בחיפוש עבודה, יכולים להיות אילוצים שונים שמשפיעים על ההצלחה למצוא עבודה באופן ובמסגרת הזמן הרצויים לך. 

אם יש מודעות לאותם גורמים מעכבים, ישנם מצבים שבהם אפשר לקבל החלטה מודעת להתפשר על פרמטרים מסוימים בחיפוש העבודה הבאה, ובמצבים אחרים, לפעמים חשוב להבין שאלו דברים שלא בשליטתנו, ופשוט להרפות ולחכות ב(חוסר) סבלנות למשרה המתאימה שתבוא.

בואי נראה כמה אילוצים נפוצים, חלקם רלוונטיים גם למצב הנוכחי בשוק ההייטק:

תנאי שוק: המצב הכללי של השוק יכול להשפיע על זמינות העבודה. במהלך שפל או מיתון, הזדמנויות עבודה ומשרות עשויות להיות מוגבלות או מצומצמות יותר, וכתוצאה מכך נוצרת תחרות מוגברת על משרות פנויות (המצב הזה נקרא גם: שוק של מעסיקים).

גורמים בתעשייה ספציפית: תעשיות מסוימות עשויות לחוות תנודות בביקוש או להתמודד עם אתגרים ספציפיים, כגון נישה מסוימת בענף או משרות במיקור חוץ. אם את מתמקדת בתחום מסוים שמתמודד עם קשיים כרגע, ייתכן שיהיה קשה יותר למצוא בו עבודה מתאימה.

מגבלות גיאוגרפיות: המיקום הרצוי או חוסר האפשרות לעבור דירה יכולים להגביל את אפשרויות העבודה הזמינות לך. באזורים מסוימים, תעשיות ספציפיות עשויות להיות נפוצות יותר, בעוד שאחרות יכולות להיות יותר מוגבלות.

חוסר ניסיון או מיומנויות: אם חסר לך ניסיון עבודה רלוונטי או מיומנויות נדרשות לתפקידים שאליהם את מכוונת, זה יכול להשפיע על חיפוש העבודה שלך. מעסיקים לפעמים מחפשים ניסיון כלשהו ופחות נותנים צ'אנס לג'וניורים. אם עדיין אין לך ניסיון בעבודה, המלצה שלי כל עוד לא מצאת עבודה בינתיים להמשיך בפרויקטים עצמאיים, גם בשביל השורה בקו"ח וגם בשביל להישאר מחוברת לתחום ולא להתרחק ממנו, כי אפשר מהר מאד לצאת מהתחום אם לא שומרים על תרגול קבוע.

דרישות השכלה או הסמכה: תפקידים מסוימים דורשים תארים או הסמכות ספציפיות. אם אין לך את התעודות הדרושות, זה יכול להיות מאתגר למצוא עבודה בתחומים אלה.

תזמון ותחרות: העיתוי של חיפוש העבודה שלך יכול להשפיע על רמת התחרות מולך. אם את מחפשת בתקופות שיא של גיוס עובדים או כאשר מועמדים רבים זמינים ומחפשים עבודה כמוך, ייתכן שיהיה קשה יותר להתבלט בין מועמדים אחרים.

אילוצים אישיים: מחויבויות או אילוצים אישיים, כגון יציאה מתוכננת לחל"ד או זמינות מוגבלת עקב התחייבויות אחרות, יכולים להגביל את יכולתך לחפש עבודה או להגיע בראיונות.

שימי לב, חשוב להכיר את האילוצים הללו ולנווט את דרכך על ידי בחינת אופציות חלופיות, הרחבת מערך המיומנויות שלך, מינוף הזדמנויות, בחינת אפשרויות גמישות והתאמת אסטרטגיית חיפוש העבודה כדי לשפר את הסיכויים שלך למצוא עבודה מתאימה.

מאחלת לך הצלחה מרובה!

ברכי.

לאחרונה יש שאלה שחוזרת על עצמה לא מעט ויצא לי לענות עליה כמה פעמים.

