לא מעט פעמים המלצתי למחפשות עבודה לכתוב מאמרים מקצועיים בתחומן.

בין אם את בתחילת הדרך שלך או שכבר צברת ניסיון, עצם כתיבת מאמרים ופוסטים מקצועיים יכולה להיות כלי חשוב להתפתחות המקצועית שלך. 

 

אז למה כדאי לך להשקיע בזה?

 

בניית מותג אישי

כתיבת תוכן מקצועי מאפשרת לך לבנות את השם שלך ולהציג את עצמך כמומחית בתחומך. זה משדר למעסיקים וקולגות שאת מבינה ומכירה את התחום.

 

הרחבת רשת הקשרים

תוכן איכותי יכול למשוך תשומת לב ולהוביל לשיחות והזדמנויות חדשות, כולל הצעות עבודה ושיתופי פעולה.

 

הוכחת ידע וניסיון

התוכן המקצועי משקף את הידע והניסיון שלך, ומראה שאת יודעת להסביר נושאים בצורה ברורה ומובנת.

 

נראות בשוק העבודה

פרסום תוכן בפורומים מתאימים, בקבוצות שונות או בפלטפורמות מקצועיות (למשל כמו: LinkedIn, Medium) מגדיל את הנראות שלך בשוק העבודה ומאפשר למעסיקים למצוא אותך.

 

התפתחות ולמידה מתמדת

כתיבת תוכן מחייבת אותך להישאר מעודכנת וללמוד באופן מתמיד, מה שתורם ישירות לרמה המקצועית שלך.

 

אוקי. שכנעתי אותך.

אבל על מה אפשר לכתוב?

 

אז הנה כמה רעיונות בשבילך:

 

סיכום לימודים או קורסים: שתפי את מה שלמדת בקורסים שעשית, תובנות מרכזיות ופרויקטים שביצעת.

מדריכים וטיפים: כתבי מדריכים טכניים שמסבירים איך לפתור בעיה מסוימת או איך להשתמש בכלי טכנולוגי מסוים.

תיאורי פרויקטים: שתפי פרויקטים אישיים או מקצועיים שעבדת עליהם, כולל מטרות הפרויקט, אתגרים ופתרונות שמצאת.

סיפורי הצלחה או אתגרים: תארי את האתגרים שנתקלת בהם וכיצד התמודדת איתם, או סיפורי הצלחה קטנים שיכולים להדגים את היכולת שלך להתמודד עם בעיות.

סקירות טכנולוגיות: כתבי סקירה על טכנולוגיות חדשות שלמדת או שמתעניינת בהן, כולל יתרונות וחסרונות.

שאלות ותשובות: מענה לשאלות נפוצות בתחום שלך, תוך שימוש בניסיון ובידע שלך.

תובנות מהעבודה היומיומית: שתפי תובנות ודברים שלמדת במהלך העבודה היומיומית שלך.

סיכומי כנסים או מפגשים מקצועיים: סיכום כנסים או מפגשים מקצועיים שהשתתפת בהם, כולל נקודות מרכזיות ותובנות חשובות שקיבלת.

משאבי למידה: המלצות על משאבי למידה שהיו מועילים לך, כמו ספרים, בלוגים, פודקאסטים, קורסים מקוונים וכדומה.

 

זכרי, גם אם את בתחילת הדרך, יש לך הרבה מה לתרום ויש אנשים שיוכלו להיעזר בידע ובניסיון שלך. אל תחששי שמישהו יזלזל – קחי בחשבון שתמיד יש מי שידע פחות ממך ויתרם מהתוכן :) 

כתיבה ושיתוף הידע שלך הם דרך מצוינת להראות את המוטיבציה והמחויבות המקצועית שלך. 

 

אז למה את מחכה? התחילי לכתוב היום!

 

לפעמים בחיים אנו מתמודדים עם מצבים שנראים לנו כמעט בלתי אפשריים, תקופות של המתנה ואי-ודאות שמרגישות כאילו לא ייגמרו לעולם. 

פתחנו אתמול את השבוע ב"מזמור לתודה" על הבשורות המרגשות על חזרתם של ארבעה חטופים משבי חמאס – בשבילי, בתור אזרחית שלא היתה מעורבת בכל הפעילות הצבאית והמודיעינית, זה הרגיש כמו רגע של ישועה אמיתית, "ישועת השם כהרף עין".

