יש משהו שחוזר אצלי המון בשיחות עם מחפשות עבודה – ואני רוצה לשים עליו רגע זרקור, כי זה באמת עושה הבדל בתוצאות.

 

זה קשור לפניות נטוורקינג לעובדות חברה.

 

הרבה מחפשות עבודה פונות לעובדות חברה כמו במכתב מקדים למגייסים – מנסות להסביר, לשכנע, לספר את כל הסיפור…

ואז הפניה יוצאת ארוכה, כבדה, ולפעמים אפילו קצת מלחיצה לצד השני.

 

אבל פניה לעובדת חברה היא לא בדיוק כזה מכתב מקדים.

המטרה שלה הרבה יותר פשוטה:

להגיע לערוץ הנכון בתוך החברה – ורצוי דרך מסלול פנימי (referral / חבר מביא חבר).

 

---

 

רגע סדר – למי בכלל פונים?

 

כשאני אומרת “עובדת חברה”, אני לא מתכוונת למגייסת ולא ל-HR.

אני מתכוונת למישהי שעובדת בתוך החברה – בצוותים, במוצר, בפיתוח, ב-QA, בדאטה, בפרודקט – לא משנה.

מישהי שיכולה לעזור לך להגיע להגשה הנכונה, ובלא מעט מקרים גם להכניס את המועמדות שלך דרך חבר מביא חבר.

 

החידוד פה הוא חשוב:

 

את לא מבקשת ממנה להחליט עלייך או להתאמץ הרבה. את מבקשת עזרה קטנה, נטו כדי לפתוח לך את הדלת.

 

---

 

למה לפעמים עובדות נרתעות לעזור?

 

בשבוע האחרון הנושא הזה עלה לי כמה פעמים מכמה זוויות, ופתאום זה ממש התחדד לי.

 

מבחינת עובדות חברה יש הבדל ענק בין שני דברים:

 

1. להגיש אותך פנימית דרך חבר מביא חבר
זה קצר, ואם הקו"ח שלך מתאימים אז לגיטימי.

 

2. לכתוב עלייך “המלצה” או התרשמות אישית
פה הרבה עוצרות – בצדק. אין היכרות איתך, מן הסתם יש עומס והצפה של פניות כמוך, והן לא רוצות לקחת אחריות או להרגיש שהן “מוכרות” מישהי שהן לא מכירות.

 

ופה הקטע:

כשאת פונה לעובדת בחברה –

את לא בהכרח צריכה ממנה המלצה אישית כדי להרוויח מהערוץ הזה.

את כן צריכה לפנות בצורה שמכבדת את המקום שלה – ועושה לה קל לעזור.

 

---

 

עוד זווית מהשטח – איך זה נראה אצל אנשים ממש עסוקים

 

דיברתי על הנושא גם עם מהנדס תוכנה סניור שאני מכירה.

אדם עמוס – יש לו לו"ז צפוף, אחריות גדולה, וסטנדרט מקצועי גבוה.

 

שאלתי אותו מה יעשה אם יקבל פניה אנונימית ממישהי שמחפשת קשר לחברה שבה הוא עובד ותבקש להעביר קו"ח – האם יתייחס ואיך.

הוא ענה לי שלא יעביר בלי לדבר איתה קודם, אם כן יעביר, זה כולל ההסתייגות (עדינה) שלא מכיר אותה אישית אבל התרשם וכו', ובודאי שלא ימציא המלצה מפוברקת.

 

כלומר, גם אצל אנשים סופר עסוקים יש לפעמים רצון לעזור.

תלוי בעומס ובהצפת הפניות בשגרה.

 

---

 

ועוד דוגמה – כשזה עובד ממש יפה

 

היתה לי שיחת סטטוס עם מישהי שאני מלווה בחיפוש עבודה.

כרגיל בשיחות כאלה, אני מתעדכנת – איפה כל תהליך עומד, מה התקדם השבוע, ומה עדיין תקוע.

 

ואז שאלתי אותה שאלה אחת, הכי פרקטית שיש:

האם את פונה לעובדות חברה ומבקשת עזרה?

 

והתגובה שלה פשוט עשתה לי טוב:

"כן! תקשיבי, יש נשים מתוקות ברמות. ממש רוצות לעזור."

 

היא סיפרה שהיא ניסחה הודעה ממש טובה, והיא רואה שזה עובד – היא מקבלת תשובות, יש המשך שיחות, ויש גם פניות שמתקדמות לראיון.

 

ברור שלא כל פניה הופכת למשהו קונקרטי – חלק מביאות תוצאה, חלק פחות, וחלק בכלל נשארות בלי תגובה.

אבל שוב מתחדד העניין הזה – כשהפניה כתובה נכון, יש לא מעט אנשים בצד השני שבאמת מנסים לעזור במה שהם יכולים.

 

וזה בדיוק מה שחשוב לי שתזכרי:

יש הרבה אנשים טובים בדרך.

וכשאת פונה בצורה קצרה, ברורה ומכבדת – הסיכוי לפגוש אותם עולה משמעותית.

 

---

 

אז איך נראית פנית נטוורקינג טובה לעובדת חברה?

 

5 כללים לפניה שעובדת

 

1. בקשה אחת, ברורה
הכי יעיל לבקש אחד מהשניים:
– "האם תוכלי להפנות אותי לערוץ הנכון להגשה?"
– "האם יהיה לך נוח להגיש אותי בחבר מביא חבר למשרת ___?"

 

2. הקשר קצר במקום שכנוע
2-3 שורות שמסבירות התאמה בסיסית.
לא להתחיל לשווק את עצמך – רק להסביר למה זה רלוונטי.
בלי רשימת שאלות, בלי “תבדקי לי”, בלי טקסט שמרגיש כמו נאום.

