יש משהו שחוזר אצלי המון בשיחות עם מחפשות עבודה – ואני רוצה לשים עליו רגע זרקור, כי זה באמת עושה הבדל בתוצאות.

 

זה קשור לפניות נטוורקינג לעובדות חברה.

 

הרבה מחפשות עבודה פונות לעובדות חברה כמו במכתב מקדים למגייסים – מנסות להסביר, לשכנע, לספר את כל הסיפור…

ואז הפניה יוצאת ארוכה, כבדה, ולפעמים אפילו קצת מלחיצה לצד השני.

 

אבל פניה לעובדת חברה היא לא בדיוק כזה מכתב מקדים.

המטרה שלה הרבה יותר פשוטה:

להגיע לערוץ הנכון בתוך החברה – ורצוי דרך מסלול פנימי (referral / חבר מביא חבר).

 

---

 

רגע סדר – למי בכלל פונים?

 

כשאני אומרת “עובדת חברה”, אני לא מתכוונת למגייסת ולא ל-HR.

אני מתכוונת למישהי שעובדת בתוך החברה – בצוותים, במוצר, בפיתוח, ב-QA, בדאטה, בפרודקט – לא משנה.

מישהי שיכולה לעזור לך להגיע להגשה הנכונה, ובלא מעט מקרים גם להכניס את המועמדות שלך דרך חבר מביא חבר.

 

החידוד פה הוא חשוב:

 

את לא מבקשת ממנה להחליט עלייך או להתאמץ הרבה. את מבקשת עזרה קטנה, נטו כדי לפתוח לך את הדלת.

 

---

 

למה לפעמים עובדות נרתעות לעזור?

 

בשבוע האחרון הנושא הזה עלה לי כמה פעמים מכמה זוויות, ופתאום זה ממש התחדד לי.

 

מבחינת עובדות חברה יש הבדל ענק בין שני דברים:

 

1. להגיש אותך פנימית דרך חבר מביא חבר
זה קצר, ואם הקו"ח שלך מתאימים אז לגיטימי.

 

2. לכתוב עלייך “המלצה” או התרשמות אישית
פה הרבה עוצרות – בצדק. אין היכרות איתך, מן הסתם יש עומס והצפה של פניות כמוך, והן לא רוצות לקחת אחריות או להרגיש שהן “מוכרות” מישהי שהן לא מכירות.

 

ופה הקטע:

כשאת פונה לעובדת בחברה –

את לא בהכרח צריכה ממנה המלצה אישית כדי להרוויח מהערוץ הזה.

את כן צריכה לפנות בצורה שמכבדת את המקום שלה – ועושה לה קל לעזור.

 

---

 

עוד זווית מהשטח – איך זה נראה אצל אנשים ממש עסוקים

 

דיברתי על הנושא גם עם מהנדס תוכנה סניור שאני מכירה.

אדם עמוס – יש לו לו"ז צפוף, אחריות גדולה, וסטנדרט מקצועי גבוה.

 

שאלתי אותו מה יעשה אם יקבל פניה אנונימית ממישהי שמחפשת קשר לחברה שבה הוא עובד ותבקש להעביר קו"ח – האם יתייחס ואיך.

הוא ענה לי שלא יעביר בלי לדבר איתה קודם, אם כן יעביר, זה כולל ההסתייגות (עדינה) שלא מכיר אותה אישית אבל התרשם וכו', ובודאי שלא ימציא המלצה מפוברקת.

 

כלומר, גם אצל אנשים סופר עסוקים יש לפעמים רצון לעזור.

תלוי בעומס ובהצפת הפניות בשגרה.

 

---

 

ועוד דוגמה – כשזה עובד ממש יפה

 

היתה לי שיחת סטטוס עם מישהי שאני מלווה בחיפוש עבודה.

כרגיל בשיחות כאלה, אני מתעדכנת – איפה כל תהליך עומד, מה התקדם השבוע, ומה עדיין תקוע.

 

ואז שאלתי אותה שאלה אחת, הכי פרקטית שיש:

האם את פונה לעובדות חברה ומבקשת עזרה?

 

והתגובה שלה פשוט עשתה לי טוב:

"כן! תקשיבי, יש נשים מתוקות ברמות. ממש רוצות לעזור."

 

היא סיפרה שהיא ניסחה הודעה ממש טובה, והיא רואה שזה עובד – היא מקבלת תשובות, יש המשך שיחות, ויש גם פניות שמתקדמות לראיון.

 

ברור שלא כל פניה הופכת למשהו קונקרטי – חלק מביאות תוצאה, חלק פחות, וחלק בכלל נשארות בלי תגובה.

אבל שוב מתחדד העניין הזה – כשהפניה כתובה נכון, יש לא מעט אנשים בצד השני שבאמת מנסים לעזור במה שהם יכולים.

 

וזה בדיוק מה שחשוב לי שתזכרי:

יש הרבה אנשים טובים בדרך.

וכשאת פונה בצורה קצרה, ברורה ומכבדת – הסיכוי לפגוש אותם עולה משמעותית.

 

---

 

אז איך נראית פנית נטוורקינג טובה לעובדת חברה?

 

5 כללים לפניה שעובדת

 

1. בקשה אחת, ברורה
הכי יעיל לבקש אחד מהשניים:
– "האם תוכלי להפנות אותי לערוץ הנכון להגשה?"
– "האם יהיה לך נוח להגיש אותי בחבר מביא חבר למשרת ___?"

 

2. הקשר קצר במקום שכנוע
2-3 שורות שמסבירות התאמה בסיסית.
לא להתחיל לשווק את עצמך – רק להסביר למה זה רלוונטי.
בלי רשימת שאלות, בלי “תבדקי לי”, בלי טקסט שמרגיש כמו נאום.

 

3. הורדת לחץ 
להוסיף משפט אחד שמאפשר לה לסרב בלי אי נעימות:
“אשמח לכל תשובה, רק אם מתאים לך”

4. לצרף הכול בהודעה אחת
קו"ח + לינקדאין (אם יש) + שם משרה/תחום מדויק.
כדי שלא תצטרכי להמשיך להתכתב על פרטים.

5. לעבוד סטטיסטית
לא כולן יענו. לא כולן יעזרו.
זה לגמרי בסדר. את מחפשת את מי שכן יכולה ורוצה לעזור.

 

---

 

הנה דוגמה לנוסח פניה מומלץ (סגנון להשראה)

 

היי [שם], 

נעים מאד – אני ____, [כותרת תפקיד/תחום] עם ניסיון ב-_____. ראיתי שאת עובדת ב_____, ואני מתעניינת במשרת _____ אצלכם.

הניסיון שלי נראה מתאים למה שמחפשים.

רציתי לשאול אם יש לך אפשרות לקשר אותי להגשת מועמדות בקישור חבר מביא חבר, או אולי יתאים לך להגיש אותי פנימית לצוות הגיוס?

מצרפת קו"ח + לינקדאין. 

 

אעריך כל תשובה ותודה בכל מקרה על הזמן.

 

---

 

ומה לא לכתוב בפניה כזאת

• לא לבקש “המלצה” אם אין היכרות
• לא לבקש ממנה “לברר עלייך”
• לא לשלוח טקסט ארוך שמרגיש כמו מכתב מקדים
• לא להשאיר אותה עם תחושה של “אוקיי, ומה את רוצה ממני עכשיו?”

 

 

---

 

ולסיום – תזכורת קטנה וחשובה:

 

זה בסדר שלא כולן עונות.

זה בסדר שלא כולן יעזרו.

זה לא אומר שהערוץ הזה לא עובד – זה אומר שכולם עמוסים.

 

אבל כשפונים נכון – קצר, ברור, מכבד – יש לא מעט פעמים שזה בדיוק מה שפותח את הדלת.

 

זה קרה השבוע כשחיפשתי בכלל משהו אחר.