 

חשבתי על זה שהתחושה הזו של ישועה פתאומית והקלה עצומה יכולה להתרחש גם בחיים האישיים שלנו, אפילו במקומות שאנו פחות מצפים להם. לדוגמה, חיפוש עבודה. זהו תהליך שלעיתים יכול להיות ארוך, מתיש ומלא במכשולים. אני שולחת קורות חיים, ממתינה לתשובות, משתתפת בראיונות, ולא תמיד רואה את האור בקצה המנהרה.

 

אבל כמו חזרת החטופים, הישועה יכולה להגיע ברגע אחד בלתי צפוי. פתאום מגיעה שיחת טלפון, מייל או פגישה שמובילים להצעת עבודה מדהימה, וכל המאמצים והסבלנות משתלמים. המפתח הוא להמשיך להאמין ולהתמיד, גם כשהמצב נראה חסר תקווה.

 

אני מאמינה שחשוב לזכור שכל רגע הוא חלק מהתהליך, שכל אתגר הוא הזדמנות לצמיחה וכל המתנה היא חלק מהסיפור האישי שלנו. כמו שהחטופים שבו הביתה לפתע, כך גם התקווה והישועה שלנו יכולים להגיע פתאום, לפעמים דווקא כאשר אנחנו הכי פחות מצפים לכך.

 

אז אם את באמצע חיפוש עבודה או מתמודדת עם אתגר אחר, אל תאבדי תקווה. הישועה יכולה להגיע בכל רגע.

 

ועכשיו, טיפ קטן לחיפוש עבודה ליישום יומיומי: הקדישי כמה דקות ביום לשלוח הודעה קצרה לאיש קשר מקצועי, בין אם זה קולגה לשעבר, חברה מהלימודים או מכרה מהתעשייה. זה עוזר להישאר בתודעה, מרחיב את הרשת המקצועית, ואולי יוביל להזדמנויות שלא ציפית להן. 

בדיוק בשבוע שעבר, באחת ההרצאות שהעברתי, מישהי מהמשתתפות אמרה שהטיפ הזה – לפנות באופן יזום לאנשי קשר – ממש פתח לה כיוון חשיבה נוסף שהיא לא חשבה עליו קודם.

 

מאחלת לכולנו שנמשיך להאמין ולהתמיד, ושנזכה לרגעי ישועה והקלה לכל עם ישראל וגם בחיים האישיים של כל אחת.

 

ברכי.

 

כולם יודעים שחיפוש עבודה זהו מסע, ומראיון לראיון צריך ללמוד ולהשתפר.
זוהי דרך.

אבל איך עושים את זה? איך יודעים במה להתמקד לקראת הפעם הבאה?

ארגנתי לך את סדר הפעולות ב-3 שלבים פשוטים.
נסי ליישם וחזרי לספר אם זה היה יעיל :)

שלב 1: כתיבת דוח אישי לסיכום ראיון
הכיני לך פורמט קבוע של דו"ח שבו את ממלאת לעצמך את הפרטים הבאים:
פרטי הראיון: תאריך ושעה, שם המראיין ושם החברה.
תיאור כללי: תיאור קצר המפרט אם זה היה ראיון אישיותי, מקצועי, טלפוני או פיזי.
התרשמות אישית שלך: איך בעינייך היה הראיון, החברה והתהליך בכלל.
שאלות ותשובות מרכזיות: רשמי שאלות שנשאלו בראיון ותשובותיך עליהן. ככל שתזכרי פרטים רבים יותר, זה יוכל לשמש אותך כהכנה לראיונות עתידיים.
נקודות חוזק וחולשה: פרטי לעצמך מה היה מוצלח, מה פחות. זה כולל כיצד התמודדת עם שאלות קשות, כיצד הצגת את עצמך, ואם ישנם נושאים נוספים שעלו.
פידבקים: כל הערה או פידבק שקיבלת מהמראיין או מאנשים אחרים שהשתתפו בתהליך הגיוס.

שלב 2: תובנות ומסקנות
על סמך התיעוד שמילאת בדו"ח האישי שלך, צרי תובנות, זהי את התחומים שדורשים פיתוח ושיפור, ומה יכול לעזור לך בראיונות עתידיים. התמקדי בנושא או שניים בלבד, הורידי את התובנות לפסים מעשיים ופרטי לעצמך באיזה אופן את הולכת לשפר כל תחום. לדוגמה, אם נראה שיש צורך בשיפור האופן שבו את מציגה את הניסיון התעסוקתי שלך, תוכלי להיעזר בקולגה לניסוח ותרגול מולה או לקחת עזרה מקצועית.