 

3. הורדת לחץ 
להוסיף משפט אחד שמאפשר לה לסרב בלי אי נעימות:
“אשמח לכל תשובה, רק אם מתאים לך”

4. לצרף הכול בהודעה אחת
קו"ח + לינקדאין (אם יש) + שם משרה/תחום מדויק.
כדי שלא תצטרכי להמשיך להתכתב על פרטים.

5. לעבוד סטטיסטית
לא כולן יענו. לא כולן יעזרו.
זה לגמרי בסדר. את מחפשת את מי שכן יכולה ורוצה לעזור.

 

---

 

הנה דוגמה לנוסח פניה מומלץ (סגנון להשראה)

 

היי [שם], 

נעים מאד – אני ____, [כותרת תפקיד/תחום] עם ניסיון ב-_____. ראיתי שאת עובדת ב_____, ואני מתעניינת במשרת _____ אצלכם.

הניסיון שלי נראה מתאים למה שמחפשים.

רציתי לשאול אם יש לך אפשרות לקשר אותי להגשת מועמדות בקישור חבר מביא חבר, או אולי יתאים לך להגיש אותי פנימית לצוות הגיוס?

מצרפת קו"ח + לינקדאין. 

 

אעריך כל תשובה ותודה בכל מקרה על הזמן.

 

---

 

ומה לא לכתוב בפניה כזאת

• לא לבקש “המלצה” אם אין היכרות
• לא לבקש ממנה “לברר עלייך”
• לא לשלוח טקסט ארוך שמרגיש כמו מכתב מקדים
• לא להשאיר אותה עם תחושה של “אוקיי, ומה את רוצה ממני עכשיו?”

 

 

---

 

ולסיום – תזכורת קטנה וחשובה:

 

זה בסדר שלא כולן עונות.

זה בסדר שלא כולן יעזרו.

זה לא אומר שהערוץ הזה לא עובד – זה אומר שכולם עמוסים.

 

אבל כשפונים נכון – קצר, ברור, מכבד – יש לא מעט פעמים שזה בדיוק מה שפותח את הדלת.

 

נתקלתי השבוע בסקר שפורסם – שאלון אנונימי לנשים שמצאו את העבודה הראשונה שלהן.

פניתי למי שריכזה את הסקר וביקשתי רשות לנתח את התשובות ולהוציא מהן תובנות – היא העדיפה להישאר מאחורי הקלעים אבל שמחה שאשתף, כדי שעוד נשים תוכלנה להיעזר בזה.

(אם לא יצא לך לענות – מוזמנת להגיב ולהשפיע: סקר על חיפוש עבודה ראשונה בהייטק)

 

אז קראתי את התגובות לעומק וריכזתי את שלושת הדברים הכי בולטים שרלוונטיים גם לך (אפילו בחיפוש עבודה לא ראשונה)

 

1. קשרים אישיים יכולים לעזור – הם לא תנאי הכרחי אבל מומלצים תמיד

כ-40% מהמשיבות דיווחו שהייתה להן היכרות כלשהי עם מישהו מהחברה – לעיתים קרובה, ולעיתים שטחית בלבד.

אבל הנתון המעניין הוא ש-57% מהמשיבות לא הכירו אף אחד מהחברה לפני שהתקבלו.

ובכל זאת, כשנשאלו (בהמשך הסקר) מה הכי עזר להן להתקבל – קשרים והמלצות היו התשובה השכיחה ביותר.

מה שמלמד: לא כולן התחילו עם קשרים – אבל כדאי ליצור אותם וכמובן צריך לדעת להשתמש בהם נכון.

 

2. חיפוש יעיל יכול לחסוך לך חודשים של תסכול

הנתונים מראים שתהליך החיפוש לא תמיד ממושך כפי שנדמה:

כמעט 60% מהמשיבות מצאו את העבודה הראשונה שלהן תוך פחות מחצי שנה, ורבות מהן אפילו תוך 3 חודשים.

מצד שני, כ-40% עברו תהליך חיפוש ארוך יותר – חצי שנה, שנה ואף יותר.

 

המסקנה שעולה בבירור מהשטח:

חיפוש נכון וממוקד – כזה שמבוסס על הבנה, מיקוד, והתנהלות מדויקת – יכול לקצר תהליכים משמעותית.

במילים אחרות: זו לא רק שאלה של זמן – זו שאלה של איך את פועלת.

וכאן גם הפרקטיקום משחק תפקיד – אחוז מסוים הגיעו לעבודה הראשונה דרכו.

 

כל התחלה הוא התחלה מצוינת

לצד 26% שהתחילו בחברות הייטק מבוססות ו-24% בגופים ממשלתיים או ציבוריים –

כ-40% מהמשיבות התחילו את דרכן דווקא במקומות פחות “נוצצים”:

סטארטאפים קטנים, חברות אאוטסורסינג, ארגונים לא טכנולוגיים עם מחלקת פיתוח, בתי תוכנה ועוד.

זו אולי לא הדרך הכי זוהרת – אבל זו דרך לגמרי ריאלית ונפוצה בשטח.

מה שחשוב הוא להיכנס, להתחיל לצבור ניסיון – ומשם להתקדם.

 

 

 

מה שהתובנות האלה מדגישות הוא דבר אחד ברור:

יש לא מעט דרכים להיכנס לתעשייה – והן יכולות להיראות מאוד שונות זו מזו.

אבל מה שמשותף כמעט לכולן הוא דבר אחד:

צריך להשקיע. לבנות נכון את מה שיש לך – ולדעת להראות את זה החוצה.

הדברים לא קורים מעצמם, אבל כשעובדים חכם – הם בהחלט קורים.

 

גם בשאלה "מה היית ממליצה לג'וניור/ית שמחפש/ת עבודה?" – חזרו שלושה מסרים שוב ושוב:

• להתפלל ולהאמין – בלי להתייאש
• לפעול כל הזמן – לא לשבת ולחכות שמשהו יקרה
• לדבר עם אנשים – להשתמש בקשרים ולא להתבייש

 

בהצלחה!