איזה קובץ מסוים ששמרתי בשם לא ברור (טעות נפוצה, אגב…)

ותוך כדי החיפוש – אני מוצאת את עצמי נוחתת פתאום על קובץ ישן.

טיוטה של קורות חיים מתקופת חיפוש העבודה שלי לפני 10 שנים בערך.

 

לא זכרתי שהוא שם בכלל.

אבל כשפתחתי, קראתי אותו בהפתעה:

"באמת כתבתי את זה ככה? וואו, כמה השתניתי מאז…"

 

לא רק בטכנולוגיות או בניסיון –

אלא בביטחון, בבהירות, ביכולת לנסח את עצמי.

 

וזה גרם לי לחשוב על זה עוד כמה דקות.

כמה קל לשכוח את הדרך שעשינו, כשאנחנו כל הזמן רצות קדימה.

 

אז הנה תרגיל קטן שאני ממליצה לך לנסות:

 

🔹 חפשי קובץ ישן – טיוטה של קורות חיים, מכתב מקדים ששלחת למשרה, אולי אפילו הודעה שכתבת לחברה.

🔹 קראי אותו בעיניים של היום.

🔹 ותשאלי את עצמך: "מה הייתי כותבת אחרת עכשיו?"

 

רוב הסיכויים שתגלי – שאת כבר לא אותה אחת שכתבה את זה.

וזה בדיוק העניין: התקדמות אמיתית לא נמדדת רק במציאת עבודה חדשה.

לפעמים היא מתחבאת במשפט שכבר לא היית כותבת כי יש לך כבר תובנה אחרת על הנושא.

 

לפעמים נדמה שהצלחה בחיפוש עבודה נמדדת רק בדבר אחד: מצאת עבודה או לא.

אבל זאת טעות נפוצה – וחבל, כי יש הרבה נקודות שמראות שאת ממש כן בתנועה קדימה.

 

אז אם את בתוך התהליך, או מרגישה שאת תקועה – 

הנה 3 סימנים, נסי לחפש אותם אצלך כי הם מלמדים אותך שאת בהתקדמות

(ואם לא, נסי להגיע אליהם, לבד או עם עזרה, כי אפילו שהם צעדים קטנים – ככה מתחילים)

 

🔹 בהירות חדשה: את מרגישה שיותר ברור לך לאן את רוצה להגיע, איזה סוג תפקיד מתאים לך, ואיזה סוג ממש לא.

 

🔹 שדרוג במסרים: את יודעת להסביר את עצמך יותר טוב – בקורות החיים, בפנייה למגייסים או אפילו לחברה טובה ששואלת "מה את מחפשת?".

 

🔹 איכות הפניות משתפרת: אולי עדיין לא קיבלת תשובה חיובית, אבל התחלת לקבל יותר צפיות בלינקדאין, יותר תגובות אישיות, או אפילו פנייה אחת שהייתה מדויקת במיוחד.

 

אלו דברים שלא תמיד נראים מבחוץ – אבל הם בונים את הקרקע להצעה שתגיע.

תני לעצמך קרדיט על כל צעד כזה.

 

איך כתבה לי השבוע מישהי אלופה, שנמצאת עכשיו בליווי אישי:

"זה מתחיל להיות זורם ואפילו קצת נחמד החיפוש עבודה ברוך ד'.

וזה העיקר מבחינתי."

 

היא עוד לא קיבלה הצעה – אבל היא לגמרי בדרך הנכונה.

וזו התקדמות עצומה, במיוחד כשזוכרים שבתחילת הדרך, רק לחשוב על חיפוש עבודה הכניס אותה ללחץ ובלבול.

לפני כמה ימים ראיתי פוסט של מגייסת שכתבה בכנות איך זה מרגיש מהצד שלה כשהיא מקבלת פנייה לא ממוקדת ממחפשת עבודה. הפוסט ירד מהאוויר אחרי זמן קצר, אבל משהו בו נשאר איתי – כי הוא נגע בדיוק בנקודה שמבדילה בין פנייה שנכנסת ומתקדמת לשיחה מקצועית, לבין כזו שנשללת אצל המגייסת תוך שניות.

 

אם אני משחזרת נכון, מה שגרם לה להרים גבה היה קודם כל עצם הפנייה למייל הפרטי (ולא למייל החברה הרשמי). מבחינתה, היא הרגישה חדירה למרחב האישי – עקיפה של הדרך הרגילה, בלי הקשר מקצועי ברור.

מעבר לזה, הפנייה עצמה לא הייתה ממוקדת: לא היה ברור אילו תפקידים מחפשים, למה פונים דווקא אליה, או מה בעצם מבקשים. לא הופיע שם שום חיבור חד וברור בין המועמדת לבין תפקיד מסוים. 

בקיצור – הרבה סימני שאלה, אפס סיבה לפתוח את הקובץ המצורף. 

 

גם אם זה לא הציטוט המדויק של הפוסט שירד, זה הכיוון, ואלה בדיוק הלקחים שכדאי לאמץ בפנייה הבאה.

 

וזה, אגב, לא מקרה יחיד. מגייסות מקבלות עשרות מיילים כאלה מדי שבוע. חלקם נבלעים בתיבה, לא כי האדם מאחוריהם לא מוכשר – אלא כי הדרך פשוט לא מדויקת.

 

אז איך כן שולחים מייל שמייצר רושם מקצועי ומגדיל משמעותית את הסיכוי למענה?

 

קודם כל – מה לא לעשות:

• לא לפנות למייל פרטי בלי היכרות מוקדמת, אלא אם כן זה מייל שפורסם במודעת דרושים לצורך שליחת קו"ח.
• לא לשלוח נוסח מייל כללי ועמום.
• לא לכתוב מגילה – אבל גם לא להשאיר חורים קריטיים.
• אולי זה כבר מובן מאליו, אבל לא לשלוח מייל אחד בתפוצה של כמה מגייסות, ובטח ובטח שלא ב-BCC.
• לא לשדר לחץ או דרישה דחופה.

 

ומה כן עובד?

• לחדד בדיוק מה את מחפשת – 1–2 טייטלים ברורים.
• להוסיף משפט קצר שמסביר למה פנית דווקא אליה.
• לשים הישג אחד שמראה רלוונטיות מיידית.
• לצרף את כל הפרטים הבסיסיים (תחום מקצועי, זמינות, לינק ללינקדאין אם יש).
• לתת לקו"ח שם קובץ מסודר וברור.
• לנסח בקשה קונקרטית ("אשמח להיבחן לתפקיד X").
• ולעשות פולו-אפ מנומס אחרי שבוע.

 

ממליצה לך לפני שליחה – לעבור על צ'קליסט קטן לעצמך.

תוודאי ש:

• ציינת תפקיד מדויק והוספת הישג קצר שמדגים את הרלוונטיות שלך
• צירפת את כל מה שצריך: פרטי ניסיון, לינקדאין, וקובץ קו"ח בשם מסודר
• הפנייה היא אישית, מנומסת וברורה – לא תחושה של העתק-הדבק

 

---

 

תזכרי שמייל טוב – הוא לא רק סתם טקסט. הוא הרושם הראשוני שלך.

לפני כמה שבועות קיבלתי שאלה שנוגעת בדיוק בנקודה הכואבת של הרבה נשים מוכשרות שמגיעות מעולמות פיתוח או בדיקות – ומתמודדות עם עולם של מהפכת ה-AI.

 

הנה הלב של השאלה:

 

"הטייטל הרשמי שלי כרגע בחברה הוא: בודקת תוכנה. 

בשנה האחרונה פיתחתי מערכת שלמה לאוטומציה –

יזמתי אותה בעצמי, בניתי אותה, והיא באמת עובדת.

אבל בניתי אותה בעזרת AI.

ובשאר הזמן – אני עושה בעיקר בדיקות ידניות.

אז מה זה נחשב?

ואיך בכלל מציגים את זה בראיון או בקורות חיים?"

 

וזה בדיוק העניין.