שלב 3: תרגול ואימון
תרגול עם חברה, בקבוצה של חברות מחפשות עבודה או 1:1 עם אשת מקצוע. לכל אחת מתאימה צורה אחרת. מצאי את השיטה שהכי תתאים לך, רק אל תשאירי את זה באוויר. השקיעי זמן ומאמץ בתרגול תשובות לשאלות נפוצות, הכיני את הסיפור המקצועי שלך בביטחון ותרגלי את ההתמודדות עם הלחץ בראיון. כל תרגול כזה יעזור לך להשתפר בראיונות הבאים.

 

קיץ בריא!

מקווה שפסח עבר עליך בטוב, מתחילים שגרה מחודשת של עשיה ופעילות.

 

בשבוע שעבר התקיים כנס הג'וניורים בבנייני האומה.

אירוע שכולו הוקדש לג'וניורים מטעם המיזם הלאומי לשילוב חרדים בהייטק ועוד כמה גופים גדולים כמו משרד העבודה, הג'וינט… 

 

הייתי שם, היה מרתק, המון תוכן מעשי ומקצועי. 

החלטתי להביא לך כאן את סיכום הדברים החשובים

 

אוקי, מוכנה לקרוא על כנס הג'וניורים? 

התחלנו.

 

בנימין לוין מנהל המיזם דיבר על מצוקת הג'וניורים ברמה העולמית, חשוב לדעת שהבעיה היא לא רק בישראל, וכולם מחפשים פתרונות בכל המישורים.

שר העבודה יואב בן צור כיבד בנוכחותי ונתן תקווה, אמר שהתעשיה הבטחונית מעריכה את העובדות החרדיות, הוא אופטימי שתהיה דרישה בעקבות המלחמה. הרבה פעמים אחרי מלחמות יש צמיחה.

ישראל אוזן מנכ"ל משרד העבודה שיתף שעובדים כרגע על הצעת חוק שהממשלה תתערב ותחייב חברות לקבל ג'וניורים.

ולסיכום, חביבה אייזלר מנהלת הקואליציה לתעסוקת חרדים בירכה שנזכה לקדש שם שמיים בעבודה, שזאת נקודת המוצא של כולנו.

 

אבי לואיס, מהנדס תוכנה במטא, נתן טיפים איך להיכנס להייטק. בכמה מילים: זה שילוב של השתדלות וס"ד.

איך להגיע לראיונות?

כדי לבלוט מבין הרבה מועמדים ולהצליח להגיע לראיונות הוא ממליץ לכוון כמה שיותר מדויק למשרות ספציפיות. לתחזק כמה גירסאות של קו"ח כאשר כל גירסה מדייקת לתחומה.

אבי הראה אתר מדהים שהוא בנה בשביל לעזור למחפשי עבודה. יש שם גם הרבה משרות פתוחות. כדאי מאד להירשם אליו: https://goozali.com/

עוד סוגיה שמעסיקה רבות את מי שנמצאת בתחילת הדרך: איך לרכוש ניסיון ללא ניסיון?

אז הנה כמה אופציות:

• לתרום לקוד פתוח (למשל ב-tensorflow) – עוזר גם בשביל להחזיק גיטהאב פעיל.
• לימודי המשך, אם יש תחום שרוצים להמשיך להתמקצע בו.
• התמחות/משרות סטודנט – לעיתים בשכר נמוך אבל זאת דרך טובה בשביל להיכנס לסביבת עבודה ולצבור ניסיון.
• פרויקטי פרילנס – יש פלטפורמות כמו: Fivver, Upwork
• עולם היזמות – למי שמתאים יכול לפתוח דלתות מעניינות.
• להשתתף בהאקתונים – משפשף מאד בפיתוח אינטנסיבי.
• לפעמים אפשר להפוך פרויקט מהלימודים למוצר אמיתי – ואז צריך לשווק אותו (אפשר בלינקדאין).

טיפים איך לעשות נטוורקינג איכותי:

• הפניות חבר מביא חבר – זה יכול להיות טוב, לקחת בחשבון שזה תלוי בחברות, לפעמים זה יעיל יותר, לא תמיד. בחברות קטנות זה לפעמים יעיל יותר כי הצוות קטן וסומך אחד על השני.
• זכרי, במצב השוק כיום לא מספיק לשבת בבית ולשלוח קו"ח. חובה להיות אקטיבית.
• בפניות יזומות בלינקדאין, שימי לב למצוא את שומרי הסף. לפעמים פונים לפונקציות לא נכונות שאין להם סיי והשפעה על הגיוס עצמו.

