קיץ בריא!

מקווה שפסח עבר עליך בטוב, מתחילים שגרה מחודשת של עשיה ופעילות.

בשבוע שעבר התקיים כנס הג'וניורים בבנייני האומה.

אירוע שכולו הוקדש לג'וניורים מטעם המיזם הלאומי לשילוב חרדים בהייטק ועוד כמה גופים גדולים כמו משרד העבודה, הג'וינט… 

הייתי שם, היה מרתק, המון תוכן מעשי ומקצועי. 

החלטתי להביא לך כאן את סיכום הדברים החשובים

אוקי, מוכנה לקרוא על כנס הג'וניורים? 

התחלנו.

בנימין לוין מנהל המיזם דיבר על מצוקת הג'וניורים ברמה העולמית, חשוב לדעת שהבעיה היא לא רק בישראל, וכולם מחפשים פתרונות בכל המישורים.

שר העבודה יואב בן צור כיבד בנוכחותי ונתן תקווה, אמר שהתעשיה הבטחונית מעריכה את העובדות החרדיות, הוא אופטימי שתהיה דרישה בעקבות המלחמה. הרבה פעמים אחרי מלחמות יש צמיחה.

ישראל אוזן מנכ"ל משרד העבודה שיתף שעובדים כרגע על הצעת חוק שהממשלה תתערב ותחייב חברות לקבל ג'וניורים.

ולסיכום, חביבה אייזלר מנהלת הקואליציה לתעסוקת חרדים בירכה שנזכה לקדש שם שמיים בעבודה, שזאת נקודת המוצא של כולנו.

אבי לואיס, מהנדס תוכנה במטא, נתן טיפים איך להיכנס להייטק. בכמה מילים: זה שילוב של השתדלות וס"ד.

איך להגיע לראיונות?

כדי לבלוט מבין הרבה מועמדים ולהצליח להגיע לראיונות הוא ממליץ לכוון כמה שיותר מדויק למשרות ספציפיות. לתחזק כמה גירסאות של קו"ח כאשר כל גירסה מדייקת לתחומה.

אבי הראה אתר מדהים שהוא בנה בשביל לעזור למחפשי עבודה. יש שם גם הרבה משרות פתוחות. כדאי מאד להירשם אליו: https://goozali.com/

עוד סוגיה שמעסיקה רבות את מי שנמצאת בתחילת הדרך: איך לרכוש ניסיון ללא ניסיון?

אז הנה כמה אופציות:

• לתרום לקוד פתוח (למשל ב-tensorflow) – עוזר גם בשביל להחזיק גיטהאב פעיל.
• לימודי המשך, אם יש תחום שרוצים להמשיך להתמקצע בו.
• התמחות/משרות סטודנט – לעיתים בשכר נמוך אבל זאת דרך טובה בשביל להיכנס לסביבת עבודה ולצבור ניסיון.
• פרויקטי פרילנס – יש פלטפורמות כמו: Fivver, Upwork
• עולם היזמות – למי שמתאים יכול לפתוח דלתות מעניינות.
• להשתתף בהאקתונים – משפשף מאד בפיתוח אינטנסיבי.
• לפעמים אפשר להפוך פרויקט מהלימודים למוצר אמיתי – ואז צריך לשווק אותו (אפשר בלינקדאין).

טיפים איך לעשות נטוורקינג איכותי:

• הפניות חבר מביא חבר – זה יכול להיות טוב, לקחת בחשבון שזה תלוי בחברות, לפעמים זה יעיל יותר, לא תמיד. בחברות קטנות זה לפעמים יעיל יותר כי הצוות קטן וסומך אחד על השני.
• זכרי, במצב השוק כיום לא מספיק לשבת בבית ולשלוח קו"ח. חובה להיות אקטיבית.
• בפניות יזומות בלינקדאין, שימי לב למצוא את שומרי הסף. לפעמים פונים לפונקציות לא נכונות שאין להם סיי והשפעה על הגיוס עצמו.

השוק דורש היום הרבה פעמים התמחות בכניסה לעבודה. מלבד הפרקטיקום שנכנס בחלק מהסמינרים, הנה תוכניות התמחות מעניינות ששותפו בכנס (לא ביררתי עליהן מבחינה רוחנית, כל אחת צריכה לבדוק אישית): 

• רישום לתוכנית ההתמחות של אלומה: https://alumainterns.inwise.net/register 
• רישום לתוכנית של Place IL כאן: https://place-il.org/#join-us (מדובר על התוכנית הכללית – בהמשך ישלח עדכון לגבי הרחבה נוספת של התוכנית לחברה החרדית)

עוד יוזמה מעניינת: עמותת Code for Israel – אפשרות להתפתח מקצועית באמצעות התנדבות, תרומה לקוד פתוח.