כמו רבות מילדות ישראל העליזות בחופש, גם ביתי יקירתי החליטה לפתוח קיטנה.

אספה חומרים נפסדים, בנתה תוכניה ואפילו עיצבה מודעה עם קצוות מוכנים לתלישה למטה.

בהתרגשות עברה בין בנייני הרחוב ותלתה את המודעות.

עבר יום, עברו יומיים, והרישום לא התפוצץ כמצופה. 

כלומר, היתה איזושהי התעניינות, אבל לא מספיק בשביל להרגיש שהקיטנה ממש גדולה.

 

אחרי שעודדתי אותה ש: את מדהימה, ובטח הילדים שיהיו בקיטנה שלך הכי יהנו בעולם, פשוט יש עוד הרבה קיטנות אחרות וכנראה שהם לא שמו לב בין כל שאר הדפים בלוח המודעות…

אחרי כל זה, ניסינו לחשוב יחד אופרטיבית, מה עוד אפשר לעשות. 

 

אחרי חשיבה קצרה, הסתבר שיש לה חברה שעושה קיטנה שמסתיימת בדיוק לפני הקיטנה המדוברת שלנו.

 

וכאן מצאתי את עצמי מסבירה לה מה זה נטוורקינג :) 

סיכמנו על תוכנית פעולה שבה היא מבקשת את הטלפונים של האימהות מהקיטנה של החברה ויוצרת איתן קשר, לעניין אותן בקיטנת המשך.

בנוסף, היא תעבור פיזית בבתי השכנים, לוודא שאף אחד לא פספס, ואולי הילדים החמודים יצטרפו לחגיגה.

וכמובן ש: אמא, גם את תשאלי את החברות שלך אם הן רוצות לשלוח את הילדים.

 

כך יצאה לה הילדה להתנסות הנטוורקינג הראשונה בחייה.

ואני רוויתי נחת.

עשינו סימולציה של השיחות לאימהות, דייקנו התנסחויות ותרגלנו עד שוך ההתרגשות.

 

ובחזרה לטיפ הקיצי שלנו, משימת 15 דקות לקידום חיפוש העבודה שלך.

המשימה שלך הפעם היא: (את בטח לא מופתעת)

נטוורקינג.

 

המשימה:

כתבי מייל תודה למישהו שהשפיע על העבודה שלך בעבר, כמו מנטור/ית, קולגה או מנהל/ת.

 

הצעה לתבנית מייל:

פתיחה: שלום [שם פרטי], במסגרת חיפוש העבודה הנוכחי שלי, חשבתי עליך לאחרונה..

תודה: רציתי להודות לך על [הכוונה, תמיכה, עצות, וכו'] במהלך [הזמן שעבדתם יחד/הפרויקט].

עדכון: שתפי בקצרה על מה שאת עוסקת בו עכשיו ואיך העצות או התמיכה שקיבלת מהנמענ/ת השפיעו עליך.

סיום: אני מעריכה מאוד את הזמן שלך ואת ההשפעה שהייתה לך עליי. תודה רבה!

 

הצעה מותאמת לג'וניוריות:

חשבי על מישהי מהלימודים, מהתמחות או מהתנדבות שעזרה לך או תמכה בך בדרך כלשהי.

פתיחה: שלום [שם פרטי], רציתי לכתוב לך כמה מילים של תודה.

תודה: רציתי להודות לך על [הכוונה, תמיכה, עזרה בפרויקט, לימוד נושא חשוב וכו'] במהלך [הקורס, ההתמחות, הפרויקט].

עדכון: שתפי בקצרה שאת מחפשת עבודה כרגע, מה את עושה עכשיו ואיך העזרה שלה תרמה להתקדמות שלך.

סיום: אני מעריכה מאוד את הזמן והתמיכה שלך. תודה רבה!

 

זכרי ששליחת הודעת תודה יכולה לחזק קשרים קיימים ולפתוח דלתות חדשות בעתיד. אנשים מעריכים הכרת תודה ויכולים להיות מוכנים לעזור לך בעתיד במציאת עבודה או בהמלצה.

 

בהצלחה מרובה ובשורות טובות!

ברכי.

 

שמעתי נשים שאמרו לי שיש להן אופי של יזמיות ולכן הן חושבות שהן לא מתאימות להיות שכירות.
אבל האמת היא שאם יש לך כישורים יזמיים – יכול להיות שזה בדיוק מה שיעשה אותך לעובדת מצטיינת בארגון, גם אם החלטת כרגע להיות שכירה ולא עצמאית.

אז אם את מרגישה קצת יזמית, הנה איך אפשר למנף את זה:

הכישורים שלך להסתגל לשינויים ולפתור בעיות בצורה יצירתית יכולים לעזור לך להתמודד עם כל אתגר בעבודה.

הבאת רעיונות חדשים ופתרונות יצירתיים היא תכונה מוערכת מאוד בכל מקום עבודה. את יכולה לשפר תהליכים ולתרום להתפתחות הארגון.

כישורי ניהול הזמן והמשאבים יכולים לעזור לך להיות פרודוקטיבית ולמקסם את התפוקה.

אם הכישורים שלך כוללים יכולת להוביל ולהניע צוותים ופרויקטים, זה יכול להפוך אותך בהמשך למובילת צוותים או תהליכים בתוך הארגון.

נטוורקינג חזק תמיד יכול לפתוח דלתות להזדמנויות חדשות ולסייע בהתקדמות אישית.

היכולת שלך להיות בעלת מוטיבציה עצמית ולחפש הזדמנויות חדשות תוביל אותך להצלחה וקידום במקום העבודה.

כישורי ניהול זמן, ניהול פרויקטים ויכולת קבלת החלטות מושכלות יכולים לעזור לך לשפר את הביצועים ולהעלות את הערך שלך בארגון.