 

השוק דורש היום הרבה פעמים התמחות בכניסה לעבודה. מלבד הפרקטיקום שנכנס בחלק מהסמינרים, הנה תוכניות התמחות מעניינות ששותפו בכנס (לא ביררתי עליהן מבחינה רוחנית, כל אחת צריכה לבדוק אישית): 

• רישום לתוכנית ההתמחות של אלומה: https://alumainterns.inwise.net/register 
• רישום לתוכנית של Place IL כאן: https://place-il.org/#join-us (מדובר על התוכנית הכללית – בהמשך ישלח עדכון לגבי הרחבה נוספת של התוכנית לחברה החרדית)

 

עוד יוזמה מעניינת: עמותת Code for Israel – אפשרות להתפתח מקצועית באמצעות התנדבות, תרומה לקוד פתוח.

הם מקשרים בין עמותות וחברות שצריכות פתרונות תוכנה לבין מתנדבים.

התהליך נמשך אצלם 10 חודשים – שנה.

אפשר לקרוא עליהם בגוגל.

 

עוד חלק מעניין שסיכמתי בשבילך מהכנס – פאנל מעסיקים.

המשתתפים:

הדס צרפתי מיארה – מנהלת HR בחברת רבטק

אברהם שטילמן – רבטק – 20 שנה בתחום, כיום בתפקיד ניהול Engagement Manager

דוד ורדי – Upsent Medical – שותף ויזם.

דפנה רוזנבאום – סינמדיה – Director of engineering

 

מה מצפים מגוניורית בראיון עבודה? 

דפנה: ברמה טכנולוגית הציפיה היא היכרות עמוקה עם שפת תכנות אחת, כתיבת קוד, אלגוריתמים בסיסיים, יכולת לכסות מקרי קצה, לדעת לעשות סימולציה של קוד, מושגים בסיסיים במבני נתונים, אנגלית ברמה טובה. בוחנים מאפייני אישיות, מוטיבציה, ברק בעיניים, רצון להתקדם, ללמוד ולהשקיע. יכולת חשיבה, יכולת תרגום של החשיבה לקוד.

אין ציפיה מג'וניור שיהיו לו שנות ניסיון רבות, ראיה מערכתית או יכולת לכתוב קוד בשל מדי.

 

היית מצפה מג'וניור לבקש להיבחן בשפה מסוימת שהוא מכיר?

דפנה: אנחנו שואלים את זה. יש מקומות שמחפשים ידע בשפה מסוימת. אבל ברגע שמראיינים ג'וניור, בד"כ אין ציפיה לשפה מסוימת אלא כל מה שדובר קודם.

 

מה בדבר קו"ח עמוסים?

דפנה: אפשר לכתוב במסמך גם דברים שלא יודעים עד הסוף, אבל אם משהו כתוב – תדעו לדבר על זה. זה לא מקצועי כשיש מסמך מלא ועמוס מאד בטכנולוגיות ומונחים שלא יודעים להסביר אותם בראיון.

 

איך אתה מזהה טאלנטים?

אברהם: אין תקרת זכוכית, אפשר להגיע לכל מקום. 

ראיתי התפתחות של הרבה שפות תוכנה, מפתח צריך היום לדעת לא פחות מלתכנת – גם להתנהל בצורה מקצועית, יש בזה הרבה תתי סעיפים. טאלנט זה מי שרואים אצלו את הניצנים לזה. 

קו"ח של גוניורים הרבה פעמים "משעממים" – במובן שאין הרבה ניסיון להציג אלא פרויקטים, לא תמיד מעסיקים מאמינים במה שכתוב שם. 

אני מחפש אמביציה, מוטיבציה להצליח. שומעים את זה מיד בראיון.

עוד טיפ: לא להילחץ מזה שנלחצים בראיון, כולם ככה וזה בסדר.

נסו לחפש משהו מעניין וייחודי – היה מועמד שדיבר איתי על IDE או מפתחת שסיפרה על תוסף שהיא פיתחה לכרום באופן עצמאי – זה היה שונה, זה היה מעניין.

מה שכן עשיתם בלימודים – וודאו שיהיה בצורה שאפשר להציג, ועדיף כבר בקורות החיים, יש לינק לגיטהאב.

לשים לב להכניס לינקים שעובדים, לפעמים שולחים קבצי תמונה ושם הלינקים לא עובדים.

יש מעט מאד זמן להשקיע בכל מועמדות, שימו בגיטהאב קובץ README שיאפשר להתרשם במהירות ממה שעשיתם, חשוב לדעת לספר על הפרויקט בצורה זורמת ובטוחה, זה נותן יתרון עצום.

עוד נקודה חשובה מאד: קו"ח חייבים להיות מונגשים ולעבור מערכות סינון, לא לעצב מסמך גרפי מדי, שיהיה ייחודי אבל פשוט.

