זה לפעמים יעיל יותר כי הצוות קטן וסומך אחד על השני.
• זכרי, במצב השוק כיום לא מספיק לשבת בבית ולשלוח קו"ח. חובה להיות אקטיבית.
• בפניות יזומות בלינקדאין, שימי לב למצוא את שומרי הסף. לפעמים פונים לפונקציות לא נכונות שאין להם סיי והשפעה על הגיוס עצמו.

 

השוק דורש היום הרבה פעמים התמחות בכניסה לעבודה. מלבד הפרקטיקום שנכנס בחלק מהסמינרים, הנה תוכניות התמחות מעניינות ששותפו בכנס (לא ביררתי עליהן מבחינה רוחנית, כל אחת צריכה לבדוק אישית): 

• רישום לתוכנית ההתמחות של אלומה: https://alumainterns.inwise.net/register 
• רישום לתוכנית של Place IL כאן: https://place-il.org/#join-us (מדובר על התוכנית הכללית – בהמשך ישלח עדכון לגבי הרחבה נוספת של התוכנית לחברה החרדית)

 

עוד יוזמה מעניינת: עמותת Code for Israel – אפשרות להתפתח מקצועית באמצעות התנדבות, תרומה לקוד פתוח.

הם מקשרים בין עמותות וחברות שצריכות פתרונות תוכנה לבין מתנדבים.

התהליך נמשך אצלם 10 חודשים – שנה.

אפשר לקרוא עליהם בגוגל.

 

עוד חלק מעניין שסיכמתי בשבילך מהכנס – פאנל מעסיקים.

המשתתפים:

הדס צרפתי מיארה – מנהלת HR בחברת רבטק

אברהם שטילמן – רבטק – 20 שנה בתחום, כיום בתפקיד ניהול Engagement Manager

דוד ורדי – Upsent Medical – שותף ויזם.

דפנה רוזנבאום – סינמדיה – Director of engineering

 

מה מצפים מגוניורית בראיון עבודה? 

דפנה: ברמה טכנולוגית הציפיה היא היכרות עמוקה עם שפת תכנות אחת, כתיבת קוד, אלגוריתמים בסיסיים, יכולת לכסות מקרי קצה, לדעת לעשות סימולציה של קוד, מושגים בסיסיים במבני נתונים, אנגלית ברמה טובה. בוחנים מאפייני אישיות, מוטיבציה, ברק בעיניים, רצון להתקדם, ללמוד ולהשקיע. יכולת חשיבה, יכולת תרגום של החשיבה לקוד.

אין ציפיה מג'וניור שיהיו לו שנות ניסיון רבות, ראיה מערכתית או יכולת לכתוב קוד בשל מדי.

 

היית מצפה מג'וניור לבקש להיבחן בשפה מסוימת שהוא מכיר?

דפנה: אנחנו שואלים את זה. יש מקומות שמחפשים ידע בשפה מסוימת. אבל ברגע שמראיינים ג'וניור, בד"כ אין ציפיה לשפה מסוימת אלא כל מה שדובר קודם.

 

מה בדבר קו"ח עמוסים?

דפנה: אפשר לכתוב במסמך גם דברים שלא יודעים עד הסוף, אבל אם משהו כתוב – תדעו לדבר על זה. זה לא מקצועי כשיש מסמך מלא ועמוס מאד בטכנולוגיות ומונחים שלא יודעים להסביר אותם בראיון.

 

איך אתה מזהה טאלנטים?

אברהם: אין תקרת זכוכית, אפשר להגיע לכל מקום. 

ראיתי התפתחות של הרבה שפות תוכנה, מפתח צריך היום לדעת לא פחות מלתכנת – גם להתנהל בצורה מקצועית, יש בזה הרבה תתי סעיפים. טאלנט זה מי שרואים אצלו את הניצנים לזה. 

קו"ח של גוניורים הרבה פעמים "משעממים" – במובן שאין הרבה ניסיון להציג אלא פרויקטים, לא תמיד מעסיקים מאמינים במה שכתוב שם. 

אני מחפש אמביציה, מוטיבציה להצליח. שומעים את זה מיד בראיון.

עוד טיפ: לא להילחץ מזה שנלחצים בראיון, כולם ככה וזה בסדר.

נסו לחפש משהו מעניין וייחודי – היה מועמד שדיבר איתי על IDE או מפתחת שסיפרה על תוסף שהיא פיתחה לכרום באופן עצמאי – זה היה שונה, זה היה מעניין.

מה שכן עשיתם בלימודים – וודאו שיהיה בצורה שאפשר להציג, ועדיף כבר בקורות החיים, יש לינק לגיטהאב.

