העולם שלנו מתקדם כל הזמן וחשוב מאד לרתום את הטכנולוגיה לטובתנו במקסימום.
לצד העבודה היומיומית שלי, בין השאר על מסמכי קורות חיים, אני שמחה לראות ולשמוע על כאלה שמנצלות את הבינה המלאכותית ליצירת ועריכת מסמכים.
זה נפלא בעיניי.
החלטתי לעשות סדר בנושא הזה, לאחר כמה שאלות שנשאלתי.
אז בואי נראה יחד את היתרונות והחסרונות שיש בשימוש ב-AI למטרה הזו.
נתחיל מהיתרונות:
גישה מיידית: ChatGPT ודומיו זמינים 24/7, כך שאת יכולה לקבל עזרה בכל שעה ובכל מקום. אין צורך לחכות לפגישות או למענה למיילים. את פשוט מקבלת תשובות מיידיות לכל שאלה.
שיפורי תוכן: הבינה המלאכותית יכולה להציע תיקונים לניסוח, לתקן טעויות ולשפר את בהירות המידע בקורות החיים שלך. המערכת גם יכולה להציע דרכים חדשות להציג את הכישורים והניסיון שלך בצורה יצירתית ואפקטיבית.
גמישות: את יכולה לנסות ניסוחים שונים ולהשוות ביניהם בקלות, מה שמסייע לך למצוא את הגירסה הטובה ביותר.
שיפור הדרגתי: עבודה בשלבים, פיסקה פיסקה, מאפשרת לך לשפר כל חלק בקורות החיים בנפרד, זה מקל על ביצוע תיקונים קטנים ויצירת שיפורים מדודים.
התאמה אישית מהירה: ה-AI יכול לעזור לך לנסח קורות חיים שמתאימים לצרכים הספציפיים של התפקיד שאליו את מגישה מועמדות.
יפה מאד.
אבל אין טוב בלי רע :)
קחי לתשומת ליבך מספר חסרונות ששווה להיות מודעת אליהם:
הבנה חלקית של ההקשר: אם לא תדייקי בשאלה בפרומפט, הבינה המלאכותית לא תמיד תבין את ההקשר המלא של התחום או התעשייה שבה את נמצאת, לעיתים זה מוביל לניסוחים כלליים מדי.
פרטים קטנים: המערכת עשויה לפספס פרטים חשובים או ניואנסים בקורות החיים שלך, כמו שמות ספציפיים של פרויקטים או תפקידים.
ניואנסים הקשורים לסביבת עבודה או לדרישות ספציפיות:
בשונה מאשת מקצוע אנושית, שיכולה לשאול אותך שאלות מכוונות כדי לדייק את הדברים, הבינה המלאכותית מתייחסת רק למידע שנתת לה בלי "להגדיל ראש". יש מקרים ששיחת ייעוץ תספק תמונה רחבה יותר ותתאים את קורות החיים לצרכים המדויקים שלך, מעבר להמלצות של ChatGPT או כלים אחרים.
ניסוחים אישיים: התשובות ש-AI מספקת לא תמיד ישקפו את הסגנון האישי שלך, חשוב לשמור על טון אישי ולהביע את עצמך בצורה אותנטית. לא תמיד הסגנון מצליח לעבור.
שחיקה של מיומנות הכתיבה: כמו כל דבר, תלות בטכנולוגיה עלולה להשפיע על התפתחות הכישורים הרכים שלך וביכולת ההתנסחות.
לסיכום בקצרה: שימוש בבינה מלאכותית יכול להיות כלי עזר מצוין, אך חשוב לשלב אותו יחד עם שיקול דעת אישי וייעוץ מקצועי כשזה נצרך.
לפני כמה שבועות קיבלתי שאלה שנוגעת בדיוק בנקודה הכואבת של הרבה נשים מוכשרות שמגיעות מעולמות פיתוח או בדיקות – ומתמודדות עם עולם של מהפכת ה-AI.
הנה הלב של השאלה:
"הטייטל הרשמי שלי כרגע בחברה הוא: בודקת תוכנה.
בשנה האחרונה פיתחתי מערכת שלמה לאוטומציה –
יזמתי אותה בעצמי, בניתי אותה, והיא באמת עובדת.
אבל בניתי אותה בעזרת AI.
ובשאר הזמן – אני עושה בעיקר בדיקות ידניות.
אז מה זה נחשב?
ואיך בכלל מציגים את זה בראיון או בקורות חיים?"
וזה בדיוק העניין.