 

מהם האתגרים הטכנולוגיים שאתה פוגש כשאתה פוגש גוניורים?

דוד: לקחתי מועמד אחד מתוך 3 שאמנם לא ענה על כל המבחן אלא התקשר לשאול מה התשובה הנכונה.

אנחנו מחפשים תשוקה לאתגר יותר מאשר למצוא עבודה. רעב ללמוד ולהצליח.

הסטאק הטכנולוגי שאני מצפה זה להיות מסוגל לקחת אתגר ולמצוא את השפה או הכלי הטכנולוגי שבהם אפשר יהיה לפתור את האתגר בצורה הכי טובה. מישהי שיגיד: השוויתי בין טכנולוגיות ובחרתי מה שהכי מתאים.

לא לפחד להתנסות בטכנולוגיות חדשות, להתקדם.

 

תנו כלי אחד ליישום מיידי:

אברהם: הפרויקט שעושים – לדעת את זה הכי טוב, גם מה שעשתה השותפה, להעלות לגיטהאב, אם עשיתם פרונט – לקבל חוו"ד, שהנראות תהיה מדהימה, לשים לינק לאתר בקו"ח. זה מוסיף הרבה נקודות ביחס לקו"ח אחרים.

דוד: למידה עצמית, זה הדבר הכי חשוב שיכול להיות למפתח. חשיבה שאין דבר כזה לא אפשרי. גישה פרואקטיבית. אפשר לעשות הכל, לפתוח את הראש ובתור מתכנת להיות מסוגל לעשות הכל.

הדס: התוכנה שמראיינת מטלת בית, יודעת לתת אינדקציה על טאבים שנפתחו במהלך העבודה, יש אזהרת העתקה. שימו לב לאמינות בתהליכי מיון.

דפנה: להשקיע בקו"ח גם בתוכן וגם בנראות. מעסיקים מקבלים המון קו"ח, חשוב שהם יראו טוב. לתת למישהו לעבור על זה, מישהו עם ניסיון.

אברהם: בראיון לא להילחץ אם לא יודעים אלא להראות הגדלת ראש.

 

אנגלית

דפנה: זה כלי חשוב וקריטי לעבודה בהייטק ולכן שווה להשקיע בו כמה שיותר וכמה שיותר מוקדם. כל אחת באופן שמתאים לה ללמוד. בראיונות לג'וניורים דווקא לא שמים על זה דגש יותר מדי, אבל זה עדיין אומר שחשוב להשקיע בזה. החומרים, המפגשים בעבודה עם צוותים מחו"ל, זה מאד מהותי בעבודה בהייטק.

דוד: יותר חשוב ללמוד אנגלית מאתרים ואתגרים טכנולוגיים. יש בהייטק המון מושגים טכניים שלא תמיד המשמעות היא התרגום הבסיסי. קריאה זה מאסט, דיבור פחות קריטי אם לא עובדים ישירות עם חו"ל. גוגל טרנסלייט לא מתאים, כי הוא מתרגם מילולי.

אני למדתי אנגלית רק מקריאה ומהתעקשות לא לתרגם ולא לעשות לעצמי חיים קלים. להבין מה עומד מאחורי. לא לתרגם עמודים מלאים אלא מילים נקודתיות שצריך.

הדס: אנגלית זה כמו כושר, ככל שאתה מתאמן, זה מתפתח ומתקדם. יש המון כלים חינמיים לתרגול יומיומי. האחריות היא אישית על כל אחד להתקדם.

אברהם: אני מתחנן אליכם, בשום שלב אל תגידו "אני לא יודע אנגלית". אפשר לשקף את זה: למדתי אנגלית, אני יודע ברמה בסיסית. רק לא להגיד "אני לא יודע".

עיקר הלימוד המעשי זה לדבר ולכתוב ולשבור שיניים, לא לפחד לדבר, לצבור ניסיון.

אנחנו הרבה פעמים עושים דיילים באנגלית בשביל התרגול. הדברים פחות מורכבים ומפחידים ממה שזה נראה.

דפנה: כשמגיעים לראיונות וכותבים קוד, המשתנים לא בעברית, זה צועק. להימנע מזה.

אברהם: לפתוח מייל שהוא לא אות ומספר טלפון :) זה צועק שאתה חרדי שלא יודע אנגלית.

 

מה לגבי שימוש בכלי AI לצורך מטלות שוטפות?

דוד: ChatGPT ממציא הרבה שטויות. אפשר להשתמש בו בשביל לקצר תהליכים, אבל לא בשביל לייצר קוד.