החדשנות, היכולת להביא רעיונות חדשים לשולחן ותמיד לחפש דרכים לשפר תהליכים הם כישורים שמוערכים מאוד בשוק העבודה של היום.

ניהול סיכונים טוב יכול לעזור לך לקבל החלטות מושכלות ולהתמודד עם אי-ודאות מקצועית בצורה יעילה יותר.

אז אם את מחפשת עבודה עכשיו ופחות מתאים לך מכל מיני סיבות להיות עצמאית – אל תתני לאופי היזמי שלך לעצור אותך מלהיות שכירה מצליחה ומוערכת. להפך, השתמשי בכישורים האלו כדי להוביל, לחדש ולהצליח בכל מקום שבו תהיי!

בהצלחה!

ברכי.

לא מעט פעמים המלצתי למחפשות עבודה לכתוב מאמרים מקצועיים בתחומן.

בין אם את בתחילת הדרך שלך או שכבר צברת ניסיון, עצם כתיבת מאמרים ופוסטים מקצועיים יכולה להיות כלי חשוב להתפתחות המקצועית שלך. 

 

אז למה כדאי לך להשקיע בזה?

 

בניית מותג אישי

כתיבת תוכן מקצועי מאפשרת לך לבנות את השם שלך ולהציג את עצמך כמומחית בתחומך. זה משדר למעסיקים וקולגות שאת מבינה ומכירה את התחום.

 

הרחבת רשת הקשרים

תוכן איכותי יכול למשוך תשומת לב ולהוביל לשיחות והזדמנויות חדשות, כולל הצעות עבודה ושיתופי פעולה.

 

הוכחת ידע וניסיון

התוכן המקצועי משקף את הידע והניסיון שלך, ומראה שאת יודעת להסביר נושאים בצורה ברורה ומובנת.

 

נראות בשוק העבודה

פרסום תוכן בפורומים מתאימים, בקבוצות שונות או בפלטפורמות מקצועיות (למשל כמו: LinkedIn, Medium) מגדיל את הנראות שלך בשוק העבודה ומאפשר למעסיקים למצוא אותך.

 

התפתחות ולמידה מתמדת

כתיבת תוכן מחייבת אותך להישאר מעודכנת וללמוד באופן מתמיד, מה שתורם ישירות לרמה המקצועית שלך.

 

אוקי. שכנעתי אותך.

אבל על מה אפשר לכתוב?

 

אז הנה כמה רעיונות בשבילך:

 

סיכום לימודים או קורסים: שתפי את מה שלמדת בקורסים שעשית, תובנות מרכזיות ופרויקטים שביצעת.

מדריכים וטיפים: כתבי מדריכים טכניים שמסבירים איך לפתור בעיה מסוימת או איך להשתמש בכלי טכנולוגי מסוים.

תיאורי פרויקטים: שתפי פרויקטים אישיים או מקצועיים שעבדת עליהם, כולל מטרות הפרויקט, אתגרים ופתרונות שמצאת.

סיפורי הצלחה או אתגרים: תארי את האתגרים שנתקלת בהם וכיצד התמודדת איתם, או סיפורי הצלחה קטנים שיכולים להדגים את היכולת שלך להתמודד עם בעיות.

סקירות טכנולוגיות: כתבי סקירה על טכנולוגיות חדשות שלמדת או שמתעניינת בהן, כולל יתרונות וחסרונות.

שאלות ותשובות: מענה לשאלות נפוצות בתחום שלך, תוך שימוש בניסיון ובידע שלך.

תובנות מהעבודה היומיומית: שתפי תובנות ודברים שלמדת במהלך העבודה היומיומית שלך.

סיכומי כנסים או מפגשים מקצועיים: סיכום כנסים או מפגשים מקצועיים שהשתתפת בהם, כולל נקודות מרכזיות ותובנות חשובות שקיבלת.

משאבי למידה: המלצות על משאבי למידה שהיו מועילים לך, כמו ספרים, בלוגים, פודקאסטים, קורסים מקוונים וכדומה.

 

זכרי, גם אם את בתחילת הדרך, יש לך הרבה מה לתרום ויש אנשים שיוכלו להיעזר בידע ובניסיון שלך. אל תחששי שמישהו יזלזל – קחי בחשבון שתמיד יש מי שידע פחות ממך ויתרם מהתוכן :) 

כתיבה ושיתוף הידע שלך הם דרך מצוינת להראות את המוטיבציה והמחויבות המקצועית שלך. 

 

אז למה את מחכה? התחילי לכתוב היום!

 

בחיפוש עבודה, ישנן כל מיני מיומנויות רכות שנחשבות חיוניות ונצרכות. אבל אחת המיומנויות הכי חשובות היא התקשורת. 

 

בואי נדבר על זה. מהי תקשורת טובה? 

מיומנות של תקשורת מקצועית כוללת מספר חלקים:

 

1. תקשורת בין-אישית

– הקשבה פעילה: היכולת להקשיב באמת למה שאומרים לך, להבין את הצרכים והדרישות של האחרים, ולהגיב בהתאם. זה חשוב במיוחד בראיונות עבודה ובאינטראקציות עם קולגות ומנהלים פוטנציאליים.

– תקשורת מילולית: היכולת לבטא את עצמך בצורה ברורה, תמציתית ומשכנעת, בין אם מדובר בשיחה פנים אל פנים, בטלפון או בהתכתבות.

 

2. תקשורת כתובה

– כתיבת קורות חיים ומכתב מקדים: היכולת להתנסח בצורה מקצועית, ברורה וממוקדת, שמבליטה את הכישורים והניסיון שלך.

– תקשורת שוטפת במייל: היכולת לכתוב מיילים ברורים ומקצועיים, שמעבירים את המסר שלך בצורה נכונה.