 

השאלה היא לא אם עשית משהו שראוי להיחשב ניסיון.

השאלה היא איך את מדברת אותו.

 

---

 

מה שחשוב לזכור כשמציגים ניסיון כזה:

 

1. זה לא משנה איך הגעת לפתרון – זה משנה שאת בנית אותו.

בראיון עבודה, לא מעניין את המגייסים כמה שורות קוד כתבת לבד.

מה שחשוב: האם הבנת את הבעיה? האם תכננת פתרון? האם גרמת לו לקרות?

 

2. תהליך הגיוס מחפש ערך – לא הגדרה.

את לא חייבת לקרוא לעצמך דווקא "מפתחת" כדי שיראו את הערך שלך.

אם הובלת פיתוח של מערכת – גם אם זה לא היה תפקיד פיתוח קלאסי – זה שווה הרבה.

הצגה נכונה של זה יכולה לפתוח דלתות.

 

3. לא להקטין – לא להאדיר – אלא לדייק.

"עבדתי בעיקר בבדיקות ידניות, אבל זיהיתי צורך ובניתי מערכת שעושה את זה אוטומטית – והיא חוסכת זמן ומשאבים."

זה משפט שמגייס מקשיב לו.

 

---

 

אם גם את מרגישה שהניסיון שלך "לא מספיק שווה" כי הוא לא נראה כמו של כולן – תדעי שאת ממש לא לבד.

הרבה נשים מרגישות ככה.

אבל הפער האמיתי הוא לא בטכנולוגיה – הוא בסיפור שאת מספרת.

 

תחשבי על זה.

 

ובהמשך, אולי אכתוב עוד על איך בדיוק לנסח את זה בקורות חיים ובראיונות.

 

בהצלחה,

ברכי.

 

"טוב, עכשיו חגים. אף אחד לא חוזר אליי. אני אתחיל באמת אחרי סוכות…"

נשמע מוכר?

אם את בתוך חיפוש עבודה – סביר שזה בדיוק מה שעובר לך בראש בימים האלה.

 

כי זו באמת תקופה לא פשוטה בגיוסים –

לא בכל המקומות, אבל בהרבה ארגונים יש תהליכים בהאטה, ותחושה כללית של "זה לא הזמן, עכשיו בין החגים".

 

אבל זו גם תקופה עמוסה מאוד אצלך –

משפחה, בישולים, ילדים, אירוחים, אפס שגרה.

אז לא רק שהשוק לא מדי פעיל – גם קשה למצוא רגע של פוקוס.

 

ועדיין – דווקא עכשיו אפשר לעשות צעד אחד קטן שיכין אותך קדימה.

לא מתוך לחץ. לא מתוך מרדף.

רק בשביל להישאר בתנועה.

 

---

 

הכנתי לך צ'קליסט קטן, תבחרי ממנו פעולה-שתיים שיקדמו אותך:

 

רגע אחד עם קובץ קורות החיים שלך

• רק לעבור עליו. בלי לכתוב מחדש.
• לסמן לעצמך מה כדאי לעדכן אחרי החג

 

פרופיל הלינקדאין – אם יש לך

• לבדוק שהכותרת שלך מדויקת למה שאת רוצה לחפש
• לא חייבת לפרסם עכשיו – אבל כן לשים עין על פרסומים של אחרים

 

פוסט קצר, אפשר לעכשיו ואפשר לשמור לאחרי החגים – לאו דווקא בלינקדאין

• משהו אישי-מקצועי שקשור לעשייה שלך, למידה, או מחשבה
• זה מעלה נראות גם בלי קשר ישיר לחיפוש

 

לסמן 3 מקומות שהיית רוצה לעבוד בהם

• אפילו בלי לבדוק אם הם מגייסים עכשיו
• רק להתחיל ליצור לעצמך רשימת מקומות שהיית מעוניינת לבדוק

 

שלחי הודעה אחת לאיש קשר מקצועי 

• חברה לקורס, מישהי מהעבודה הקודמת, מנטורית 
• לא כדי לבקש עבודה – רק לחדש קשר
• לפעמים זה בדיוק מה שפותח דלת בהמשך

 

פעולה אחת השבוע – עכשיו הזמן

זה היום האחרון שלפני סוכות – רגע לפני שנצא לדירת עראי ונתנתק לשבוע.

פעולה אחת קטנה – שליחה אחת, עדכון, תקשורת, תשתית לפוסט – תספיק כדי לשמור על רצף ולא להתחיל מחדש מאפס אחרי החג.

אל תחכי למחר – זה הרגע לעשות משהו קטן שיזיז אותך קדימה.

 

---

 

תודה להשם שנתן לנו את החגים, הם יכולים להיות גם מנוחה – וגם זמן להתכווננות.

את לא חייבת "להיות בעניינים" כל הזמן –

אבל אם תישארי בתנועה קטנה, תגיעי ל"אחרי החגים" עם בסיס יציב ומוכנה לצאת להמשך הדרך בעז"ה

 

בשורות טובות וגאולה שלמה בקרוב!

 

ברכי.

 

"אבל כבר כתבתי את כל הניסיון – למה זה עדיין לא נראה טוב?"

שאלה שחוזרת על עצמה בכל כך הרבה גרסאות.

כי לכאורה, על קורות חיים כבר דובר בלי סוף.

יש אינספור מדריכים, דוגמאות, תבניות.

אבל גם אחרי כל זה – עדיין נשארות שאלות.

על הפרטים הקטנים. הדקויות. הדברים שלא כתובים באף מקום.

 

וזה בדיוק מה שגורם להרבה מחפשות עבודה להרגיש שהן פשוט

לא מוצאות את עצמן בתוך המסמך.

 

אז רגע אחרי שסיימת להעלות על הכתב את הבסיס –

הנה כמה נקודות חשובות שיעשו לך סדר:

 

5 דברים שחשוב לדעת כשכותבים קורות חיים

 

1. פרקטיקום – ניסיון תעסוקתי או פרויקט לימודי?

   זה תלוי.

   אם הפרקטיקום התקיים במסגרת של חברה (ואולי אפילו חברת הייטק), בהתנהלות מקצועית עם צוות, ר"צ, משימות, עבודה רציפה כמו כל עובדת אחרת – רק בלי תלוש שכר – אז בהחלט אפשר להציג אותו תחת 'ניסיון תעסוקתי'.

   אם לא – הוא פשוט מוצג כפרויקט מרכזי בסעיף הפרויקטים, עם פירוט מקצועי שמבהיר את התרומה שלך בפרויקט.

 

2. פרויקט עצמאי? זה בהחלט נחשב ניסיון.

   אם בנית מערכת או פיתחת מוצר ביוזמה אישית – בנוסף או במקביל לעבודה הרשמית שלך – זה נחשב ניסיון מקצועי לגמרי, וצריך להופיע בקורות החיים.

 

איך להציג את זה?

זה משתנה – לפעמים מתאים לפתוח סעיף נפרד (פיתוח עצמאי / פרילנס), ולפעמים נכון יותר לשלב את זה בתוך פירוט של מקום העבודה.

 

כאן נדרש שיקול דעת מקצועי.

זו החלטה אישית – לפעמים שווה להתייעץ ולעבוד על זה איתי או עם הצוות, כדי להבין איך להציג את זה נכון ומדויק (כחלק מתהליך פרטני בתשלום).

 

3. כמה פרויקטים אקדמיים צריך לציין אם כבר יש ניסיון תעסוקתי?

   אם אין לך עדיין ניסיון תעסוקתי – הפרויקטים הם החלק הכי חשוב במסמך, והם חייבים להיות כתובים בפירוט.

   אם אין מספיק מקום – עדיף לדלל חלקים אחרים ולהשאיר את הפירוט.

   לעומת זאת, אם כבר יש לך ניסיון בעבודה – מתחילים לצמצם את ההרחבה על פרויקטים מהלימודים, לפי שיקול דעת:

   מה מחזק אותך, מה מיותר, ומה נכון להציג בהתאם למשרה.