גוגל טרנסלייט בכלל איום ונורא.

הדס: המשימה שלרוב תקבלו היא משימה שמותאמת לג'וניורים. אם לא הצלחתם להתמודד ונזקקתם לעזרת AI – זה מייצר סימני שאלה.

 

יש נושא שנתקלתי בו לא מעט – תוספי מעקב מיילים.

 

המייל הוא אחד מכלי התקשורת המרכזיים בחיי היומיום וכמובן בחיפוש עבודה. אך כמו בכל כלי תקשורת אחר, גם כאן חשוב לשמור על מקצועיות.

 

תוספי מעקב כמו Mailtrack הפכו לפופולריים למעקב אחרי המייל ששולחים. במבט ראשון, זה יכול להיראות כמו כלי חכם המאפשר לדעת מתי המקבל קרא את ההודעות ששלחת. אך האם באמת כדאי להשתמש בתוסף כזה? 

העליתי את השאלה הזו בקבוצה המכילה אנשי גיוס ומשאבי אנוש, שאלתי האם מפריע להם לקבל מיילים עם התוסף הזה. מהתשובות שקיבלתי, עולה שתוספים מהסוג הזה יכולים להזיק ולא כדאי להשתמש בהם.

 

הנה כמה סיבות שעלו מהשטח, למה כדאי להימנע משימוש בתוספים הללו:

 

1. פרטיות: תוספי מעקב דוא"ל מאפשרים לשולח לראות כאשר המקבל פותח את ההודעה שנשלחה. זה יכול להיחשב כחדירה לפרטיות המקבל, שעלולה להביא לתחושת אי נוחות. המקבל רוצה לקבל הודעות ולהתנהל איתן בזמנו באופן פרטי ולא מתועד. 

 

2. חוסר הדדיות: כאשר משתמשים בתוסף כזה, הוא מציג לשולח את נתוני הפתיחה של המקבל, אך אם המקבל לא משתמש גם הוא בתוסף כזה, הוא לא יקבל את הנתונים מהצד השני, זה יוצר תחושה של מעקב לא נעים וחד כיווני.

 

3. השפעה על הרושם המקצועי: חשוב להשאיר רושם מקצועי. שימוש בתוסף כזה עלול לייצר רושם פחות מקצועי, של מישהי שלא מכירה את כללי המשחק.

 

4. סכנת דחייה: יהיו מגייסים שיתרשמו לרעה ממועמדים ששולחים מייל המכיל את התוסף הזה. מגייס אחד כתב לי במפורש שהוא כנראה לא יחזור למועמד כזה.

 

חייבת להוסיף, שהיו גם מגייסים שאמרו שבכל זאת זה לא משנה להם.

אז לסיכום, כדי לשמור על תקשורת רצינית ומקצועית, כאשר לא יודעים מיהו המקבל בצד השני, כדאי להימנע משימוש בתוספי מעקב אימייל.

 

ערב פורים שמח!

 

גם אצלך בבית מתנגנים שירי פורים ומתחילים להיארז משלוחי מנות?

 

בשבת הקרובה אי"ה כולנו נצא לשמוע את פרשת זכור.

מצווה חשובה למחות את זכר עמלק.

 

הכנתי לך היום עמלק מיוחד למחות מתהליך חיפוש העבודה, כמה דברים שכדאי לזכור וממש לא לבצע אותם.

 

עיצוב מורכב – 

קורות החיים שלך צריכים לעבור מערכות גיוס אוטומטיות שסורקות את המסמכים ומנתחות אותם. עיצוב המכיל אובייקטים כמו טבלאות או תיבות טקסט נחשב עיצוב מורכב ועלול להשתבש בסריקה. שמרי על עיצוב שטוח.

מניפולציות – 

לא להשתמש בהן במהלך חיפוש העבודה. שמעתי טיפ מוזר שאומר לכלול פרטים לא מדויקים בקורות חיים, הצגת יכולות שאין לך באמת על מנת לעלות בחיפושים במערכת. מניפולציה כזו לא רק שאינה אתית, אלא גם עלולה לגרום לך לאבד אמינות והזדמנויות בעתיד.

לחץ – 

אמנם הרבה פעמים הוא מלווה קבוע של תהליך חיפוש עבודה, אבל נסי לנטרל אותו. הלחץ עלול להוביל לקבלת החלטות שגויות בעלות השלכות לטווח הארוך.