 

3. תקשורת בלתי מילולית

– שפת גוף: היכולת להשתמש בשפת גוף שמתאימה להקשר, למשל בראיונות עבודה. חיוך, קשר עין, ויציבה נכונה יכולים לשדר ביטחון ואמינות.

– אינטליגנציה רגשית: היכולת לזהות, להבין ולנהל את הרגשות שלך ושל אחרים. זה כולל הבנת הדינמיקה בראיון, ניהול קונפליקטים בצורה אפקטיבית, והיכולת לעבוד היטב בצוות.

 

4. מיומנויות פרזנטציה

– הצגת רעיונות: היכולת להציג רעיונות או תוכן בצורה מעניינת ומשכנעת, בין אם זה מול קהל או בשיחה אחד-על-אחד.

– שימוש בעזרים ויזואליים: יכולת להשתמש בכלים כמו מצגות או גרפים כדי להבהיר ולהמחיש את הנקודות שלך.

 

5. נטוורקינג

– בניית קשרים: היכולת ליצור ולשמור על קשרים מקצועיים, שיכולים לסייע לך במציאת הזדמנויות עבודה. פה נכנסת השתתפות באירועים, כנסים, או קבוצות מקצועיות.

– תחזוקת קשרים: שמירה על קשרים עם קולגות, מנטורים ואנשים בתעשייה יכולה לפתוח דלתות להזדמנויות חדשות ולהמלצות.

 

אז איך לשפר את כישורי התקשורת?

– תרגול: כדאי ממש תרגול יום-יומי. לדוגמה, התאמני על דיבור בפני קהל או כתיבת מיילים מקצועיים.

– משוב: בקשי משוב מחברות על האופן שבו את מתקשרת. ביקורת בונה יכולה לעזור לך לזהות תחומים לשיפור.

– קורסים והדרכות: השתתפי בקורסים או סדנאות לפיתוח כישורי תקשורת, כתיבה מקצועית או דיבור בפני קהל. לפי מה שאת מזהה אצלך כצריך שיפור.

– קריאה ולמידה עצמית: קראי ספרים ומאמרים בנושאים שונים שאת רוצה לקדם בעצמך.

 

זכרי,

תקשורת טובה היא מיומנות בסיסית המשפיעה על כל היבט בתהליך חיפוש העבודה ועל ההצלחה שלך במקום העבודה. השקעה בשיפור מיומנויות התקשורת תועיל לך בכל תחום מקצועי שבו תעסקי בעז"ה.

 

קיץ בריא!

מקווה שפסח עבר עליך בטוב, מתחילים שגרה מחודשת של עשיה ופעילות.

 

בשבוע שעבר התקיים כנס הג'וניורים בבנייני האומה.

אירוע שכולו הוקדש לג'וניורים מטעם המיזם הלאומי לשילוב חרדים בהייטק ועוד כמה גופים גדולים כמו משרד העבודה, הג'וינט… 

 

הייתי שם, היה מרתק, המון תוכן מעשי ומקצועי. 

החלטתי להביא לך כאן את סיכום הדברים החשובים

 

אוקי, מוכנה לקרוא על כנס הג'וניורים? 

התחלנו.

 

בנימין לוין מנהל המיזם דיבר על מצוקת הג'וניורים ברמה העולמית, חשוב לדעת שהבעיה היא לא רק בישראל, וכולם מחפשים פתרונות בכל המישורים.

שר העבודה יואב בן צור כיבד בנוכחותי ונתן תקווה, אמר שהתעשיה הבטחונית מעריכה את העובדות החרדיות, הוא אופטימי שתהיה דרישה בעקבות המלחמה. הרבה פעמים אחרי מלחמות יש צמיחה.

ישראל אוזן מנכ"ל משרד העבודה שיתף שעובדים כרגע על הצעת חוק שהממשלה תתערב ותחייב חברות לקבל ג'וניורים.

ולסיכום, חביבה אייזלר מנהלת הקואליציה לתעסוקת חרדים בירכה שנזכה לקדש שם שמיים בעבודה, שזאת נקודת המוצא של כולנו.

 

אבי לואיס, מהנדס תוכנה במטא, נתן טיפים איך להיכנס להייטק. בכמה מילים: זה שילוב של השתדלות וס"ד.

איך להגיע לראיונות?

כדי לבלוט מבין הרבה מועמדים ולהצליח להגיע לראיונות הוא ממליץ לכוון כמה שיותר מדויק למשרות ספציפיות. לתחזק כמה גירסאות של קו"ח כאשר כל גירסה מדייקת לתחומה.

אבי הראה אתר מדהים שהוא בנה בשביל לעזור למחפשי עבודה. יש שם גם הרבה משרות פתוחות. כדאי מאד להירשם אליו: https://goozali.com/

עוד סוגיה שמעסיקה רבות את מי שנמצאת בתחילת הדרך: איך לרכוש ניסיון ללא ניסיון?

אז הנה כמה אופציות:

• לתרום לקוד פתוח (למשל ב-tensorflow) – עוזר גם בשביל להחזיק גיטהאב פעיל.
• לימודי המשך, אם יש תחום שרוצים להמשיך להתמקצע בו.
• התמחות/משרות סטודנט – לעיתים בשכר נמוך אבל זאת דרך טובה בשביל להיכנס לסביבת עבודה ולצבור ניסיון.
• פרויקטי פרילנס – יש פלטפורמות כמו: Fivver, Upwork
• עולם היזמות – למי שמתאים יכול לפתוח דלתות מעניינות.
• להשתתף בהאקתונים – משפשף מאד בפיתוח אינטנסיבי.
• לפעמים אפשר להפוך פרויקט מהלימודים למוצר אמיתי – ואז צריך לשווק אותו (אפשר בלינקדאין).