 

4. האם לכתוב פרופיל אישי בראש המסמך? כן – אבל לא גנרי.

   בעיניי זו אחת הפסקאות הכי חשובות בקובץ.

   היא נותנת רושם ראשוני – ואם היא כתובה טוב, היא יכולה לתפוס את העין של מי שקורא ולהשאיר חותם.

   אבל הרבה פעמים נכתבת שם פסקה גנרית וחלשה – וזה חבל, כי זה מפספס את ההזדמנות.

   אז האם זה חובה? לא.

   האם זה מקובל? כן.

   ואם בוחרים לכתוב – כדאי להשקיע שם במיוחד.

 

(אם את רוצה להעמיק בנושא – כתבתי פעם מאמר בדיוק על זה: עקרונות פסקת הפרופיל)

 

5. ומה עם המשפט הזה: "מחפשת את האתגר הבא שלי"?

   הרבה שואלות אותי אם זה הכרחי – ואני אומרת: זה תלוי.

   מצד אחד, ברור שמי ששולחת קורות חיים מחפשת תפקיד.

   מצד שני, אם הפרופיל לא מאד ארוך, והשורה הזאת לא תעמיס – היא יכולה דווקא לסכם יפה את הפסקה ולתת כיוון ברור לאן את שואפת.

אז לא חובה – אבל אם זה מרגיש לך נכון, אפשר להשאיר את המשפט הזה בסוף הפסקה, בצורה ממוקדת ומדויקת.

 

---

 

אם את מרגישה שיש לך קובץ טוב, אבל משהו בו עדיין לא מרגיש שלם – כנראה שזה קשור בדיוק לנקודות האלה.

הפרטים הקטנים. המקומות שצריך בהם שיקול דעת, לא רק תבנית.

בחירת משרות חכמה בחיפוש עבודה היא אחד הצעדים הקריטיים בדרך לתהליך יעיל, מדויק, ופחות מתסכל.

 

"אולי אני פשוט אשלח… מה כבר יש לי להפסיד?"

משפט מוכר, שאני שומעת כל כך הרבה מנשים שמחפשות עבודה.

יש מודעה. היא לא בדיוק מתאימה – אבל אולי, אולי בכל זאת יקרה משהו.

 

אז שולחים. ועוד אחת. ועוד שתיים.

ובשלב מסוים – קשה לזכור בכלל לאן הגשת, למה הגשת, ומה רצית מלכתחילה.

 

ואז מגיע הרגע המתסכל:

שום דבר לא מתקדם. אין תשובות. או שיש תשובת שלילה אוטומטית.

וזה מתסכל. כי את משקיעה. באמת.

 

אז מה עושים?

עוצרים רגע – ועובדים חכם.

כי כשאת מתמקדת במשרות שמתאימות לך, משהו משתנה.

גם האנרגיה שלך – וגם התוצאות שיגיעו.

 

---

 

מתוך מה שאני פוגשת בזמן האחרון אצל מחפשות עבודה, אני רוצה להציע לך כמה עזרים לבחירה חכמה של משרות.

 

קודם כל, תגדירי לעצמך מה את מחפשת

לא כל מודעה שמתאימה "בערך" שווה שליחה.

איזה סוג תפקיד את רוצה? תחום? רמת אחריות? סביבת עבודה שמתאימה לך?

 

קראי בעיון תיאורי משרות – חפשי את מילות המפתח שלך

האם מופיעים במודעה טכנולוגיות, תחומי אחריות או מיומנויות שאת מביאה איתך?

זה הסימן שזה רלוונטי לך – ושכדאי להשקיע בהגשה.

 

ראית משרה – בדקי התאמה של 60%-70%

אין צורך לעמוד בכל סעיף כדי להגיש מועמדות.

אם יש התאמה חלקית משמעותית – לכי על זה.

אבל אם אין התאמה כמעט בכלל – את לא באמת נותנת לעצמך סיכוי.

 

כדאי לשים לב לסוג החברה

סטארטאפ קטן? ארגון גדול? צוות צעיר? סביבה היברידית?

מעבר לדרישות – תבדקי אם זו סביבת עבודה שתוכלי לפרוח בה.

 

אל תזלזלי בתחושת הבטן שלך

המשרה הזאת מרגשת אותך? מעניינת אותך אפילו קצת?

אם לא – אל תבזבזי עליה אנרגיה.

אם כן – תני לה צ’אנס.

 

מבחינת רמת ההתאמה – יש איזון שחשוב לזכור:

 

60% התאמה? לכי על זה.

30%? תעזבי.

100%? לפעמים זו יכולה להיות הזדמנות מצוינת – אבל שימי לב:

אם את מרגישה שהתפקיד לא יאתגר אותך, או שאת מביאה איתך הרבה מעבר לדרישות –

יכול להיות שתיתפסי כ-overqualified, או שפשוט יהיה לך פחות מעניין בטווח הארוך.

מצד שני, אם המשרה מסקרנת אותך, מתאימה לך בחיים עכשיו ומרגישה נכונה – אין שום סיבה לא לגשת.

לפעמים דווקא המשרות ה"מתאימות מדי" פותחות דלתות חשובות.

לפעמים נדמה שחיפוש עבודה תלוי רק בדברים הגדולים – קורות חיים מרשימים, פרויקט מעולה, קשרים חזקים.

אבל דווקא כשאני מלווה מועמדות לאורך הדרך, שוב ושוב אני רואה עד כמה הפרטים הקטנים הם אלה שעושים את ההבדל.

 

החלטתי לבחור להתמקד ב-4 פעולות פשוטות – שלוקחות פחות מ-5 דקות כל אחת – אבל יכולות להשפיע משמעותית על התהליך שלך:

 

1. סקירה קצרה של מילות מפתח בקורות החיים

יש לך קובץ מעולה – אבל האם המילים שמופיעות בו מתאימות למה שמגייסים מחפשים היום?

לפני שליחה למשרה, עצרי לרגע ובדקי: האם מופיעות שם המילים שמופיעות גם במודעה?

(React, Docker, אוטומציה, Scrum…)

 

שינויים קטנים בניסוח או בשמות טכנולוגיות – יכולים לקבוע אם תעברי את הסינון הראשוני או תיפסלי מראש.

 

2. בדיקה שהקישורים באמת עובדים

מצוין אם צירפת לינק ללינקדאין או לגיטהאב –

אבל… האם הוא באמת נפתח? האם הוא פתוח לצפייה?

כבר ראיתי מועמדות מצוינות שהשאירו רושם פחות טוב – רק כי הקישור הוביל לעמוד ריק או שגיאה.

 

3. שורת הנושא במייל – הרושם הראשון שלך

כשאת שולחת קורות חיים, מה כתוב בשורת הנושא?

אם זו שורה גנרית כמו "קורות חיים למשרה" – את עלולה להיבלע בין מאות פניות אחרות.

נסי לנסח שורה ממוקדת יותר, למשל:

"Full Stack Developer – מועמדות למשרה X שפורסמה באתר Y"

ככה את כבר בולטת – אפילו עוד לפני שפותחים את הקובץ.

 

4. מייל תודה קצר אחרי ראיון

לא מובן מאליו – ולכן כל כך אפקטיבי.

מייל קצר עם תודה על הזמן, ואז משפט אישי שמתחבר לשיחה שהייתה ביניכם – מייצר רושם של בגרות, רצינות ואכפתיות.

הדבר היחיד שצריך לשים לב אליו – הוא לנסח את המייל הזה ממש טוב.

כתבתי על זה בעבר יותר בהרחבה – את יכולה לקרוא כאן: שליחת תודה לאחר ראיון

 

אז לסיכום –

לא תמיד צריך לשפץ הכל מהתחלה.

לפעמים, כמה התאמות קטנות הן אלה שיגרמו לקובץ שלך לבלוט, למייל להיפתח – ולמגייס לזכור אותך לטובה.