קלישאות – 

נסי להימנע מהן כמה שיותר. אני מדברת על שימוש בביטויים מוכרים ושגורים ביותר בקורות החיים או בראיונות עבודה, במקום לחשוב על ביטויים יצירתיים וייחודיים. קלישאות יכולות להוריד מההתעניינות בך ולהפחית סיכויי הצלחה בתהליך.

 

שיהיה פורים שמח בלב שמח!

רק שמחות ובשורות טובות!

 

ברכי.

בחיפוש עבודה נתקלים לפעמים במשרות שדורשות יותר ניסיון ממה שיש בפועל, ונשאלתי לאחרונה כמה פעמים –

מהו פער הגיוני בין דרישות המשרה לניסיון בפועל שניתן להגיש מועמדות בכל זאת?

 

אז הפער המקסימלי שאפשר לגשר עליו בדרך כלל תלוי במספר גורמים:

 

1. תפקיד ותעשייה: ככל שהתפקיד דורש יותר ניסיון וידע טכני מתקדם, כך הפער המקסימלי שיכול להתקבל יהיה גדול יותר. לדוגמה, בתפקידים בכירים של פיתוח תוכנה, ייתכן שהפער המקסימלי יהיה גדול יותר מאשר בתפקידי ג'וניור.

 

2. תנאי השוק: הפער המקסימלי עשוי להשתנות בהתאם לתנאי השוק ולגודל החברה המגייסת. בחברות גדולות יותר, לעיתים יש יותר אפשרויות לספוג פערי ידע ולאפשר זמן חפיפה (במידה ושאר הפרמטרים מתאימים) ויתכן שהפער המקסימלי יהיה גדול יותר מאשר בחברות קטנות שמחפשות מישהי שתיכנס טכנית כמה שיותר מהר לתפקיד.

 

3. רמת הידע והמיומנות של המועמדת: במידה והמועמדת מציגה ידע טכני מתקדם, מיומנויות מרשימות ויכולת ללמוד במהירות, יתכן והחברה תהיה מוכנה להתפשר על פערי שנות הניסיון עד גבול מסוים.

 

4. יכולת התאמה לתפקיד: לעיתים קרובות, כשיש מיומנויות רכות מצוינות, היכולת של המועמדת להשתלב בתפקיד ולהתמודד עם האתגרים הטכנולוגיים המתוחכמים יכולה להיות יותר גבוהה מאשר הניסיון שלה "על הנייר".

 

לסיכום, אין תשובה חד משמעית לשאלה זו, אך באופן כללי, פער מסוים בניסיון עשוי להיות מקובל, כל עוד המועמדת מציעה יכולות נוספות ופוטנציאל.

עבור ג'וניוריות ללא ניסיון כלל – משרות בסדר גודל של עד שנה ניסיון יכולות לבוא בחשבון אם יש פרויקטים משמעותיים כניסיון מהלימודים.

 

יש נושא מאד חשוב שנתקלתי בו לא מעט.

אולי זה יהיה לך מובן מאליו.

אבל אם לא – קחי לתשומת ליבך.

 

קרה לך שישבת ב-2 בלילה על המייל? יצא לך לשלוח מייל בשעה כזאת?

 

אם זה היה מייל לגיסתך שבו הודית לה על האירוח הנפלא בשבת, חזרתם עייפים ומרוצים ורצית לכתוב לה על זה משהו – נהדר!

אבל אם את רוצה לשלוח מייל מקצועי – בהנחה שאת לא מתכתבת עם מישהו מארה"ב שאצלו עכשיו בוקר –  אל תשלחי אותו בשעות לא סטנדרטיות. זה משדר חוסר מקצועיות, זה לא מקובל.

 

בעידן של היום, אם את משתמשת בג'ימייל – יש כלי נהדר לפתרון לעניין הזה: הודעות מתוזמנות.

 

במקום לסכן את איכות התקשורת עם מקבל המייל, תהיי חכמה.

 

הודעות מתוזמנות בג'ימייל מאפשרות לשלוח מיילים בכל זמן שנרצה. הן מאפשרות לנו לשלב בין הזמן המתאים לנו לשליחת המייל ובין הזמן שבו מתאים לצד השני לקבל אותו.

זה משפר משמעותית את היעילות והרושם הכללי ממך.

 

שעות מומלצות לשליחת מיילים (המלצה כללית ברוב המקרים):

בשעות הבוקר כמובן.

גם אחרי שעות העבודה זה בסדר, מקסימום יבחרו לא להגיב מיידית לך אלא ביום העבודה הבא.

בשעות הערב המוקדמות עדיין סביר.

אחרי 22:30 אני ממליצה לתזמן שליחה לבוקר.

