את יודעת שאת אמורה לעצב קו"ח בעמוד אחד, כן?
לא משנה כמה את רוצה לפרט את הניסיון העשיר שלך – כל עוד את לא מגישה מועמדות לתפקיד ניהולי או בכיר – אף אחד לא באמת עובר את העמוד הראשון. כדי לפתור את זה יש כאלה שמנסים לדחוס המון מידע בפונט מינימלי…
אז איך בעצם מכניסים בעמוד אחד בלי להשתמש בגופן בגודל 8? (ולא, אף אחד גם לא רוצה את זה.) הנה כמה טיפים שיעזרו לך.
מישהו איפשהו החליט שבברירת המחדל שולי עמוד צריכים להיות רחבים מאד מסביב. בזבוז מקום! כמובן, לא צריך ללכת לקצה המוחלט של יכולת ההדפסה, אבל שוליים בריאים ולא מוגזמים מימין ומשמאל יעניקו לך קצת יותר שטח פנים ועדיין ישאירו מרווח לבן בעין.
יצירת פסקאות חדשות היא אסטרטגיה מצוינת לסידור מחדש של חלק מהניסיון וההשכלה שלך, אבל פסקאות חדשות פירושן כותרות חדשות – וכותרות לוקחות מקום. לכן, אם את מנסה לצמצם, וודאי שיש לך רק פסקאות נדרשות בקורות החיים. למשל, אם יש "השכלה" ו"קורסים והשתלמויות" בנפרד – נסי לחבר אותם. לפעמים אפשר לוותר על הכותרת "פרופיל" ופשוט לכתוב את המלל ישר בתחילת המסמך.
אם במקור כתבת את קורות החיים שלך בלי שימת לב לאורך, ייתכן שהיית קצת נדיבה מדי לגבי מה שמצדיק שורה משלו. לדוגמה, ייתכן שנתת לממוצע הציונים שלך שורה משלו. גם אם לא ניכנס עכשיו לרלוונטיות של המידע על הממוצע, בכל מקרה זה מידע שיכול לבוא בשורה אחת עם פירוט הלימודים.
הדבר נכון גם לגבי שם החברה ותיאור התפקיד שלך. הם לא חייבים להיות בשורות נפרדות. גם מספר הטלפון וכתובת האימייל שלך לא. כל זה יכול להיות בשורה אחת, מתחת לכותרת עם השם שלך.
כמה שפחות, כמובן…
בוורד אפשר להגדיר באופן ידני את המרווח בין שורות ופסקאות. הרבה פעמים זה מוגדר בברירת מחדל למשהו די נדיב, בדקי את זה.
את יכולה לשחק גם עם הגדרות פיסקה.
גודל הפונט הסטנדרטי צריך להיות 11-12. כותרות אפשר טיפה יותר. הכותרת הכללית עם השם שלך יכולה להיות קצת יותר גדולה.
נקודות פירוט הניסיון שלך הן באמת הליבה של קורות החיים. זה המקום שבו את בעצם מדברת על הניסיון שלך. כדי להבטיח שאנשים אכן יקראו אותם, אל תתני להם לרדת לשורה שלישית. שתי שורות מקסימום, ואפילו רצוי שתהיה שורה אחת לכל נקודה.
השתמשי ביצירתיות ובשיקול דעת. אם הפירוט שלך הוא שורה אחד, פלוס מילה-שתיים שיורדות לשורה הבאה, מצאי דרך אולי להתנסח אחרת כדי לחסוך את זה.
עד עכשיו, לא ממש הצעתי לחתוך שום תוכן, אבל זה חייב לקרות בסופו של דבר. לפעמים תצטרכי לוותר על חלק מהפירוט.
תחשבי טוב אם כל פירוט בקורות החיים שלך רלוונטי למשרה שאליה את מגישה מועמדות. נסי להיות אובייקטיבית. אני יודעת – זה לא קל לעבור שורה אחר שורה ולוותר על דברים שעשית. אבל בסופו של דבר, יהיה לך מסמך טוב ונקי יותר.
בנימה אישית, חייבת להודות שאני ממש נהנית לנסות לתמצת את הזהות המקצועית של מישהי לעמוד אחד. בשבילי זה אתגר מהנה. לכן, אם את מסתבכת, נסי לגשת לתהליך כפאזל או משחק מחשבתי.
או שתקבעי איתי, נעשה את זה יחד :)
יש משהו שחוזר אצלי המון בשיחות עם מחפשות עבודה – ואני רוצה לשים עליו רגע זרקור, כי זה באמת עושה הבדל בתוצאות.
זה קשור לפניות נטוורקינג לעובדות חברה.
הרבה מחפשות עבודה פונות לעובדות חברה כמו במכתב מקדים למגייסים – מנסות להסביר, לשכנע, לספר את כל הסיפור…
ואז הפניה יוצאת ארוכה, כבדה, ולפעמים אפילו קצת מלחיצה לצד השני.
אבל פניה לעובדת חברה היא לא בדיוק כזה מכתב מקדים.