הם מקשרים בין עמותות וחברות שצריכות פתרונות תוכנה לבין מתנדבים.

התהליך נמשך אצלם 10 חודשים – שנה.

אפשר לקרוא עליהם בגוגל.

עוד חלק מעניין שסיכמתי בשבילך מהכנס – פאנל מעסיקים.

המשתתפים:

הדס צרפתי מיארה – מנהלת HR בחברת רבטק

אברהם שטילמן – רבטק – 20 שנה בתחום, כיום בתפקיד ניהול Engagement Manager

דוד ורדי – Upsent Medical – שותף ויזם.

דפנה רוזנבאום – סינמדיה – Director of engineering

מה מצפים מגוניורית בראיון עבודה? 

דפנה: ברמה טכנולוגית הציפיה היא היכרות עמוקה עם שפת תכנות אחת, כתיבת קוד, אלגוריתמים בסיסיים, יכולת לכסות מקרי קצה, לדעת לעשות סימולציה של קוד, מושגים בסיסיים במבני נתונים, אנגלית ברמה טובה. בוחנים מאפייני אישיות, מוטיבציה, ברק בעיניים, רצון להתקדם, ללמוד ולהשקיע. יכולת חשיבה, יכולת תרגום של החשיבה לקוד.

אין ציפיה מג'וניור שיהיו לו שנות ניסיון רבות, ראיה מערכתית או יכולת לכתוב קוד בשל מדי.

היית מצפה מג'וניור לבקש להיבחן בשפה מסוימת שהוא מכיר?

דפנה: אנחנו שואלים את זה. יש מקומות שמחפשים ידע בשפה מסוימת. אבל ברגע שמראיינים ג'וניור, בד"כ אין ציפיה לשפה מסוימת אלא כל מה שדובר קודם.

מה בדבר קו"ח עמוסים?

דפנה: אפשר לכתוב במסמך גם דברים שלא יודעים עד הסוף, אבל אם משהו כתוב – תדעו לדבר על זה. זה לא מקצועי כשיש מסמך מלא ועמוס מאד בטכנולוגיות ומונחים שלא יודעים להסביר אותם בראיון.

איך אתה מזהה טאלנטים?

אברהם: אין תקרת זכוכית, אפשר להגיע לכל מקום. 

ראיתי התפתחות של הרבה שפות תוכנה, מפתח צריך היום לדעת לא פחות מלתכנת – גם להתנהל בצורה מקצועית, יש בזה הרבה תתי סעיפים. טאלנט זה מי שרואים אצלו את הניצנים לזה. 

קו"ח של גוניורים הרבה פעמים "משעממים" – במובן שאין הרבה ניסיון להציג אלא פרויקטים, לא תמיד מעסיקים מאמינים במה שכתוב שם. 

אני מחפש אמביציה, מוטיבציה להצליח. שומעים את זה מיד בראיון.

עוד טיפ: לא להילחץ מזה שנלחצים בראיון, כולם ככה וזה בסדר.

נסו לחפש משהו מעניין וייחודי – היה מועמד שדיבר איתי על IDE או מפתחת שסיפרה על תוסף שהיא פיתחה לכרום באופן עצמאי – זה היה שונה, זה היה מעניין.

מה שכן עשיתם בלימודים – וודאו שיהיה בצורה שאפשר להציג, ועדיף כבר בקורות החיים, יש לינק לגיטהאב.

לשים לב להכניס לינקים שעובדים, לפעמים שולחים קבצי תמונה ושם הלינקים לא עובדים.

יש מעט מאד זמן להשקיע בכל מועמדות, שימו בגיטהאב קובץ README שיאפשר להתרשם במהירות ממה שעשיתם, חשוב לדעת לספר על הפרויקט בצורה זורמת ובטוחה, זה נותן יתרון עצום.

עוד נקודה חשובה מאד: קו"ח חייבים להיות מונגשים ולעבור מערכות סינון, לא לעצב מסמך גרפי מדי, שיהיה ייחודי אבל פשוט.

מהם האתגרים הטכנולוגיים שאתה פוגש כשאתה פוגש גוניורים?

דוד: לקחתי מועמד אחד מתוך 3 שאמנם לא ענה על כל המבחן אלא התקשר לשאול מה התשובה הנכונה.