 

זה מאד פשוט, אבל אם את עוד לא מכירה את האופציה הזאת – פשוט תתחילי מכאן: https://support.google.com/mail/answer/9214606?hl=iw&ref_topic=3395756&sjid=326233518266613463-EU

 

בהצלחה!

חודש טוב! 

אוזני ההמן שטעמתי ביום חמישי היו הסיפתח לחודש אדר השמח, השנה בורכנו בשמחה כפולה בשנה מעוברת.

 

הסתכלתי על אוזן ההמן, ופתאום הצורה שלו מאד הסתדרה לי. כתבתי לי בפתק שלא אשכח ויותר מאוחר חזרתי וניסחתי את זה כמו שצריך  :)

 

משולש זאת צורה יציבה וברורה. 3 קודקודים, 3 זויות, משלימים אחד את השני לצורה גיאומטרית חזקה וסגורה.

גם בחיפוש עבודה, יש לנו קודקודים וכללים שהופכים את התהליך ליעיל.

 

המשולש האולטימטיבי בחיפוש עבודה הוא: ידע, מוטיבציה ושיווק. כל אחד מהם משפיע על התהליך באופן שונה, אך ביחד הם יכולים ליצור בסיס חזק להצלחה בחיפוש העבודה. 

 

ידע:

הבנת השוק: חשוב להבין את התחום המקצועי שלך ואת דרישותיו, לדעת אילו יכולות וידע דרושים בתחום זה.

למידה מתמדת: חשוב לעדכן את הידע שלך וללמוד תמיד, לפתח יכולות חדשות כדי להצליח להשתלב בעולם העבודה הדינמי.

 

מוטיבציה:

מוטיבציה פנימית: עליך להיות מלאה במוטיבציה, ממקור אנרגיה פנימי, לרצות את התחום, להתמקד במטרות שלך ולהשקיע את המאמץ הנדרש.

החיפוש עצמו: להיות פעילה בחיפוש עבודה, לחפש משרות, לפתח דרכי תקשורת עם מגייסים פוטנציאליים, לא לפספס הזדמנויות.

 

שיווק עצמי:

מאוד חשוב לפתח את כישורי התקשורת והשיווק העצמי כחלק מתהליך חיפוש העבודה.

היכולת להביע את עצמך באופן ברור ומובנה תהווה חלק משמעותי בשיפור הסיכויים שלך להגיע לעבודה הרצויה בעז"ה.

 

בהצלחה מרובה!

 

שיהיה חודש טוב ומלא בשמחות!

 

ברכי.

 

עברת ראיון, ועוד אחד, ועוד טלפון ועוד בחינה, והנה הגיעה הצעת העבודה המיוחלת.

 

אבל –

מה קורה אם את מגיעה להחלטה שלא לקחת את העבודה הזו? 

איך עונים תשובה שלילית להצעת עבודה?

 

גם אם את לא מתכוונת לקבל את ההצעה, חשוב מאוד לסרב להצעת עבודה בצורה מנומסת, מקצועית ונכונה. 

 

איך עושים את זה?

 

הודיעי בזמן: השתדלי להודיע על ההחלטה שלך בהקדם האפשרי, כך שהמעסיק יוכל להמשיך בחיפוש מועמדים אחרים.

 

הערכה: הביעי הערכה על ההזדמנות ועל הזמן והמאמץ שהושקעו בתהליך הראיונות.

 

הודעה ברורה: הקפידי על יציבות ובהירות בהודעתך. תהיי כנה ומנומסת, אך ברורה בסירוב שלך להצעת העבודה.

 

מידע אישי: אין צורך לפרט את הסיבות המדויקות לסירוב. אם תרצי, ניתן להגיד שזו הצעה פחות מתאימה למסלול המקצועי שלך כרגע.

 

תודה: לא לשכוח להודות על הזמן שהוקדש והתהליך שעברת.

 

הנה דוגמה להודעת סירוב להצעת עבודה:

 

היי [שם המגייס/ת],

 

שמחה על ההזדמנות שניתנה לי להצטרף לצוות [שם החברה]. מעריכה מאוד את הזמן והמאמץ שהושקעו בתהליך הראיונות והגיוס.

 

אני רוצה להודות על האמון שקיבלתי בתהליך המיון ובהצעת העבודה. לאחר מחשבה והתלבטות, הגעתי למסקנה כי ההצעה הנוכחית לא תתאים למסלול המקצועי שלי כרגע.

 

תודה על ההבנה, מאחלת לכם הצלחה בהמשך במציאת המועמד המתאים ביותר לתפקיד.

 

בברכה,