רק לי יש תחושה שהזמן טס?

עוד שבוע בין הזמנים כאן – ואחרי זה אלול ואז החגים מעבר לפינה.

כמו שכתבתי בשבוע שעבר, התקופה הזו יכולה להיות או מקפצה לחיפוש עבודה חכם – או תקופה של הפשרה איטית מקיפאון החופש.

 

אבל, 

דווקא בגלל זה – חודש ספטמבר (שחופף לאלול) הופך לקריטי.

 

למה?

כי ספטמבר הוא החודש האחרון של הרבעון השלישי.

בדרך כלל ארגונים רוצים לסגור פערים ביעדי גיוס ולקדם כמה שיותר תהליכים.

אחרי החגים, כבר נכנסים לרבעון האחרון – ושם לרוב לא מתחילים תהליכים חדשים.

במקרים רבים דוחים גיוסים חדשים לרבעון הראשון של השנה הבאה, עם תקציב חדש.

ואז מה קורה בינתיים? הארגונים מסיימים ומסכמים תהליכים שהתחילו ב-ספטמבר.

 

לכן ממליצה לך ממש לנצל את אלול (שהשנה ממש חופף לספטמבר) בצורה חכמה, כדי לא לפספס הזדמנויות.

 

אם יישמת את המשימות משבוע שעבר – כל הכבוד! הנה עכשיו ההמשך:

 

✔ קחי לך חופש (חובה בשביל לא להישחק מתהליך של חיפוש עבודה) ותקבעי "יום חזרה למוד עבודה" – כמה שיותר מהר אחרי בין הזמנים. תסגרי אותו ביומן כדי שלא תגלשי לעוד דחיות.

 

✔ תעבדי על מסמך אחד עם החוזקות וההצלחות שלך – זה הבסיס לקורות חיים משודרגים ולשיחות ראיון ממוקדות. שמרי אותו פתוח ונגיש לכל שיחה ממגייסת שתפתיע אותך.

 

✔ תדאגי שיהיה לך מייל פנייה למעסיק פוטנציאלי – טיוטה מוכנה שתאפשר לך להגיב במהירות כשנפתחת משרה.

אל תחכי לרגע האחרון; הכיני גרסה אחת כללית שניתן להתאים בקלות לכל תפקיד.

ואם נרשמת לקורס – אנחנו נעבוד על המייל הזה עוד יותר, נשייף אותו בעז"ה.

 

שלושת הצעדים האלו לוקחים שעה-שעתיים, אבל עושים הבדל עצום בתחושת המיקוד והביטחון.

כי מי שמתכוננת עכשיו – תצא לחופש ותחזור עם ביטחון, לא בלחץ.

 

בתפילה לגאולה שלמה, שלא נצום השנה את ט' באב!

בלוח השנה יש שילוב מעניין של תקופות:
כאלה שאפשר לרוץ בהן קדימה – וכאלה שעדיף מראש להוריד בהן הילוך ולנצל אותן בצורה חכמה.

היום אני רוצה לעשות רגע סדר בכל מה שמחכה לנו –
כדי שתוכלי לתפוס את הגל הנכון ולהיערך אליו מראש.

בואי נראה מה יש לנו.

כרגע נותרו שבועיים עד ט' באב – והם חלון הזדמנות חשוב לפני ההאטה הגדולה של הקיץ.

השבועיים הקרובים הם זמן יקר:
הזדמנות לדחוף תהליכים שכבר התחלת, לקבוע שיחות, להתקדם עם קשרים קיימים, ולעשות סדר בתשתית שכבר בנית לעצמך.

מיד אחרי ט' באב – מתחילים שלושה שבועות של בין הזמנים
עומס רגשי, טכני, חופשות, והאטה משמעותית כמעט בכל תחום.
במקביל, במבט על הלוח הלועזי – אוגוסט – מביא איתו עצירה כמעט מוחלטת בגיוסים – הרבה מנהלים ו-HR פשוט לא זמינים.

ואז מגיע אלול – שהוא החמצן של התקופה הזאת.
חודש של רצף יחסי (והשנה הוא חופף פחות או יותר עם ספטמבר), שבו האנרגיה חוזרת, תהליכים מתעוררים, וארגונים שואפים להספיק לסגור דברים לפני החגים.
מי שתעבוד נכון – תוכל לקדם תהליכים אפילו תוך כדי החודש הזה.

ואז, כמובן – מגיעים חגי תשרי, שוב שגרה של On/Off מבחינת ימי עבודה וחופש,
ומיד אחריהם נפתח "אחרי החגים" – שבו הכול חוזר לפעום בקצב רגיל, והדברים שזרעת קודם מתחילים להניב תוצאות.

(כמובן שכל התחזית הנ"ל בכפוף לתוכנית האלוקית, בשנה האחרונה ראינו שאפשר לתכנן הרבה דברים אבל זה נשאר ברמת התכנון…)

אז ככה, ארגנתי כמה טיפים איך לנצל נכון את השבועיים שלפנינו
4 פעולות קטנות שעושות סדר גדול

1. פתחי קובץ אקסל מסודר לחיפוש עבודה

קובץ אחד, עם שתי לשוניות מסודרות, אפשר גם להוסיף עוד לפי הצורך:
לשונית 1 – תיעוד תהליכים פתוחים: לאן שלחת קורות חיים, איפה מחכים לתשובה, עם מי דיברת ומה הסטטוס.
לשונית 2 – ריכוז של מחשבות, רעיונות, קישורים ושאלות שעולות לך תוך כדי.

משימה מהירה:
צרי את קובץ "חיפוש העבודה שלי", ובתחילת הלשונית השנייה כתבי לעצמך את השאלה:
מה אני צריכה להכין עכשיו כדי לקדם חיפוש עבודה באלול?

2. סדר בתיבת המייל = סדר בראש

כשחוזרים אחרי הפסקה – קל ללכת לאיבוד.
תיבת מייל מסודרת תחסוך לך זמן יקר כשיהיה עומס.
משימה מהירה:
צרי תיקייה/תווית חדשה במייל בשם "חיפוש עבודה", והתחילי לשמור בה כל הודעה רלוונטית – כדי שלא תתפזרי כשזה יתחיל לזוז.
למתקדמות: צרי תתי תיקיות /תוויות לחלוקה עוד יותר ספציפית.

3. חפשי תיאורי משרות שדומים למה שהיית רוצה

תיאורי משרות הם מקור זהב להבין מה מחפשים, איך כותבים דרישות, ואיך את רוצה למצב את עצמך.
משימה מהירה:
מצאי 3 משרות שאת המועמדת המושלמת אליהן, בעינייך,
ושמרי קטעים מהן שמדברים אלייך –
אם את איתנו בקורס (הפרטים בהמשך), נשתמש בזה כשנבנה יחד קורות חיים והצגה עצמית.
ואם לא – תוכלי להיעזר בזה כשאת מעדכנת עצמאית את הקו"ח או בונה לעצמך ניסוח אישי מדויק.

4. עצרי לרגע לבדוק – מה בעצם אני רוצה לשדר?

לפעמים צריך לקחת את הזמן לעצור ולהתכוונן.
בחיפוש עבודה זה קריטי להבין איך את מציגה את עצמך.
משימה מהירה:
כתבי על דף 3 תכונות שחשוב לך שידעו עלייך כמועמדת,
ואז בדקי – האם זה עובר בקורות החיים שלך? בלינקדאין?

כל הפעולות האלו אולי נראות פשוטות – אבל הן מייצרות בסיס ברור ומסודר, כזה שיאפשר לך בעז"ה להיכנס לאלול ממקום יציב, ממוקד ומוכן.

ואם את רוצה לעשות את זה ממש טוב, במסגרת מקצועית, כלים מדויקים וליווי אמיתי –
הקורס המלא למציאת עבודה נבנה בדיוק בשביל זה.