טיפים איך לעשות נטוורקינג איכותי:

• הפניות חבר מביא חבר – זה יכול להיות טוב, לקחת בחשבון שזה תלוי בחברות, לפעמים זה יעיל יותר, לא תמיד. בחברות קטנות זה לפעמים יעיל יותר כי הצוות קטן וסומך אחד על השני.
• זכרי, במצב השוק כיום לא מספיק לשבת בבית ולשלוח קו"ח. חובה להיות אקטיבית.
• בפניות יזומות בלינקדאין, שימי לב למצוא את שומרי הסף. לפעמים פונים לפונקציות לא נכונות שאין להם סיי והשפעה על הגיוס עצמו.

 

השוק דורש היום הרבה פעמים התמחות בכניסה לעבודה. מלבד הפרקטיקום שנכנס בחלק מהסמינרים, הנה תוכניות התמחות מעניינות ששותפו בכנס (לא ביררתי עליהן מבחינה רוחנית, כל אחת צריכה לבדוק אישית): 

• רישום לתוכנית ההתמחות של אלומה: https://alumainterns.inwise.net/register 
• רישום לתוכנית של Place IL כאן: https://place-il.org/#join-us (מדובר על התוכנית הכללית – בהמשך ישלח עדכון לגבי הרחבה נוספת של התוכנית לחברה החרדית)

 

עוד יוזמה מעניינת: עמותת Code for Israel – אפשרות להתפתח מקצועית באמצעות התנדבות, תרומה לקוד פתוח.

הם מקשרים בין עמותות וחברות שצריכות פתרונות תוכנה לבין מתנדבים.

התהליך נמשך אצלם 10 חודשים – שנה.

אפשר לקרוא עליהם בגוגל.

 

עוד חלק מעניין שסיכמתי בשבילך מהכנס – פאנל מעסיקים.

המשתתפים:

הדס צרפתי מיארה – מנהלת HR בחברת רבטק

אברהם שטילמן – רבטק – 20 שנה בתחום, כיום בתפקיד ניהול Engagement Manager

דוד ורדי – Upsent Medical – שותף ויזם.

דפנה רוזנבאום – סינמדיה – Director of engineering

 

מה מצפים מגוניורית בראיון עבודה? 

דפנה: ברמה טכנולוגית הציפיה היא היכרות עמוקה עם שפת תכנות אחת, כתיבת קוד, אלגוריתמים בסיסיים, יכולת לכסות מקרי קצה, לדעת לעשות סימולציה של קוד, מושגים בסיסיים במבני נתונים, אנגלית ברמה טובה. בוחנים מאפייני אישיות, מוטיבציה, ברק בעיניים, רצון להתקדם, ללמוד ולהשקיע. יכולת חשיבה, יכולת תרגום של החשיבה לקוד.

אין ציפיה מג'וניור שיהיו לו שנות ניסיון רבות, ראיה מערכתית או יכולת לכתוב קוד בשל מדי.

 

היית מצפה מג'וניור לבקש להיבחן בשפה מסוימת שהוא מכיר?

דפנה: אנחנו שואלים את זה. יש מקומות שמחפשים ידע בשפה מסוימת. אבל ברגע שמראיינים ג'וניור, בד"כ אין ציפיה לשפה מסוימת אלא כל מה שדובר קודם.

 

מה בדבר קו"ח עמוסים?

דפנה: אפשר לכתוב במסמך גם דברים שלא יודעים עד הסוף, אבל אם משהו כתוב – תדעו לדבר על זה. זה לא מקצועי כשיש מסמך מלא ועמוס מאד בטכנולוגיות ומונחים שלא יודעים להסביר אותם בראיון.

 

איך אתה מזהה טאלנטים?

אברהם: אין תקרת זכוכית, אפשר להגיע לכל מקום. 

ראיתי התפתחות של הרבה שפות תוכנה, מפתח צריך היום לדעת לא פחות מלתכנת – גם להתנהל בצורה מקצועית, יש בזה הרבה תתי סעיפים. טאלנט זה מי שרואים אצלו את הניצנים לזה. 

קו"ח של גוניורים הרבה פעמים "משעממים" – במובן שאין הרבה ניסיון להציג אלא פרויקטים, לא תמיד מעסיקים מאמינים במה שכתוב שם. 

אני מחפש אמביציה, מוטיבציה להצליח. שומעים את זה מיד בראיון.

עוד טיפ: לא להילחץ מזה שנלחצים בראיון, כולם ככה וזה בסדר.

נסו לחפש משהו מעניין וייחודי – היה מועמד שדיבר איתי על IDE או מפתחת שסיפרה על תוסף שהיא פיתחה לכרום באופן עצמאי – זה היה שונה, זה היה מעניין.

מה שכן עשיתם בלימודים – וודאו שיהיה בצורה שאפשר להציג, ועדיף כבר בקורות החיים, יש לינק לגיטהאב.

לשים לב להכניס לינקים שעובדים, לפעמים שולחים קבצי תמונה ושם הלינקים לא עובדים.

יש מעט מאד זמן להשקיע בכל מועמדות, שימו בגיטהאב קובץ README שיאפשר להתרשם במהירות ממה שעשיתם, חשוב לדעת לספר על הפרויקט בצורה זורמת ובטוחה, זה נותן יתרון עצום.

עוד נקודה חשובה מאד: קו"ח חייבים להיות מונגשים ולעבור מערכות סינון, לא לעצב מסמך גרפי מדי, שיהיה ייחודי אבל פשוט.

 

מהם האתגרים הטכנולוגיים שאתה פוגש כשאתה פוגש גוניורים?

דוד: לקחתי מועמד אחד מתוך 3 שאמנם לא ענה על כל המבחן אלא התקשר לשאול מה התשובה הנכונה.

אנחנו מחפשים תשוקה לאתגר יותר מאשר למצוא עבודה. רעב ללמוד ולהצליח.