השאלה היא כזו: במצב של השוק היום, כאשר אין מספיק היצע של משרות – האם כדאי להתפשר ולקחת משרה שלא תואמת בדיוק את השאיפה המקצועית שלי? האם להמשיך להתעקש ולחפש עוד עד שתגיע המשרה המדויקת המיוחלת?

מה עושים? מה נכון לעשות?

ההחלטה אם להתפשר על תפקיד שאינו תואם בדיוק את התחום המקצועי שאת שואפת אליו יכולה להיות גורלית להמשך. אני אתן הנחיות כלליות, אבל בסופו של דבר, ההחלטה תלויה בנסיבות ובסדרי העדיפויות הספציפיים שלך. 

אז הנה כמה גורמים שכדאי לקחת בחשבון:

יציבות כלכלית: העריכי את מצבך הכלכלי ואת הדחיפות למצוא עבודה. אם יש אילוצים כלכליים או שאת מוכרחה את ההכנסה באופן מיידי, עבודה זמנית בתחום אחר אולי אינה הבחירה האידיאלית שלך, אבל יכולה לספק יציבות כלשהי בזמן שאת ממשיכה בחיפוש העבודה המקצועי שלך, או כשהשוק יתאושש.

הזדמנויות למידה: גם אם משרה מסוימת אינה תואמת לחלוטין את החיפוש המקצועי שלך, היא עשויה לאפשר לך ללמוד מיומנויות חדשות או לצבור ניסיון בעל ערך. בדקי אם לתפקיד יש פוטנציאל התקדמות בחברה שאליה את ניגשת ואם את יכולה לצבור ניסיון כלשהו שיהיה בכל זאת בעל ערך בתחום הרצוי לך.

נסיבות אישיות: קחי בחשבון נסיבות אישיות, כגון חל"ד מתקרב או אילוצי מיקום. לפעמים, התפשרות על משרה זמנית או מילוי מקום יכולה להיות פיתרון טוב כדי לשמור על רצף תעסוקתי או להתאים למצב אישי מסוים.

תנאי שוק העבודה: בדקי את מצב השוק בתחום שלך. אם התקופה לא זוהרת והזדמנויות התעסוקה מוגבלות, משרה מעט שונה באופן זמני יכולה להיות פיתרון לתעסוקה עד שיגיעו אפשרויות טובות יותר.

שביעות רצון בעבודה: חשבי עד כמה חשוב לך למצוא סיפוק בעבודה. אם התפשרות על משרה תגרום לך לאי שביעות רצון משמעותית או תסכול, כדאי לחשוב עליה שוב.

בכל מקרה,

זכרי שפשרה יכולה להיות לטווח קצר וזמני, והמסע שלך בעולם התעסוקה הוא דינמי. חשוב לשמור על יכולת הסתגלות ופרואקטיביות, ולהמשיך בחיפוש אחר הזדמנות מתאימה יותר.

איזה חום היה ביום שישי… קיצוני ממש!

והחשמל, קפץ והתנתק לסירוגין

ובמקביל, הכנות לשבת, עם/בלי חשמל…

לחץ!

גם אצלך היה כך? או שזכית ליום שישי רגוע ושגרתי?

היו איזורים בארץ שבהם לא היה שום דבר חריג. כאילו יקום מקביל לקטסטרופה באיזורים אחרים.

כמו כל דבר שפוגש אותי, אני איכשהו מקשרת אותו לתחום המקצועי, לחיפוש עבודה.

(בכלל, החיים והעבודה מאד משולבים אצלי, זה מעניין. אבל נושא אחר, אולי ארחיב עליו בהזדמנות :) )

אבל ביום שישי ממש הרגשתי כאילו יש 2 יקומים שונים –

אחד לחוץ, רותח, לא צפוי, היסטרי…

והשני שגרתי.

זה מאד התחבר לי לשתי הרצאות שהעברתי השבוע.