נתקלתי השבוע בסקר שפורסם – שאלון אנונימי לנשים שמצאו את העבודה הראשונה שלהן.

פניתי למי שריכזה את הסקר וביקשתי רשות לנתח את התשובות ולהוציא מהן תובנות – היא העדיפה להישאר מאחורי הקלעים אבל שמחה שאשתף, כדי שעוד נשים תוכלנה להיעזר בזה.

(אם לא יצא לך לענות – מוזמנת להגיב ולהשפיע: סקר על חיפוש עבודה ראשונה בהייטק)

 

אז קראתי את התגובות לעומק וריכזתי את שלושת הדברים הכי בולטים שרלוונטיים גם לך (אפילו בחיפוש עבודה לא ראשונה)

 

1. קשרים אישיים יכולים לעזור – הם לא תנאי הכרחי אבל מומלצים תמיד

כ-40% מהמשיבות דיווחו שהייתה להן היכרות כלשהי עם מישהו מהחברה – לעיתים קרובה, ולעיתים שטחית בלבד.

אבל הנתון המעניין הוא ש-57% מהמשיבות לא הכירו אף אחד מהחברה לפני שהתקבלו.

ובכל זאת, כשנשאלו (בהמשך הסקר) מה הכי עזר להן להתקבל – קשרים והמלצות היו התשובה השכיחה ביותר.

מה שמלמד: לא כולן התחילו עם קשרים – אבל כדאי ליצור אותם וכמובן צריך לדעת להשתמש בהם נכון.

 

2. חיפוש יעיל יכול לחסוך לך חודשים של תסכול

הנתונים מראים שתהליך החיפוש לא תמיד ממושך כפי שנדמה:

כמעט 60% מהמשיבות מצאו את העבודה הראשונה שלהן תוך פחות מחצי שנה, ורבות מהן אפילו תוך 3 חודשים.

מצד שני, כ-40% עברו תהליך חיפוש ארוך יותר – חצי שנה, שנה ואף יותר.

 

המסקנה שעולה בבירור מהשטח:

חיפוש נכון וממוקד – כזה שמבוסס על הבנה, מיקוד, והתנהלות מדויקת – יכול לקצר תהליכים משמעותית.

במילים אחרות: זו לא רק שאלה של זמן – זו שאלה של איך את פועלת.

וכאן גם הפרקטיקום משחק תפקיד – אחוז מסוים הגיעו לעבודה הראשונה דרכו.

 

כל התחלה הוא התחלה מצוינת

לצד 26% שהתחילו בחברות הייטק מבוססות ו-24% בגופים ממשלתיים או ציבוריים –

כ-40% מהמשיבות התחילו את דרכן דווקא במקומות פחות “נוצצים”:

סטארטאפים קטנים, חברות אאוטסורסינג, ארגונים לא טכנולוגיים עם מחלקת פיתוח, בתי תוכנה ועוד.

זו אולי לא הדרך הכי זוהרת – אבל זו דרך לגמרי ריאלית ונפוצה בשטח.

מה שחשוב הוא להיכנס, להתחיל לצבור ניסיון – ומשם להתקדם.

 

 

 

מה שהתובנות האלה מדגישות הוא דבר אחד ברור:

יש לא מעט דרכים להיכנס לתעשייה – והן יכולות להיראות מאוד שונות זו מזו.

אבל מה שמשותף כמעט לכולן הוא דבר אחד:

צריך להשקיע. לבנות נכון את מה שיש לך – ולדעת להראות את זה החוצה.

הדברים לא קורים מעצמם, אבל כשעובדים חכם – הם בהחלט קורים.

 

גם בשאלה "מה היית ממליצה לג'וניור/ית שמחפש/ת עבודה?" – חזרו שלושה מסרים שוב ושוב:

• להתפלל ולהאמין – בלי להתייאש
• לפעול כל הזמן – לא לשבת ולחכות שמשהו יקרה
• לדבר עם אנשים – להשתמש בקשרים ולא להתבייש

 

בהצלחה!

בעבודתי עם מחפשות עבודה מוכשרות, חוזרים ועולים אותם אתגרים – שאלות על איך להציג את הניסיון המקצועי, איך לבחור את המילים הנכונות, ואיך לייצר רושם ראשוני חזק.
כדי לעזור, ריכזתי כאן כמה טיפים וטכניקות פשוטות, שיסייעו להדגיש את הכישורים שלך בקורות החיים בצורה שתבלוט ותמשוך תשומת לב:

התחילי עם פעלים חזקים וממוקדים
שימוש במילים כמו "הובלת", "שיפור", "ייעול", "פיתוח", "ביצוע אופטימיזציה ל-" מדגיש את הפעולות והתרומה שלך. פעלים כאלה מעבירים מסר של עשייה יזומה ומדגישים את המעורבות שלך בהצלחות.

הדגישי הישגים באמצעות מספרים ותוצאות
במקום לכתוב "הובלת פרויקט", כדאי לפרט יותר: "הובלת פרויקט שמטרתו להגדיל את יעילות הצוות ב-20%", או "הפחתת זמני עבודה ב-30%". השימוש במספרים ובמדדים הופך את ההישגים שלך למוחשיים ומרשימים יותר.

בחרי מילות מפתח מותאמות לתעשייה ולתחום שלך
כדאי לקרוא את דרישות המשרות הרלוונטיות ולחפש מונחים מקצועיים החוזרים על עצמם. כך ניתן להדגיש ניסיון רלוונטי ולהתאים את עצמך בדיוק למה שמחפשים.

השתמשי במשפטים משמעותיים
במקום "ניסיון במערכת XYZ" עדיף לכתוב "מומחיות במערכת XYZ לייעול תהליכים". משפטים אלה יכולים למשוך את העין ומאפשרים למגייסים להבין את הערך המוסף שלך מיד.

בהצלחה!

העולם שלנו מתקדם כל הזמן וחשוב מאד לרתום את הטכנולוגיה לטובתנו במקסימום.

 

לצד העבודה היומיומית שלי, בין השאר על מסמכי קורות חיים, אני שמחה לראות ולשמוע על כאלה שמנצלות את הבינה המלאכותית ליצירת ועריכת מסמכים.

זה נפלא בעיניי.

 

החלטתי לעשות סדר בנושא הזה, לאחר כמה שאלות שנשאלתי.

 

אז בואי נראה יחד את היתרונות והחסרונות שיש בשימוש ב-AI למטרה הזו.

 

נתחיל מהיתרונות:

 

גישה מיידית: ChatGPT ודומיו זמינים 24/7, כך שאת יכולה לקבל עזרה בכל שעה ובכל מקום. אין צורך לחכות לפגישות או למענה למיילים. את פשוט מקבלת תשובות מיידיות לכל שאלה.

 

שיפורי תוכן: הבינה המלאכותית יכולה להציע תיקונים לניסוח, לתקן טעויות ולשפר את בהירות המידע בקורות החיים שלך. המערכת גם יכולה להציע דרכים חדשות להציג את הכישורים והניסיון שלך בצורה יצירתית ואפקטיבית.

 

גמישות: את יכולה לנסות ניסוחים שונים ולהשוות ביניהם בקלות, מה שמסייע לך למצוא את הגירסה הטובה ביותר.

 

שיפור הדרגתי: עבודה בשלבים, פיסקה פיסקה, מאפשרת לך לשפר כל חלק בקורות החיים בנפרד, זה מקל על ביצוע תיקונים קטנים ויצירת שיפורים מדודים.

 

התאמה אישית מהירה: ה-AI יכול לעזור לך לנסח קורות חיים שמתאימים לצרכים הספציפיים של התפקיד שאליו את מגישה מועמדות.

 

יפה מאד.

אבל אין טוב בלי רע :) 

 

קחי לתשומת ליבך מספר חסרונות ששווה להיות מודעת אליהם:

 

הבנה חלקית של ההקשר: אם לא תדייקי בשאלה בפרומפט, הבינה המלאכותית לא תמיד תבין את ההקשר המלא של התחום או התעשייה שבה את נמצאת, לעיתים זה מוביל לניסוחים כלליים מדי.