אנחנו מחפשים תשוקה לאתגר יותר מאשר למצוא עבודה. רעב ללמוד ולהצליח.

הסטאק הטכנולוגי שאני מצפה זה להיות מסוגל לקחת אתגר ולמצוא את השפה או הכלי הטכנולוגי שבהם אפשר יהיה לפתור את האתגר בצורה הכי טובה. מישהי שיגיד: השוויתי בין טכנולוגיות ובחרתי מה שהכי מתאים.

לא לפחד להתנסות בטכנולוגיות חדשות, להתקדם.

תנו כלי אחד ליישום מיידי:

אברהם: הפרויקט שעושים – לדעת את זה הכי טוב, גם מה שעשתה השותפה, להעלות לגיטהאב, אם עשיתם פרונט – לקבל חוו"ד, שהנראות תהיה מדהימה, לשים לינק לאתר בקו"ח. זה מוסיף הרבה נקודות ביחס לקו"ח אחרים.

דוד: למידה עצמית, זה הדבר הכי חשוב שיכול להיות למפתח. חשיבה שאין דבר כזה לא אפשרי. גישה פרואקטיבית. אפשר לעשות הכל, לפתוח את הראש ובתור מתכנת להיות מסוגל לעשות הכל.

הדס: התוכנה שמראיינת מטלת בית, יודעת לתת אינדקציה על טאבים שנפתחו במהלך העבודה, יש אזהרת העתקה. שימו לב לאמינות בתהליכי מיון.

דפנה: להשקיע בקו"ח גם בתוכן וגם בנראות. מעסיקים מקבלים המון קו"ח, חשוב שהם יראו טוב. לתת למישהו לעבור על זה, מישהו עם ניסיון.

אברהם: בראיון לא להילחץ אם לא יודעים אלא להראות הגדלת ראש.

אנגלית

דפנה: זה כלי חשוב וקריטי לעבודה בהייטק ולכן שווה להשקיע בו כמה שיותר וכמה שיותר מוקדם. כל אחת באופן שמתאים לה ללמוד. בראיונות לג'וניורים דווקא לא שמים על זה דגש יותר מדי, אבל זה עדיין אומר שחשוב להשקיע בזה. החומרים, המפגשים בעבודה עם צוותים מחו"ל, זה מאד מהותי בעבודה בהייטק.

דוד: יותר חשוב ללמוד אנגלית מאתרים ואתגרים טכנולוגיים. יש בהייטק המון מושגים טכניים שלא תמיד המשמעות היא התרגום הבסיסי. קריאה זה מאסט, דיבור פחות קריטי אם לא עובדים ישירות עם חו"ל. גוגל טרנסלייט לא מתאים, כי הוא מתרגם מילולי.

אני למדתי אנגלית רק מקריאה ומהתעקשות לא לתרגם ולא לעשות לעצמי חיים קלים. להבין מה עומד מאחורי. לא לתרגם עמודים מלאים אלא מילים נקודתיות שצריך.

הדס: אנגלית זה כמו כושר, ככל שאתה מתאמן, זה מתפתח ומתקדם. יש המון כלים חינמיים לתרגול יומיומי. האחריות היא אישית על כל אחד להתקדם.

אברהם: אני מתחנן אליכם, בשום שלב אל תגידו "אני לא יודע אנגלית". אפשר לשקף את זה: למדתי אנגלית, אני יודע ברמה בסיסית. רק לא להגיד "אני לא יודע".

עיקר הלימוד המעשי זה לדבר ולכתוב ולשבור שיניים, לא לפחד לדבר, לצבור ניסיון.

אנחנו הרבה פעמים עושים דיילים באנגלית בשביל התרגול. הדברים פחות מורכבים ומפחידים ממה שזה נראה.

דפנה: כשמגיעים לראיונות וכותבים קוד, המשתנים לא בעברית, זה צועק. להימנע מזה.

אברהם: לפתוח מייל שהוא לא אות ומספר טלפון :) זה צועק שאתה חרדי שלא יודע אנגלית.

מה לגבי שימוש בכלי AI לצורך מטלות שוטפות?

דוד: ChatGPT ממציא הרבה שטויות. אפשר להשתמש בו בשביל לקצר תהליכים, אבל לא בשביל לייצר קוד.

גוגל טרנסלייט בכלל איום ונורא.

הדס: המשימה שלרוב תקבלו היא משימה שמותאמת לג'וניורים. אם לא הצלחתם להתמודד ונזקקתם לעזרת AI – זה מייצר סימני שאלה.