דיברנו על כל מיני אסטרטגיות חיפוש עבודה.

דיברנו על כך שיש המון דרכים למצוא עבודה, אבל אין נוסחה קבועה.

ואין ערובה לאף אחת איך יראה התהליך שלה.

לאחת הוא יהיה רגוע וזורם, לשניה יכול להיות תקוע וקשה.

טכניקה שעובדת לאחת, לא בהכרח תעבוד לחברתה.

בסוף כולן מגיעות לכניסת שבת.

סליחה, לעבודה הנכספת :) 

אבל הדרך יכולה להיות שונה מאד…

יש לי טיפ מאד קצר ופשוט אליך היום. 

אולי אפילו מובן מאליו.

זכרי שאפשר ללמוד מאחרות, אפשר ללמוד מהצלחות, מכשלונות,

ולא רק אפשר, אלא אפילו חובה.

חובת ההשתדלות להתכונן ולהשקיע בתהליך כדי לא לפספס הזדמנויות!

במיוחד במצב השוק הנוכחי, זה לא סוד שהוא לא קל עכשיו.

אבל יחד עם זאת –

זכרי שהמסלול המדויק נקבע לך מלמעלה מאת מי שמחזיק אצלו את מפתח הפרנסה!

לפני, אחרי, ותוך כדי כל ההשתדלות שאת עושה,

פני אליו ובקשי ס"ד.

זהו.

המון בהצלחה!

ברכי.

הפעם יש לי בשבילך טיפים של אלופות.

לפני שתקראי את השורות הבאות, חשוב לי להדגיש שגם אם את עדיין לא מצליחה להתחבר וליישם את הדברים – יש עוד הרבה שלבים קודמים שאפשר ליישם ולעבור ראיונות בצורה נהדרת.

אם בכל זאת, את רוצה להעמיק עוד קצת בנושא של ראיונות עבודה מוצלחים – הטיפ הבא בשבילך.

חלק מההכנה לראיון, מעבר ליכולת לדעת לספר על עצמך ועל הדרך המקצועית שלך – זה להיות מסוגלת להתאים את עצמך לצורת התקשורת בחדר, להתאים את עצמך למראיינים.

אז בדקות הראשונות של הראיון, נסי להבין מהו סגנון התקשורת שמתנהל פה בחדר.

בשביל לזהות את סגנון התקשורת של המראיין שלך, עלייך להיות בהתבוננות והקשבה לצד כמובן הצגת עצמך ומענה לשאלות. 

הנה כמה דרכים שיעזרו לך לזהות ולקבל מושג לגבי סגנון התקשורת של המראיינים שלך:

רמזים מילוליים: שימי לב לבחירת המילים, טון הדיבור וקצב הדיבור של המראיינים. האם הם משתמשים בז'רגון טכני או בשפה סתמית יותר? האם הם מדברים באופן מדוד ומכוון, או שיש להם סגנון דיבור אנרגטי וקליל יותר? רמזים מילוליים אלה יכולים לתת רמזים לגבי סגנון התקשורת המועדף עליהם.

רמזים לא מילוליים: התבוננו בשפת הגוף, בהבעות הפנים והמחוות של המראיין. האם הוא מסויג יותר, או שהוא מפגין יותר פתיחות? מראיין קליל וזורם לפעמים יעדיף דוגמאות אישיות ומעניינות שלך לנושאים שיעלו, לעומת מישהו יותר רציני שאולי יתמקד בנושאים מקצועיים בלבד.

סגנון השאלות: שימי לב לסוגי השאלות שהמראיין שואל. האם השאלות מתמקדות בפרטים, עובדות ונתונים ספציפיים, או שהן מבררות על החוויות, הדעות ויכולות פתרון הבעיות שלך? סוגי השאלות שאת נשאלת יכולים לתת לך כיוון לגבי סגנון התקשורת המועדף על המראיין.