השאלה היא לא אם עשית משהו שראוי להיחשב ניסיון.
השאלה היא איך את מדברת אותו.
מה שחשוב לזכור כשמציגים ניסיון כזה:
בראיון עבודה, לא מעניין את המגייסים כמה שורות קוד כתבת לבד.
מה שחשוב: האם הבנת את הבעיה? האם תכננת פתרון? האם גרמת לו לקרות?
את לא חייבת לקרוא לעצמך דווקא "מפתחת" כדי שיראו את הערך שלך.
אם הובלת פיתוח של מערכת – גם אם זה לא היה תפקיד פיתוח קלאסי – זה שווה הרבה.
הצגה נכונה של זה יכולה לפתוח דלתות.
"עבדתי בעיקר בבדיקות ידניות, אבל זיהיתי צורך ובניתי מערכת שעושה את זה אוטומטית – והיא חוסכת זמן ומשאבים."
זה משפט שמגייס מקשיב לו.
אם גם את מרגישה שהניסיון שלך "לא מספיק שווה" כי הוא לא נראה כמו של כולן – תדעי שאת ממש לא לבד.
הרבה נשים מרגישות ככה.
אבל הפער האמיתי הוא לא בטכנולוגיה – הוא בסיפור שאת מספרת.
תחשבי על זה.
ובהמשך, אולי אכתוב עוד על איך בדיוק לנסח את זה בקורות חיים ובראיונות.
בהצלחה,
ברכי.
"אבל כבר כתבתי את כל הניסיון – למה זה עדיין לא נראה טוב?"
שאלה שחוזרת על עצמה בכל כך הרבה גרסאות.
כי לכאורה, על קורות חיים כבר דובר בלי סוף.
יש אינספור מדריכים, דוגמאות, תבניות.
אבל גם אחרי כל זה – עדיין נשארות שאלות.
על הפרטים הקטנים. הדקויות. הדברים שלא כתובים באף מקום.
וזה בדיוק מה שגורם להרבה מחפשות עבודה להרגיש שהן פשוט
לא מוצאות את עצמן בתוך המסמך.
אז רגע אחרי שסיימת להעלות על הכתב את הבסיס –
הנה כמה נקודות חשובות שיעשו לך סדר:
5 דברים שחשוב לדעת כשכותבים קורות חיים
זה תלוי.
אם הפרקטיקום התקיים במסגרת של חברה (ואולי אפילו חברת הייטק), בהתנהלות מקצועית עם צוות, ר"צ, משימות, עבודה רציפה כמו כל עובדת אחרת – רק בלי תלוש שכר – אז בהחלט אפשר להציג אותו תחת 'ניסיון תעסוקתי'.
אם לא – הוא פשוט מוצג כפרויקט מרכזי בסעיף הפרויקטים, עם פירוט מקצועי שמבהיר את התרומה שלך בפרויקט.
אם בנית מערכת או פיתחת מוצר ביוזמה אישית – בנוסף או במקביל לעבודה הרשמית שלך – זה נחשב ניסיון מקצועי לגמרי, וצריך להופיע בקורות החיים.
איך להציג את זה?
זה משתנה – לפעמים מתאים לפתוח סעיף נפרד (פיתוח עצמאי / פרילנס), ולפעמים נכון יותר לשלב את זה בתוך פירוט של מקום העבודה.
כאן נדרש שיקול דעת מקצועי.
זו החלטה אישית – לפעמים שווה להתייעץ ולעבוד על זה איתי או עם הצוות, כדי להבין איך להציג את זה נכון ומדויק (כחלק מתהליך פרטני בתשלום).
אם אין לך עדיין ניסיון תעסוקתי – הפרויקטים הם החלק הכי חשוב במסמך, והם חייבים להיות כתובים בפירוט.
אם אין מספיק מקום – עדיף לדלל חלקים אחרים ולהשאיר את הפירוט.
לעומת זאת, אם כבר יש לך ניסיון בעבודה – מתחילים לצמצם את ההרחבה על פרויקטים מהלימודים, לפי שיקול דעת:
מה מחזק אותך, מה מיותר, ומה נכון להציג בהתאם למשרה.
בעיניי זו אחת הפסקאות הכי חשובות בקובץ.
היא נותנת רושם ראשוני – ואם היא כתובה טוב, היא יכולה לתפוס את העין של מי שקורא ולהשאיר חותם.
אבל הרבה פעמים נכתבת שם פסקה גנרית וחלשה – וזה חבל, כי זה מפספס את ההזדמנות.