המטרה שלה הרבה יותר פשוטה:
להגיע לערוץ הנכון בתוך החברה – ורצוי דרך מסלול פנימי (referral / חבר מביא חבר).
רגע סדר – למי בכלל פונים?
כשאני אומרת “עובדת חברה”, אני לא מתכוונת למגייסת ולא ל-HR.
אני מתכוונת למישהי שעובדת בתוך החברה – בצוותים, במוצר, בפיתוח, ב-QA, בדאטה, בפרודקט – לא משנה.
מישהי שיכולה לעזור לך להגיע להגשה הנכונה, ובלא מעט מקרים גם להכניס את המועמדות שלך דרך חבר מביא חבר.
החידוד פה הוא חשוב:
את לא מבקשת ממנה להחליט עלייך או להתאמץ הרבה. את מבקשת עזרה קטנה, נטו כדי לפתוח לך את הדלת.
למה לפעמים עובדות נרתעות לעזור?
בשבוע האחרון הנושא הזה עלה לי כמה פעמים מכמה זוויות, ופתאום זה ממש התחדד לי.
מבחינת עובדות חברה יש הבדל ענק בין שני דברים:
1. להגיש אותך פנימית דרך חבר מביא חבר
זה קצר, ואם הקו"ח שלך מתאימים אז לגיטימי.
2. לכתוב עלייך “המלצה” או התרשמות אישית
פה הרבה עוצרות – בצדק. אין היכרות איתך, מן הסתם יש עומס והצפה של פניות כמוך, והן לא רוצות לקחת אחריות או להרגיש שהן “מוכרות” מישהי שהן לא מכירות.
ופה הקטע:
כשאת פונה לעובדת בחברה –
את לא בהכרח צריכה ממנה המלצה אישית כדי להרוויח מהערוץ הזה.
את כן צריכה לפנות בצורה שמכבדת את המקום שלה – ועושה לה קל לעזור.
עוד זווית מהשטח – איך זה נראה אצל אנשים ממש עסוקים
דיברתי על הנושא גם עם מהנדס תוכנה סניור שאני מכירה.
אדם עמוס – יש לו לו"ז צפוף, אחריות גדולה, וסטנדרט מקצועי גבוה.
שאלתי אותו מה יעשה אם יקבל פניה אנונימית ממישהי שמחפשת קשר לחברה שבה הוא עובד ותבקש להעביר קו"ח – האם יתייחס ואיך.
הוא ענה לי שלא יעביר בלי לדבר איתה קודם, אם כן יעביר, זה כולל ההסתייגות (עדינה) שלא מכיר אותה אישית אבל התרשם וכו', ובודאי שלא ימציא המלצה מפוברקת.
כלומר, גם אצל אנשים סופר עסוקים יש לפעמים רצון לעזור.
תלוי בעומס ובהצפת הפניות בשגרה.
ועוד דוגמה – כשזה עובד ממש יפה
היתה לי שיחת סטטוס עם מישהי שאני מלווה בחיפוש עבודה.
כרגיל בשיחות כאלה, אני מתעדכנת – איפה כל תהליך עומד, מה התקדם השבוע, ומה עדיין תקוע.
ואז שאלתי אותה שאלה אחת, הכי פרקטית שיש:
האם את פונה לעובדות חברה ומבקשת עזרה?
והתגובה שלה פשוט עשתה לי טוב:
"כן! תקשיבי, יש נשים מתוקות ברמות. ממש רוצות לעזור."
היא סיפרה שהיא ניסחה הודעה ממש טובה, והיא רואה שזה עובד – היא מקבלת תשובות, יש המשך שיחות, ויש גם פניות שמתקדמות לראיון.
ברור שלא כל פניה הופכת למשהו קונקרטי – חלק מביאות תוצאה, חלק פחות, וחלק בכלל נשארות בלי תגובה.
אבל שוב מתחדד העניין הזה – כשהפניה כתובה נכון, יש לא מעט אנשים בצד השני שבאמת מנסים לעזור במה שהם יכולים.
וזה בדיוק מה שחשוב לי שתזכרי:
יש הרבה אנשים טובים בדרך.
וכשאת פונה בצורה קצרה, ברורה ומכבדת – הסיכוי לפגוש אותם עולה משמעותית.
אז איך נראית פנית נטוורקינג טובה לעובדת חברה?
5 כללים לפניה שעובדת
1. בקשה אחת, ברורה
הכי יעיל לבקש אחד מהשניים:
– "האם תוכלי להפנות אותי לערוץ הנכון להגשה?"
– "האם יהיה לך נוח להגיש אותי בחבר מביא חבר למשרת ___?"
2. הקשר קצר במקום שכנוע
2-3 שורות שמסבירות התאמה בסיסית.
לא להתחיל לשווק את עצמך – רק להסביר למה זה רלוונטי.
בלי רשימת שאלות, בלי “תבדקי לי”, בלי טקסט שמרגיש כמו נאום.
3. הורדת לחץ
להוסיף משפט אחד שמאפשר לה לסרב בלי אי נעימות:
“אשמח לכל תשובה, רק אם מתאים לך”
4. לצרף הכול בהודעה אחת
קו"ח + לינקדאין (אם יש) + שם משרה/תחום מדויק.