הקשבה פעילה: התבונני כיצד המראיין מעורב בשיחה ומגיב לתשובותיך. האם הוא מספק משוב פעיל, הנהון? הקשבה פעילה היא סימן חיובי לכך שהמראיין מעריך תקשורת יעילה וישמח להתנהלות דומה ממך.

זכרי שסגנונות תקשורת יכולים להשתנות מאדם לאדם, וחיוני להישאר גמישה ובעלת יכולת הסתגלות בין ראיון לראיון. גם אם את לא מסוגלת לזהות את סגנון התקשורת של המראיין בוודאות, התמקדות בהקשבה פעילה, תמציתיות ורלוונטיות בתגובות שלך, יחד עם שמירה על התנהגות מקצועית ומכבדת, בדרך כלל יהיו מוערכים בכל מקום.

בהצלחה לך, אלופה!

ברכי.

כמה תובנות שאספתי בתקופה האחרונה כשאני רואה תהליכי חיפוש עבודה מהצד.

יש כמה דברים שאפשר לעשות בחיפוש עבודה אך ממש לא מומלץ לעשות אותם:

הגשת מועמדות לכל משרה מבלי להתחשב בכישורים ובניסיון: 

חשוב להגיש מועמדות למשרות מתאימות לניסיון, לחוזקות שלך וליעד המקצועי שלך. הגשת מועמדות אקראית לכל משרה מבלי לשקול אם היא מתאימה יכול לבזבז את זמנך ואת זמנו של המעסיק. במקרים חמורים יותר, אם רואים הגשת מועמדות אוטומטית שחוזרת על עצמה למגוון משרות באותה חברה – את יכולה פשוט לשרוף את עצמך שם.

לא לדייק במידע בקורות החיים שלך או במהלך ראיונות: 

להיות לא כנה לגבי הכישורים, הידע או הניסיון שלך זה אף פעם לא רעיון טוב. זה עשוי לעזור לך בהתחלה להכניס רגל, וגם זה רק אולי, אבל זה לא יחזיק מעמד לאורך זמן אם יתגלה מאוחר יותר. תמיד תהיי כנה והדגישי את החוזקות האמיתיות שלך.

אין הכוונה לפסול משרות רק כי את לא מתאימה אליהן ב-100%. אם את רואה משרה שמעט גדולה ממידותייך אבל יש לך מוטיבציה להשקיע ולהתקדם אליה – מצוין! רק וודאי שהם מבינים אותך ואת המקום שבו את נמצאת, ולא מצפים ממך לידע רב שאין לך.

חוסר התאמה אישית של הפנייה שלך: 

שליחת קורות חיים ומכתב מקדים כלליים מבלי להתאים אותם למשרה הספציפית שאליה את מגישה מועמדות יכולה לגרום לך להיראות חסרת עניין או לא מקצועית. קחי את הזמן כדי להתאים אישית את המועמדות שלך. חשוב להדגיש כיצד הכישורים והניסיון שלך מתאימים לדרישות התפקיד.

הסתמכות אך ורק על ערוצים מקוונים: 

לוחות דרושים והגשת מועמדויות באתרים הם נוחים, אבל הם לא צריכים להיות השיטה היחידה שלך לחיפוש עבודה. נטוורקינג, השתתפות בירידי תעסוקה ופנייה ישירה לחברות יכולים לעתים קרובות להניב תוצאות טובות יותר ולעזור לך להתבלט מהמתחרים.

התמקדות רק בשכר ובהטבות: 

למרות שהשכר הוא היבט חשוב בעבודה, התמקדות אך ורק בשכר ובהטבות במהלך תהליך חיפוש העבודה יכולה לגרום לך לפספס פרמטרים חשובים אחרים. חשוב לקחת בחשבון גורמים אחרים כמו תחום מקצועי, אופציות התקדמות והתאמה ליעדים האישיים שלך.