הסטאק הטכנולוגי שאני מצפה זה להיות מסוגל לקחת אתגר ולמצוא את השפה או הכלי הטכנולוגי שבהם אפשר יהיה לפתור את האתגר בצורה הכי טובה. מישהי שיגיד: השוויתי בין טכנולוגיות ובחרתי מה שהכי מתאים.

לא לפחד להתנסות בטכנולוגיות חדשות, להתקדם.

 

תנו כלי אחד ליישום מיידי:

אברהם: הפרויקט שעושים – לדעת את זה הכי טוב, גם מה שעשתה השותפה, להעלות לגיטהאב, אם עשיתם פרונט – לקבל חוו"ד, שהנראות תהיה מדהימה, לשים לינק לאתר בקו"ח. זה מוסיף הרבה נקודות ביחס לקו"ח אחרים.

דוד: למידה עצמית, זה הדבר הכי חשוב שיכול להיות למפתח. חשיבה שאין דבר כזה לא אפשרי. גישה פרואקטיבית. אפשר לעשות הכל, לפתוח את הראש ובתור מתכנת להיות מסוגל לעשות הכל.

הדס: התוכנה שמראיינת מטלת בית, יודעת לתת אינדקציה על טאבים שנפתחו במהלך העבודה, יש אזהרת העתקה. שימו לב לאמינות בתהליכי מיון.

דפנה: להשקיע בקו"ח גם בתוכן וגם בנראות. מעסיקים מקבלים המון קו"ח, חשוב שהם יראו טוב. לתת למישהו לעבור על זה, מישהו עם ניסיון.

אברהם: בראיון לא להילחץ אם לא יודעים אלא להראות הגדלת ראש.

 

אנגלית

דפנה: זה כלי חשוב וקריטי לעבודה בהייטק ולכן שווה להשקיע בו כמה שיותר וכמה שיותר מוקדם. כל אחת באופן שמתאים לה ללמוד. בראיונות לג'וניורים דווקא לא שמים על זה דגש יותר מדי, אבל זה עדיין אומר שחשוב להשקיע בזה. החומרים, המפגשים בעבודה עם צוותים מחו"ל, זה מאד מהותי בעבודה בהייטק.

דוד: יותר חשוב ללמוד אנגלית מאתרים ואתגרים טכנולוגיים. יש בהייטק המון מושגים טכניים שלא תמיד המשמעות היא התרגום הבסיסי. קריאה זה מאסט, דיבור פחות קריטי אם לא עובדים ישירות עם חו"ל. גוגל טרנסלייט לא מתאים, כי הוא מתרגם מילולי.

אני למדתי אנגלית רק מקריאה ומהתעקשות לא לתרגם ולא לעשות לעצמי חיים קלים. להבין מה עומד מאחורי. לא לתרגם עמודים מלאים אלא מילים נקודתיות שצריך.

הדס: אנגלית זה כמו כושר, ככל שאתה מתאמן, זה מתפתח ומתקדם. יש המון כלים חינמיים לתרגול יומיומי. האחריות היא אישית על כל אחד להתקדם.

אברהם: אני מתחנן אליכם, בשום שלב אל תגידו "אני לא יודע אנגלית". אפשר לשקף את זה: למדתי אנגלית, אני יודע ברמה בסיסית. רק לא להגיד "אני לא יודע".

עיקר הלימוד המעשי זה לדבר ולכתוב ולשבור שיניים, לא לפחד לדבר, לצבור ניסיון.

אנחנו הרבה פעמים עושים דיילים באנגלית בשביל התרגול. הדברים פחות מורכבים ומפחידים ממה שזה נראה.

דפנה: כשמגיעים לראיונות וכותבים קוד, המשתנים לא בעברית, זה צועק. להימנע מזה.

אברהם: לפתוח מייל שהוא לא אות ומספר טלפון :) זה צועק שאתה חרדי שלא יודע אנגלית.

 

מה לגבי שימוש בכלי AI לצורך מטלות שוטפות?

דוד: ChatGPT ממציא הרבה שטויות. אפשר להשתמש בו בשביל לקצר תהליכים, אבל לא בשביל לייצר קוד.

גוגל טרנסלייט בכלל איום ונורא.

הדס: המשימה שלרוב תקבלו היא משימה שמותאמת לג'וניורים. אם לא הצלחתם להתמודד ונזקקתם לעזרת AI – זה מייצר סימני שאלה.

 

מצב השוק לא מזהיר כרגע.

זאת עובדה. מצב נתון. לא בשליטתנו.

אין היצע גדול של משרות, תקנים נפתחים במשורה.

 

למה אני מדגישה את זה? 

ממש לא בשביל לייאש! אלא להיפך, לחזק אותך שיכול להיות שאת עושה הכל מעולה, ורק השוק "אשם".

 

אבל – וזה אבל גדול,

במצב של שוק מאתגר כמו עכשיו, את חייבת לפעול בצורה הכי מדויקת שאפשר, כדי לא לפספס את מעט ההזדמנויות שכן קיימות. עכשיו זה קריטי מתמיד.

 

על מסמך קו"ח דיברנו הרבה, ובטח עוד אדבר עליו, אבל רציתי להדגיש את השלב שלפני המסמך עצמו. יש הרבה שמפספסות את החשיבות שלו – 

מכתב מקדים – הטקסט הנלווה במייל שבעצם אמור לעורר רצון במקבל המייל לפתוח את הקובץ המצורף ולעבור על המועמדות שלך.

החשיבות של מכתב מקדים גדולה במיוחד כששולחים מייל למגייסת ישירות, או דרך חבר מביא חבר. גם בשאר הפלטפורמות הוא חשוב, אבל אלה המקרים המשמעותיים ביותר.

הקדישי מחשבה ותשומת לב לניסוח מכתב מקדים! אל תפספסי את השלב החשוב הזה.