אז האם זה חובה? לא.
האם זה מקובל? כן.
ואם בוחרים לכתוב – כדאי להשקיע שם במיוחד.
(אם את רוצה להעמיק בנושא – כתבתי פעם מאמר בדיוק על זה: עקרונות פסקת הפרופיל)
הרבה שואלות אותי אם זה הכרחי – ואני אומרת: זה תלוי.
מצד אחד, ברור שמי ששולחת קורות חיים מחפשת תפקיד.
מצד שני, אם הפרופיל לא מאד ארוך, והשורה הזאת לא תעמיס – היא יכולה דווקא לסכם יפה את הפסקה ולתת כיוון ברור לאן את שואפת.
אז לא חובה – אבל אם זה מרגיש לך נכון, אפשר להשאיר את המשפט הזה בסוף הפסקה, בצורה ממוקדת ומדויקת.
אם את מרגישה שיש לך קובץ טוב, אבל משהו בו עדיין לא מרגיש שלם – כנראה שזה קשור בדיוק לנקודות האלה.
הפרטים הקטנים. המקומות שצריך בהם שיקול דעת, לא רק תבנית.
בחירת משרות חכמה בחיפוש עבודה היא אחד הצעדים הקריטיים בדרך לתהליך יעיל, מדויק, ופחות מתסכל.
"אולי אני פשוט אשלח… מה כבר יש לי להפסיד?"
משפט מוכר, שאני שומעת כל כך הרבה מנשים שמחפשות עבודה.
יש מודעה. היא לא בדיוק מתאימה – אבל אולי, אולי בכל זאת יקרה משהו.
אז שולחים. ועוד אחת. ועוד שתיים.
ובשלב מסוים – קשה לזכור בכלל לאן הגשת, למה הגשת, ומה רצית מלכתחילה.
ואז מגיע הרגע המתסכל:
שום דבר לא מתקדם. אין תשובות. או שיש תשובת שלילה אוטומטית.
וזה מתסכל. כי את משקיעה. באמת.
אז מה עושים?
עוצרים רגע – ועובדים חכם.
כי כשאת מתמקדת במשרות שמתאימות לך, משהו משתנה.
גם האנרגיה שלך – וגם התוצאות שיגיעו.
מתוך מה שאני פוגשת בזמן האחרון אצל מחפשות עבודה, אני רוצה להציע לך כמה עזרים לבחירה חכמה של משרות.
קודם כל, תגדירי לעצמך מה את מחפשת
לא כל מודעה שמתאימה "בערך" שווה שליחה.
איזה סוג תפקיד את רוצה? תחום? רמת אחריות? סביבת עבודה שמתאימה לך?
קראי בעיון תיאורי משרות – חפשי את מילות המפתח שלך
האם מופיעים במודעה טכנולוגיות, תחומי אחריות או מיומנויות שאת מביאה איתך?
זה הסימן שזה רלוונטי לך – ושכדאי להשקיע בהגשה.
ראית משרה – בדקי התאמה של 60%-70%
אין צורך לעמוד בכל סעיף כדי להגיש מועמדות.
אם יש התאמה חלקית משמעותית – לכי על זה.
אבל אם אין התאמה כמעט בכלל – את לא באמת נותנת לעצמך סיכוי.
כדאי לשים לב לסוג החברה
סטארטאפ קטן? ארגון גדול? צוות צעיר? סביבה היברידית?
מעבר לדרישות – תבדקי אם זו סביבת עבודה שתוכלי לפרוח בה.
אל תזלזלי בתחושת הבטן שלך
המשרה הזאת מרגשת אותך? מעניינת אותך אפילו קצת?
אם לא – אל תבזבזי עליה אנרגיה.
אם כן – תני לה צ’אנס.
מבחינת רמת ההתאמה – יש איזון שחשוב לזכור:
60% התאמה? לכי על זה.
30%? תעזבי.
100%? לפעמים זו יכולה להיות הזדמנות מצוינת – אבל שימי לב:
אם את מרגישה שהתפקיד לא יאתגר אותך, או שאת מביאה איתך הרבה מעבר לדרישות –
יכול להיות שתיתפסי כ-overqualified, או שפשוט יהיה לך פחות מעניין בטווח הארוך.
מצד שני, אם המשרה מסקרנת אותך, מתאימה לך בחיים עכשיו ומרגישה נכונה – אין שום סיבה לא לגשת.
לפעמים דווקא המשרות ה"מתאימות מדי" פותחות דלתות חשובות.