שריפת גשרים עם מעסיקים או עמיתים לשעבר: 

שמירה על קשרים חיוביים עם מעסיקים ועמיתים קודמים היא חיונית. עזיבה באווירה שלילית עלולה לפגוע במוניטין שלך, לפעמים נדרשות המלצות ממעסיקים קודמים. תמיד השתדלי לעזוב באווירה טובה ולשמור על קשרים מקצועיים תקינים.

זכרי, חיפוש עבודה מוצלח דורש גישה אסטרטגית. אל תפלי למלכודות הללו, זה יכול לעזור לך להציג את עצמך באור הטוב ביותר ולהגדיל את הסיכויים שלך למצוא את העבודה המתאימה בעז"ה.

אני רוצה היום לדבר על מילת הקסם הזאת ששומעים אותה כל הזמן היום…

מעבר למה שכולם כבר יודעים – להגדיל את רשת הקשרים, לפנות דרך חבר מביא חבר, ללכת למיטאפים וכו'. קצת להבין יותר טוב מה זה נטוורקינג טוב ואיך עושים את זה נכון.

אז בשביל מה צריך לעשות נטוורקינג?

מציאת עבודה
המטרה הראשונה שקופצת לראש כשאומרים את המילה "נטוורקינג"

איתור נותני שירות מומלצים
כמה פעמים פגשת בקבוצה כזאת או אחרת הודעות כמו: "צריכה המלצה על טכנאי מזגנים אמין"?

יצירת שיתופי פעולה
המון שת"פים נולדים בין אנשים שלא הכירו באופן אישי אלא דרך איזושהי קבוצה או קהילה

מציאת מנטורים
לפעמים מחפשים מישהו שעבר מסלול דומה למסלול שאנחנו רוצים לעבור מתוך מטרה שיהיה מנטור שלנו בדרך הזו.

רשת ביטחון בעת הצורך
כאשר יש צורך בייעוץ בנושא מסוים, פתרון לבעיה כלשהי – חשוב שתהיה כתובת טובה לשאול.

איך עושים את זה נכון?

שינוי תפיסה
הדעה הרווחת היא שנטוורקינג עושים כשצריך. זאת טעות! נטוורקינג זה לא משהו שעושים פעם בכמה שנים כשצריך לעבור עבודה. הזמן הנכון לעשות נטוורקינג הוא תמיד, ודוקא כשלא צריכים שום דבר מאף אחד.

לשמר קשרים קודמים לאורך זמן
אנשים שעבדתן איתם, לקוחות, קולגות, מנהלים קודמים – לשלוח מייל מדי פעם (לא צריך לשלוח בכל חג איחולי חג שמח, כן?), אם ראית כתבה על הישג מיוחד של החברה אפשר לפרגן, לעקוב אחריהם בלינקדאין, להגיב על פוסטים, לחלק פידבקים חיוביים.

לייצר קשרים חדשים
לשלוח בקשות להתחברות בלינקדאין, ליצור קשר עם אנשים בעבודה, לאו דוקא מהצוות המצומצם, לעקוב אחרי מובילי דעה מקצועיים בתחום שלך.

למתג את עצמך כמקצועית בתחום
לפרסם תוכן מקצועי בתחומך בפורומים שונים, בלינקדאין, לענות על שאלות מקצועיות, לתרום ידע בעל ערך

וכשרוצים תכל'ס להשתמש בקשרים
רוצה לשלוח קו"ח דרך עובד חברה? לחפש משרה מתאימה בשבילך?
אולי זה מובן מאליו, אבל תמיד לפנות בנימוס! אף אחד לא חייב לך כלום. אפשר לנסות למצוא מכנה משותף בתחילת השיחה/ההודעה. למשל, לא יודעת אם את זוכרת אותי, עבדנו פעם יחד, אני רואה שאת היום עובדת בחברת X. אפשר לבקש ממך להעביר את קורות החיים שלי למשרת XX?

הכרת טובה
לא לשכוח להודות בסיום השיחה / ההתכתבות / התהליך. תמיד לסיים יפה ובצורה נעימה.