 

הכנתי לך שלושה כללי זהב לכתיבת מכתב מקדים יעיל:

 

1. טקסט תמציתי וממוקד: 

מכתב מקדים צריך להיות תמציתי ומדגיש את הניסיון והכישורים הרלוונטיים לתפקיד אליו את מגישה מועמדות. הימנעי מלהגזים באורך או לכלול מידע לא רלוונטי. שמרי אותו ממוקד בסיבה שבשלה את מחשיבה את עצמך מועמדת טובה וכיצד הכישורים שלך מתאימים לדרישות התפקיד. שאפי לנסח מכתב מקדים המכיל 2-3 פסקאות, כל אחת לא יותר מ-3 שורות.

 

2. התאימי אותו לכל משרה: 

הימנעי משימוש במלל גנרי עבור מספר מועמדויות לתפקידים שונים. קחי את הזמן כדי להתעמק במשרה הספציפית שאליה את ניגשת. התאימי את המכתב המקדים כדי להראות כיצד הכישורים והידע שלך ממש תואמים לתפקיד המסוים הזה. השתמשי במילות מפתח מתיאור התפקיד כדי להוכיח שהבנת את התפקיד ואת צרכי החברה.

כמובן שאת יכולה להכין תבנית כללית שעליה תתבססי. אבל אל תשלחי אותה אוטומטית לכולם, השקיעי תשומת לב להתאמה מיטבית.

 

3. הדגישי מיומנויות רכות, עבודות וקורסים רלוונטיים: 

אם את בוגרת טריה או ללא ניסיון רב בתעשייה, התמקדי בהדגשת כישורים רכים, פרויקטים וקורסים רלוונטיים. למרות שאולי אין לך ניסיון ספציפי הקשור לעבודה, סביר להניח שיש לך מיומנויות חשובות כמו עבודת צוות, פתרון בעיות, תקשורת וניהול זמן. זהי כיצד ניתן ליישם את המיומנויות הללו בתפקיד אליו את מגישה מועמדות וספקי דוגמאות ספציפיות כיצד פיתחת וניצלת את המיומנויות הללו בפרויקטים בלימודים, התמחויות, עבודה התנדבותית או פעילויות מחוץ ללימודים. בנוסף, צייני כל קורס או פרויקט רלוונטי המדגימים את הידע והתשוקה שלך לתחום. הדגשת הכישורים הרכים ופרויקטים רלוונטיים יכולה לעזור לפצות על חוסר הניסיון המקצועי ולהראות את הפוטנציאל שלך להצליח בתפקיד.

 

המון בהצלחה!

אני רוצה היום לדבר על מילת הקסם הזאת ששומעים אותה כל הזמן היום…

מעבר למה שכולם כבר יודעים – להגדיל את רשת הקשרים, לפנות דרך חבר מביא חבר, ללכת למיטאפים וכו'. קצת להבין יותר טוב מה זה נטוורקינג טוב ואיך עושים את זה נכון.

אז בשביל מה צריך לעשות נטוורקינג?

מציאת עבודה
המטרה הראשונה שקופצת לראש כשאומרים את המילה "נטוורקינג"

איתור נותני שירות מומלצים
כמה פעמים פגשת בקבוצה כזאת או אחרת הודעות כמו: "צריכה המלצה על טכנאי מזגנים אמין"?

יצירת שיתופי פעולה
המון שת"פים נולדים בין אנשים שלא הכירו באופן אישי אלא דרך איזושהי קבוצה או קהילה

מציאת מנטורים
לפעמים מחפשים מישהו שעבר מסלול דומה למסלול שאנחנו רוצים לעבור מתוך מטרה שיהיה מנטור שלנו בדרך הזו.

רשת ביטחון בעת הצורך
כאשר יש צורך בייעוץ בנושא מסוים, פתרון לבעיה כלשהי – חשוב שתהיה כתובת טובה לשאול.

 

איך עושים את זה נכון?

שינוי תפיסה
הדעה הרווחת היא שנטוורקינג עושים כשצריך. זאת טעות! נטוורקינג זה לא משהו שעושים פעם בכמה שנים כשצריך לעבור עבודה. הזמן הנכון לעשות נטוורקינג הוא תמיד, ודוקא כשלא צריכים שום דבר מאף אחד.

לשמר קשרים קודמים לאורך זמן
אנשים שעבדתן איתם, לקוחות, קולגות, מנהלים קודמים – לשלוח מייל מדי פעם (לא צריך לשלוח בכל חג איחולי חג שמח, כן?), אם ראית כתבה על הישג מיוחד של החברה אפשר לפרגן, לעקוב אחריהם בלינקדאין, להגיב על פוסטים, לחלק פידבקים חיוביים.

לייצר קשרים חדשים
לשלוח בקשות להתחברות בלינקדאין, ליצור קשר עם אנשים בעבודה, לאו דוקא מהצוות המצומצם, לעקוב אחרי מובילי דעה מקצועיים בתחום שלך.

למתג את עצמך כמקצועית בתחום
לפרסם תוכן מקצועי בתחומך בפורומים שונים, בלינקדאין, לענות על שאלות מקצועיות, לתרום ידע בעל ערך

וכשרוצים תכל'ס להשתמש בקשרים
רוצה לשלוח קו"ח דרך עובד חברה? לחפש משרה מתאימה בשבילך?
אולי זה מובן מאליו, אבל תמיד לפנות בנימוס! אף אחד לא חייב לך כלום. אפשר לנסות למצוא מכנה משותף בתחילת השיחה/ההודעה. למשל, לא יודעת אם את זוכרת אותי, עבדנו פעם יחד, אני רואה שאת היום עובדת בחברת X. אפשר לבקש ממך להעביר את קורות החיים שלי למשרת XX?

הכרת טובה
לא לשכוח להודות בסיום השיחה / ההתכתבות / התהליך. תמיד לסיים יפה ובצורה נעימה.