לשים לב להכניס לינקים שעובדים, לפעמים שולחים קבצי תמונה ושם הלינקים לא עובדים.

יש מעט מאד זמן להשקיע בכל מועמדות, שימו בגיטהאב קובץ README שיאפשר להתרשם במהירות ממה שעשיתם, חשוב לדעת לספר על הפרויקט בצורה זורמת ובטוחה, זה נותן יתרון עצום.

עוד נקודה חשובה מאד: קו"ח חייבים להיות מונגשים ולעבור מערכות סינון, לא לעצב מסמך גרפי מדי, שיהיה ייחודי אבל פשוט.

 

מהם האתגרים הטכנולוגיים שאתה פוגש כשאתה פוגש גוניורים?

דוד: לקחתי מועמד אחד מתוך 3 שאמנם לא ענה על כל המבחן אלא התקשר לשאול מה התשובה הנכונה.

אנחנו מחפשים תשוקה לאתגר יותר מאשר למצוא עבודה. רעב ללמוד ולהצליח.

הסטאק הטכנולוגי שאני מצפה זה להיות מסוגל לקחת אתגר ולמצוא את השפה או הכלי הטכנולוגי שבהם אפשר יהיה לפתור את האתגר בצורה הכי טובה. מישהי שיגיד: השוויתי בין טכנולוגיות ובחרתי מה שהכי מתאים.

לא לפחד להתנסות בטכנולוגיות חדשות, להתקדם.

 

תנו כלי אחד ליישום מיידי:

אברהם: הפרויקט שעושים – לדעת את זה הכי טוב, גם מה שעשתה השותפה, להעלות לגיטהאב, אם עשיתם פרונט – לקבל חוו"ד, שהנראות תהיה מדהימה, לשים לינק לאתר בקו"ח. זה מוסיף הרבה נקודות ביחס לקו"ח אחרים.

דוד: למידה עצמית, זה הדבר הכי חשוב שיכול להיות למפתח. חשיבה שאין דבר כזה לא אפשרי. גישה פרואקטיבית. אפשר לעשות הכל, לפתוח את הראש ובתור מתכנת להיות מסוגל לעשות הכל.

הדס: התוכנה שמראיינת מטלת בית, יודעת לתת אינדקציה על טאבים שנפתחו במהלך העבודה, יש אזהרת העתקה. שימו לב לאמינות בתהליכי מיון.

דפנה: להשקיע בקו"ח גם בתוכן וגם בנראות. מעסיקים מקבלים המון קו"ח, חשוב שהם יראו טוב. לתת למישהו לעבור על זה, מישהו עם ניסיון.

אברהם: בראיון לא להילחץ אם לא יודעים אלא להראות הגדלת ראש.

 

אנגלית

דפנה: זה כלי חשוב וקריטי לעבודה בהייטק ולכן שווה להשקיע בו כמה שיותר וכמה שיותר מוקדם. כל אחת באופן שמתאים לה ללמוד. בראיונות לג'וניורים דווקא לא שמים על זה דגש יותר מדי, אבל זה עדיין אומר שחשוב להשקיע בזה. החומרים, המפגשים בעבודה עם צוותים מחו"ל, זה מאד מהותי בעבודה בהייטק.

דוד: יותר חשוב ללמוד אנגלית מאתרים ואתגרים טכנולוגיים. יש בהייטק המון מושגים טכניים שלא תמיד המשמעות היא התרגום הבסיסי. קריאה זה מאסט, דיבור פחות קריטי אם לא עובדים ישירות עם חו"ל. גוגל טרנסלייט לא מתאים, כי הוא מתרגם מילולי.

אני למדתי אנגלית רק מקריאה ומהתעקשות לא לתרגם ולא לעשות לעצמי חיים קלים. להבין מה עומד מאחורי. לא לתרגם עמודים מלאים אלא מילים נקודתיות שצריך.

הדס: אנגלית זה כמו כושר, ככל שאתה מתאמן, זה מתפתח ומתקדם. יש המון כלים חינמיים לתרגול יומיומי. האחריות היא אישית על כל אחד להתקדם.

אברהם: אני מתחנן אליכם, בשום שלב אל תגידו "אני לא יודע אנגלית". אפשר לשקף את זה: למדתי אנגלית, אני יודע ברמה בסיסית. רק לא להגיד "אני לא יודע".

עיקר הלימוד המעשי זה לדבר ולכתוב ולשבור שיניים, לא לפחד לדבר, לצבור ניסיון.

אנחנו הרבה פעמים עושים דיילים באנגלית בשביל התרגול. הדברים פחות מורכבים ומפחידים ממה שזה נראה.

דפנה: כשמגיעים לראיונות וכותבים קוד, המשתנים לא בעברית, זה צועק. להימנע מזה.