 

פרטים קטנים: המערכת עשויה לפספס פרטים חשובים או ניואנסים בקורות החיים שלך, כמו שמות ספציפיים של פרויקטים או תפקידים.

 

ניואנסים הקשורים לסביבת עבודה או לדרישות ספציפיות:

בשונה מאשת מקצוע אנושית, שיכולה לשאול אותך שאלות מכוונות כדי לדייק את הדברים, הבינה המלאכותית מתייחסת רק למידע שנתת לה בלי "להגדיל ראש". יש מקרים ששיחת ייעוץ תספק תמונה רחבה יותר ותתאים את קורות החיים לצרכים המדויקים שלך, מעבר להמלצות של ChatGPT או כלים אחרים.

 

ניסוחים אישיים: התשובות ש-AI מספקת לא תמיד ישקפו את הסגנון האישי שלך, חשוב לשמור על טון אישי ולהביע את עצמך בצורה אותנטית. לא תמיד הסגנון מצליח לעבור.

 

שחיקה של מיומנות הכתיבה: כמו כל דבר, תלות בטכנולוגיה עלולה להשפיע על התפתחות הכישורים הרכים שלך וביכולת ההתנסחות.

 

לסיכום בקצרה: שימוש בבינה מלאכותית יכול להיות כלי עזר מצוין, אך חשוב לשלב אותו יחד עם שיקול דעת אישי וייעוץ מקצועי כשזה נצרך.

אנחנו ממשיכות בסדרת טיפים לקיץ.

והיום, זהו המשך של המשימה משבוע שעבר (אם פספסת, הטיפ היה לקרוא מאמר מקצועי ששייך לתחומך).

 

במציאות דינאמית כמו שלנו, השמירה על כישורים רלוונטיים היא מפתח להצלחה. 

בואי ניקח את זה עוד שלב קדימה.

 

המשימה להיום:

קחי 15 דקות בלבד כדי לשפר מיומנות קיימת או ללמוד מיומנות חדשה. זה אולי נשמע קצר, אבל כל רגע שאת מקדישה לעצמך הוא השקעה ארוכת טווח.

 

הפעם, במקום לקרוא מאמרים, המשימה שלך היא למצוא דרכים יצירתיות אחרות לשיפור מיומנויות שונות.

רוצה כמה רעיונות? בשמחה.

 

תרגול כתיבה יצירתית או מקצועית – כתבי פסקה על נושא מקצועי מסוים או התחילי לכתוב יומן אישי שמתמקד בהצלחות ואתגרים מקצועיים. זה יכול לשפר את כישורי הכתיבה והביטוי שלך.

 

צפייה בסרטוני הדרכה מקצועיים – אפשר למצוא ביוטיוב סרטונים במגוון תחומים: למידת תוכנות חדשות, שיפור מיומנויות ניהול, תקשורת בין-אישית ועוד. בחרי סרטון שמעניין אותך והקדישי לו 15 דקות.

 

תרגול דיבור בפני קהל – הקליטי את עצמך מדברת על נושא מקצועי או מציגה רעיון שאת מתלהבת ממנו. לאחר מכן, צפי/האזיני להקלטה ולמדי כיצד את יכולה לשפר את יכולות הדיבור וההצגה שלך.

 

תרגול פתרון בעיות באמצעות תרחישים – חשבי על אתגר מקצועי שהתמודדת איתו בעבר, ונסי להגיע לדרכים חדשות לפתרון. ניתן גם לשאול קולגה או חברה ולבקש ממנה להציע לך תרחישים, להתמודד איתם יחד.

 

לא משנה מה תבחרי לעשות – כל פעולה כזו מקדמת אותך עוד צעד אחד מבחינה מקצועית. זכרי שכל השקעה בהתפתחות האישית שלך היא צעד קדימה.

 

בהצלחה!

ברכי.

אנחנו ממשיכות בסדרת הטיפים הקיציים.

והמשימה של היום:
הקדישי 15 דקות לקריאת מאמר מקצועי בתחומך. קחי את הזמן להתעדכן במגמות חדשות וטרנדים בתחום המקצועי שלך. ללא קשר לחיפוש עבודה.
בחרי מאמרים שמציעים תובנות חדשות או מידע שיכול להוסיף לך ערך מקצועי. יתכן שמאמרים אלו יכללו ניתוחים של שוק העבודה, אסטרטגיות חדשות בתחום או מחקרים חדשים שיכולים לשפר את הבנתך ואת הידע שלך.

את יכולה לחפש מאמרים בפורומים מקצועיים שאת מחוברת אליהם, או בלינקדאין, אם את משתמשת.
אם את בסדר עם אנגלית, האתר Medium יכול להיות נפלא עבורך.

לאחר הקריאה, הקדישי זמן לרשום את הנקודות החשובות שהבנת ואת השפעתן על התחום שלך או על הניסיון המקצועי שלך. שתפי את התובנות שלך עם חברה – זה לא רק יאפשר לך להציג את הידע שלך אלא גם ליצור שיח מקצועי.

טיפ למתקדמות:
המשיכי לקרוא 15 דקות בכל פעם, בקביעות יומית, בתדירות שמתאימה לך. השקעה בלמידה מתמדת היא מפתח לצמיחה אישית ומקצועית.

בהצלחה!

 

כמו רבות מילדות ישראל העליזות בחופש, גם ביתי יקירתי החליטה לפתוח קיטנה.

אספה חומרים נפסדים, בנתה תוכניה ואפילו עיצבה מודעה עם קצוות מוכנים לתלישה למטה.

בהתרגשות עברה בין בנייני הרחוב ותלתה את המודעות.

עבר יום, עברו יומיים, והרישום לא התפוצץ כמצופה. 

כלומר, היתה איזושהי התעניינות, אבל לא מספיק בשביל להרגיש שהקיטנה ממש גדולה.

 

אחרי שעודדתי אותה ש: את מדהימה, ובטח הילדים שיהיו בקיטנה שלך הכי יהנו בעולם, פשוט יש עוד הרבה קיטנות אחרות וכנראה שהם לא שמו לב בין כל שאר הדפים בלוח המודעות…

אחרי כל זה, ניסינו לחשוב יחד אופרטיבית, מה עוד אפשר לעשות. 

 

אחרי חשיבה קצרה, הסתבר שיש לה חברה שעושה קיטנה שמסתיימת בדיוק לפני הקיטנה המדוברת שלנו.

 

וכאן מצאתי את עצמי מסבירה לה מה זה נטוורקינג :) 

סיכמנו על תוכנית פעולה שבה היא מבקשת את הטלפונים של האימהות מהקיטנה של החברה ויוצרת איתן קשר, לעניין אותן בקיטנת המשך.

בנוסף, היא תעבור פיזית בבתי השכנים, לוודא שאף אחד לא פספס, ואולי הילדים החמודים יצטרפו לחגיגה.

וכמובן ש: אמא, גם את תשאלי את החברות שלך אם הן רוצות לשלוח את הילדים.

 

כך יצאה לה הילדה להתנסות הנטוורקינג הראשונה בחייה.

ואני רוויתי נחת.

עשינו סימולציה של השיחות לאימהות, דייקנו התנסחויות ותרגלנו עד שוך ההתרגשות.

 

ובחזרה לטיפ הקיצי שלנו, משימת 15 דקות לקידום חיפוש העבודה שלך.

המשימה שלך הפעם היא: (את בטח לא מופתעת)

נטוורקינג.

 

המשימה:

כתבי מייל תודה למישהו שהשפיע על העבודה שלך בעבר, כמו מנטור/ית, קולגה או מנהל/ת.

 

הצעה לתבנית מייל:

פתיחה: שלום [שם פרטי], במסגרת חיפוש העבודה הנוכחי שלי, חשבתי עליך לאחרונה..