כדי שלא תצטרכי להמשיך להתכתב על פרטים.
5. לעבוד סטטיסטית
לא כולן יענו. לא כולן יעזרו.
זה לגמרי בסדר. את מחפשת את מי שכן יכולה ורוצה לעזור.
הנה דוגמה לנוסח פניה מומלץ (סגנון להשראה)
היי [שם],
נעים מאד – אני ____, [כותרת תפקיד/תחום] עם ניסיון ב-_____. ראיתי שאת עובדת ב_____, ואני מתעניינת במשרת _____ אצלכם.
הניסיון שלי נראה מתאים למה שמחפשים.
רציתי לשאול אם יש לך אפשרות לקשר אותי להגשת מועמדות בקישור חבר מביא חבר, או אולי יתאים לך להגיש אותי פנימית לצוות הגיוס?
מצרפת קו"ח + לינקדאין.
אעריך כל תשובה ותודה בכל מקרה על הזמן.
ומה לא לכתוב בפניה כזאת
ולסיום – תזכורת קטנה וחשובה:
זה בסדר שלא כולן עונות.
זה בסדר שלא כולן יעזרו.
זה לא אומר שהערוץ הזה לא עובד – זה אומר שכולם עמוסים.
אבל כשפונים נכון – קצר, ברור, מכבד – יש לא מעט פעמים שזה בדיוק מה שפותח את הדלת.
זה קרה השבוע כשחיפשתי בכלל משהו אחר.
איזה קובץ מסוים ששמרתי בשם לא ברור (טעות נפוצה, אגב…)
ותוך כדי החיפוש – אני מוצאת את עצמי נוחתת פתאום על קובץ ישן.
טיוטה של קורות חיים מתקופת חיפוש העבודה שלי לפני 10 שנים בערך.
לא זכרתי שהוא שם בכלל.
אבל כשפתחתי, קראתי אותו בהפתעה:
"באמת כתבתי את זה ככה? וואו, כמה השתניתי מאז…"
לא רק בטכנולוגיות או בניסיון –
אלא בביטחון, בבהירות, ביכולת לנסח את עצמי.
וזה גרם לי לחשוב על זה עוד כמה דקות.
כמה קל לשכוח את הדרך שעשינו, כשאנחנו כל הזמן רצות קדימה.
אז הנה תרגיל קטן שאני ממליצה לך לנסות:
🔹 חפשי קובץ ישן – טיוטה של קורות חיים, מכתב מקדים ששלחת למשרה, אולי אפילו הודעה שכתבת לחברה.
🔹 קראי אותו בעיניים של היום.
🔹 ותשאלי את עצמך: "מה הייתי כותבת אחרת עכשיו?"
רוב הסיכויים שתגלי – שאת כבר לא אותה אחת שכתבה את זה.
וזה בדיוק העניין: התקדמות אמיתית לא נמדדת רק במציאת עבודה חדשה.
לפעמים היא מתחבאת במשפט שכבר לא היית כותבת כי יש לך כבר תובנה אחרת על הנושא.
לפעמים נדמה שהצלחה בחיפוש עבודה נמדדת רק בדבר אחד: מצאת עבודה או לא.
אבל זאת טעות נפוצה – וחבל, כי יש הרבה נקודות שמראות שאת ממש כן בתנועה קדימה.
אז אם את בתוך התהליך, או מרגישה שאת תקועה –
הנה 3 סימנים, נסי לחפש אותם אצלך כי הם מלמדים אותך שאת בהתקדמות
(ואם לא, נסי להגיע אליהם, לבד או עם עזרה, כי אפילו שהם צעדים קטנים – ככה מתחילים)
🔹 בהירות חדשה: את מרגישה שיותר ברור לך לאן את רוצה להגיע, איזה סוג תפקיד מתאים לך, ואיזה סוג ממש לא.
🔹 שדרוג במסרים: את יודעת להסביר את עצמך יותר טוב – בקורות החיים, בפנייה למגייסים או אפילו לחברה טובה ששואלת "מה את מחפשת?".
🔹 איכות הפניות משתפרת: אולי עדיין לא קיבלת תשובה חיובית, אבל התחלת לקבל יותר צפיות בלינקדאין, יותר תגובות אישיות, או אפילו פנייה אחת שהייתה מדויקת במיוחד.
אלו דברים שלא תמיד נראים מבחוץ – אבל הם בונים את הקרקע להצעה שתגיע.
תני לעצמך קרדיט על כל צעד כזה.
איך כתבה לי השבוע מישהי אלופה, שנמצאת עכשיו בליווי אישי:
"זה מתחיל להיות זורם ואפילו קצת נחמד החיפוש עבודה ברוך ד'.
וזה העיקר מבחינתי."
היא עוד לא קיבלה הצעה – אבל היא לגמרי בדרך הנכונה.
וזו התקדמות עצומה, במיוחד כשזוכרים שבתחילת הדרך, רק לחשוב על חיפוש עבודה הכניס אותה ללחץ ובלבול.