אברהם: לפתוח מייל שהוא לא אות ומספר טלפון :) זה צועק שאתה חרדי שלא יודע אנגלית.

 

מה לגבי שימוש בכלי AI לצורך מטלות שוטפות?

דוד: ChatGPT ממציא הרבה שטויות. אפשר להשתמש בו בשביל לקצר תהליכים, אבל לא בשביל לייצר קוד.

גוגל טרנסלייט בכלל איום ונורא.

הדס: המשימה שלרוב תקבלו היא משימה שמותאמת לג'וניורים. אם לא הצלחתם להתמודד ונזקקתם לעזרת AI – זה מייצר סימני שאלה.

 

ערב פורים שמח!

 

גם אצלך בבית מתנגנים שירי פורים ומתחילים להיארז משלוחי מנות?

 

בשבת הקרובה אי"ה כולנו נצא לשמוע את פרשת זכור.

מצווה חשובה למחות את זכר עמלק.

 

הכנתי לך היום עמלק מיוחד למחות מתהליך חיפוש העבודה, כמה דברים שכדאי לזכור וממש לא לבצע אותם.

 

עיצוב מורכב – 

קורות החיים שלך צריכים לעבור מערכות גיוס אוטומטיות שסורקות את המסמכים ומנתחות אותם. עיצוב המכיל אובייקטים כמו טבלאות או תיבות טקסט נחשב עיצוב מורכב ועלול להשתבש בסריקה. שמרי על עיצוב שטוח.

מניפולציות – 

לא להשתמש בהן במהלך חיפוש העבודה. שמעתי טיפ מוזר שאומר לכלול פרטים לא מדויקים בקורות חיים, הצגת יכולות שאין לך באמת על מנת לעלות בחיפושים במערכת. מניפולציה כזו לא רק שאינה אתית, אלא גם עלולה לגרום לך לאבד אמינות והזדמנויות בעתיד.

לחץ – 

אמנם הרבה פעמים הוא מלווה קבוע של תהליך חיפוש עבודה, אבל נסי לנטרל אותו. הלחץ עלול להוביל לקבלת החלטות שגויות בעלות השלכות לטווח הארוך.

קלישאות – 

נסי להימנע מהן כמה שיותר. אני מדברת על שימוש בביטויים מוכרים ושגורים ביותר בקורות החיים או בראיונות עבודה, במקום לחשוב על ביטויים יצירתיים וייחודיים. קלישאות יכולות להוריד מההתעניינות בך ולהפחית סיכויי הצלחה בתהליך.

 

שיהיה פורים שמח בלב שמח!

רק שמחות ובשורות טובות!

 

ברכי.

יש נושא מאד חשוב שנתקלתי בו לא מעט.

אולי זה יהיה לך מובן מאליו.

אבל אם לא – קחי לתשומת ליבך.

 

קרה לך שישבת ב-2 בלילה על המייל? יצא לך לשלוח מייל בשעה כזאת?

 

אם זה היה מייל לגיסתך שבו הודית לה על האירוח הנפלא בשבת, חזרתם עייפים ומרוצים ורצית לכתוב לה על זה משהו – נהדר!

אבל אם את רוצה לשלוח מייל מקצועי – בהנחה שאת לא מתכתבת עם מישהו מארה"ב שאצלו עכשיו בוקר –  אל תשלחי אותו בשעות לא סטנדרטיות. זה משדר חוסר מקצועיות, זה לא מקובל.

 

בעידן של היום, אם את משתמשת בג'ימייל – יש כלי נהדר לפתרון לעניין הזה: הודעות מתוזמנות.

 

במקום לסכן את איכות התקשורת עם מקבל המייל, תהיי חכמה.

 

הודעות מתוזמנות בג'ימייל מאפשרות לשלוח מיילים בכל זמן שנרצה. הן מאפשרות לנו לשלב בין הזמן המתאים לנו לשליחת המייל ובין הזמן שבו מתאים לצד השני לקבל אותו.

זה משפר משמעותית את היעילות והרושם הכללי ממך.

 

שעות מומלצות לשליחת מיילים (המלצה כללית ברוב המקרים):

בשעות הבוקר כמובן.

גם אחרי שעות העבודה זה בסדר, מקסימום יבחרו לא להגיב מיידית לך אלא ביום העבודה הבא.

בשעות הערב המוקדמות עדיין סביר.

אחרי 22:30 אני ממליצה לתזמן שליחה לבוקר.

 

זה מאד פשוט, אבל אם את עוד לא מכירה את האופציה הזאת – פשוט תתחילי מכאן: https://support.google.com/mail/answer/9214606?hl=iw&ref_topic=3395756&sjid=326233518266613463-EU

 

בהצלחה!