תודה: רציתי להודות לך על [הכוונה, תמיכה, עצות, וכו'] במהלך [הזמן שעבדתם יחד/הפרויקט].

עדכון: שתפי בקצרה על מה שאת עוסקת בו עכשיו ואיך העצות או התמיכה שקיבלת מהנמענ/ת השפיעו עליך.

סיום: אני מעריכה מאוד את הזמן שלך ואת ההשפעה שהייתה לך עליי. תודה רבה!

 

הצעה מותאמת לג'וניוריות:

חשבי על מישהי מהלימודים, מהתמחות או מהתנדבות שעזרה לך או תמכה בך בדרך כלשהי.

פתיחה: שלום [שם פרטי], רציתי לכתוב לך כמה מילים של תודה.

תודה: רציתי להודות לך על [הכוונה, תמיכה, עזרה בפרויקט, לימוד נושא חשוב וכו'] במהלך [הקורס, ההתמחות, הפרויקט].

עדכון: שתפי בקצרה שאת מחפשת עבודה כרגע, מה את עושה עכשיו ואיך העזרה שלה תרמה להתקדמות שלך.

סיום: אני מעריכה מאוד את הזמן והתמיכה שלך. תודה רבה!

 

זכרי ששליחת הודעת תודה יכולה לחזק קשרים קיימים ולפתוח דלתות חדשות בעתיד. אנשים מעריכים הכרת תודה ויכולים להיות מוכנים לעזור לך בעתיד במציאת עבודה או בהמלצה.

 

בהצלחה מרובה ובשורות טובות!

ברכי.

 

מסורת לא שוברים.

בשנים האחרונות, בתקופת הקיץ – הטיפים פה הופכים להיות טיפים של קיץ.

מה הם טיפים של קיץ, את שואלת?

בשבועות הקרובים אשלח פה משימות קצרות וממוקדות.

הזמן לביצוע כל משימה הוא 15 דקות בלבד.

את שאר הזמן נצלי לאכילת אבטיח קר או משהו קיצי וחופשי יותר :) 

אז, יצאנו לדרך.

המשימה הראשונה שלנו להיום: הצגת הצלחות 

קחי דף והקדישי 15 דקות לכתיבת סיכום קצר ומדויק על פרויקט חשוב או הישג משמעותי שלך. תארי את האתגר הראשוני, את הפתרונות שהצעת והטמעת, ואת התוצאות שהגעת אליהם. פרטים כמו שיפורי קוד, חיסכון בזמן, או חשיבה יצירתית יכולים להוסיף ערך לסיכום שלך.

סיכום כזה הוא כלי חשוב להצגת ההישגים שלך בקורות חיים או בראיונות עבודה. הוא יעזור לך לספק למעסיקים פוטנציאליים תמונה ברורה על מה שאת מסוגלת להשיג, להדגים את הכישורים שלך בצורה מוחשית. השקעה בכתיבת סיכום מקצועי גם מאפשרת לך להעריך את ההישגים שלך ולראות את ההתקדמות שלך לאורך זמן. 

בהצלחה, ושיהיו לנו ימים שקטים.

 

ברכי.

שמעתי נשים שאמרו לי שיש להן אופי של יזמיות ולכן הן חושבות שהן לא מתאימות להיות שכירות.
אבל האמת היא שאם יש לך כישורים יזמיים – יכול להיות שזה בדיוק מה שיעשה אותך לעובדת מצטיינת בארגון, גם אם החלטת כרגע להיות שכירה ולא עצמאית.

אז אם את מרגישה קצת יזמית, הנה איך אפשר למנף את זה:

הכישורים שלך להסתגל לשינויים ולפתור בעיות בצורה יצירתית יכולים לעזור לך להתמודד עם כל אתגר בעבודה.

הבאת רעיונות חדשים ופתרונות יצירתיים היא תכונה מוערכת מאוד בכל מקום עבודה. את יכולה לשפר תהליכים ולתרום להתפתחות הארגון.

כישורי ניהול הזמן והמשאבים יכולים לעזור לך להיות פרודוקטיבית ולמקסם את התפוקה.

אם הכישורים שלך כוללים יכולת להוביל ולהניע צוותים ופרויקטים, זה יכול להפוך אותך בהמשך למובילת צוותים או תהליכים בתוך הארגון.

נטוורקינג חזק תמיד יכול לפתוח דלתות להזדמנויות חדשות ולסייע בהתקדמות אישית.

היכולת שלך להיות בעלת מוטיבציה עצמית ולחפש הזדמנויות חדשות תוביל אותך להצלחה וקידום במקום העבודה.

כישורי ניהול זמן, ניהול פרויקטים ויכולת קבלת החלטות מושכלות יכולים לעזור לך לשפר את הביצועים ולהעלות את הערך שלך בארגון.

החדשנות, היכולת להביא רעיונות חדשים לשולחן ותמיד לחפש דרכים לשפר תהליכים הם כישורים שמוערכים מאוד בשוק העבודה של היום.

ניהול סיכונים טוב יכול לעזור לך לקבל החלטות מושכלות ולהתמודד עם אי-ודאות מקצועית בצורה יעילה יותר.

אז אם את מחפשת עבודה עכשיו ופחות מתאים לך מכל מיני סיבות להיות עצמאית – אל תתני לאופי היזמי שלך לעצור אותך מלהיות שכירה מצליחה ומוערכת. להפך, השתמשי בכישורים האלו כדי להוביל, לחדש ולהצליח בכל מקום שבו תהיי!

בהצלחה!

ברכי.

פנתה אלי מישהי שמתקשה לעבור ראיונות עבודה. ניסינו יחד להבין איפה היא נכשלת ועשינו מיפוי של הסיבות האפשריות. 

 

תוך כדי עבודה, זיהיתי שמדובר בדברים שחוזרים על עצמם אצל לא מעט מחפשות עבודה.

ופתאום חשבתי, למה שלא אסכם את זה לטובת כולן?

 

אז הנה כאן, הסיבות השכיחות לכישלון בראיון עבודה.

 

1. חוסר הכנה: אם לא התכוננת מספיק, זה ישפיע. כדאי לחקור על החברה ועל התפקיד אליו את מתראיינת, להגיע מוכנה עם תשובות לשאלות ששואלים בתפקיד הזה (עד כמה שאפשר להגיע למידע הזה).

   

2. אי ידיעת פרטים על קורות החיים: הכיני את עצמך לשאלות על הניסיון שלך. ודאי שאת זוכרת את כל הפרטים הכתובים בקורות החיים ויכולה להרחיב עליהם.

   

3. חוסר במיומנויות תקשורת: שמרי על קשר עין בראיון, דברי בביטחון והימנעי מגלישה לנושאים לא רלוונטיים. תקשורת טובה היא המפתח לכל התהליך. מיומנות תקשורת היא נרכשת – גם אם לא הלך הכי טוב, בעז"ה בראיון הבא יהיה יותר טוב אם תעבדי על זה.

   

4. תשובות לא ממוקדות או לא קשורות: נסי לתת תשובות ברורות וממוקדות לשאלות המראיין, הקפידי לשתף בדוגמאות קונקרטיות מהעבר.

   

5. גישה שלילית: הימנעי מלדבר בצורה שלילית על מעסיקים או תפקידים קודמים. גישה חיובית יוצרת רושם טוב יותר.

    

6. חוסר ניסיון טכני: ודאי שיש לך את הידע המקצועי הנדרש לתפקיד, ואם לא – נסי לתרגל ולשפר אותו מראש.

    

7. איחור או אי-עמידה בזמנים: דייקנות היא חשובה לאין ערוך. הגעה בזמן מראה על כבוד לזמן של המראיין ועל מקצועיות.

 

זכרי, הכנה מקדימה היא המפתח! ככל שתגיעי מוכנה יותר, כך תרגישי בטוחה יותר ותוכלי להציג את עצמך בצורה הטובה ביותר. 

 

בהצלחה!