אז סוף סוף הכנסת את הרגל לדלת בתפקיד החלומות שלך . שלחת את קורות החיים המושלמים ועשית רושם מעולה בשיחת הטלפון הראשונית. כל מה שנותר לעשות עכשיו הוא לצלוח את שלב הראיון פנים אל פנים.
כמועמדת רצינית, את עושה את המחקר שלך על החברה ומכינה תשובות לשאלות הכי חשובות שאת יכולה לחשוב עליהן – ומגיעה לשאלה המתקילה: "מהי החולשה שלך"
את לא רוצה לתת תשובה של: "אני נוטה לעבוד קשה מדי ", או "אני פרפקציוניסטית". פשוט לא.
לחילופין, את לא רוצה להגיב עם חולשות שימנעו ממך להצליח בתפקיד. לדוגמה, אם את מגישה מועמדות להיות מנהלת פרויקטים, אינך רוצה להודות שאת "לא טובה במיוחד בניהול זמן".
למרבה המזל, ישנן דרכים לענות על שאלה זו שתעזור לך להפגין את הערך שלך כמועמדת.
בואי נדבר על זה.
ואל דאגה, התשובות האלה אינן "פרפקציוניזם".
כאשר שואלים: "מהי החולשה שלך?" רוצים לברר:
בסופו של דבר, תרצי להשתמש בשאלה זו כדי להדגים כיצד השתמשת בחולשה כמוטיבציה ללמוד מיומנות חדשה או לצמוח מקצועית. לכולם יש חולשות – המראיין שלך לא מצפה ממך להיות מושלמת.
התשובה "פרפקציוניזם" לא טובה כי פשוט מכיוון שזו לא חולשה אמיתית. זהו דפוס המבוסס על פחד המוביל לתגמולים לטווח קצר כמו ביצוע העבודה מוקדם או מעל הציפיות. עם זאת, בטווח הארוך, ניסיון להשיג פרפקציוניזם מוביל לשחיקה, עבודה באיכות נמוכה ואי עמידה ביעדים. שחיקה היא אחת התורמות הגדולות לירידה בפריון בעבודה, תחלופה ומעורבות נמוכה של עובדים – כל אלה עולים לחברה כסף, זמן וכישרון.
במקום זאת, בחרי חולשה אמיתית. מתחת לרצון לבצע עבודה מושלמת טמונה חולשה אמיתית. אולי את מפחדת לעשות טעויות בתוך קבוצה או צוות, ולכן את משתדלת לעשות הכל בצורה מושלמת כאשר זה גובה ממך מחירים שונים. זו חולשה אמיתית שאפשר בהחלט להתגבר עליה.
אף אחד לא מצפה שתתגברי על חולשותייך לגמרי בין לילה. לכל אחד יש תחומים שעליהם לעבוד כל הזמן כדי להתקדם. תחשבי על זה כך – אם הקדשת שישה חודשים לתזונה בריאה ופעילות גופנית, לא תוכלי לעצור יום אחד ולשמור על ההתקדמות שלך. זהו תהליך מתמשך שצריך לעבוד בו.
על ידי מתן דוגמה לאופן שבו את פועלת לשיפור אזור החולשה שלך, תוכלי לתת למראיין הצצה לכמה תכונות חיוביות בעבודה שלך:
לעתים, תצטרכי להסתכל מחוץ לעצמך כדי להתגבר על חולשה. בין אם את מסתכלת על המנהל שלך, או על מנטור, הפעולה הפשוטה של בקשת עזרה מפגינה מודעות עצמית ותושייה – שני כישורים שקשה ללמד אותם, אך הם יקרי ערך. שימוש במשאבים שלך מראה למראיינים שאת יכולה לפתור בעיות כשהתשובה עדיין לא ברורה. זו תכונת אופי שיש לה מקום תמיד.
שתפי בקצרה דוגמה לתקופה בה ביקשת עזרה ממישהו בתחום שזיהית כחולשה. זה נותן תמונה ברורה של האופן שבו תעבדי עם הצוות כדי לאזן את החולשה הזו.
הדבר החשוב ביותר שאת יכולה לעשות כאשר את משיבה לשאלה "מהי החולשה שלך?" היא להפגין ביטחון בתשובתך. (גם אם עצם הביטחון הוא חולשתך, המשיכי לקרוא.) גם אם אינך האדם הבטוח ביותר, אני מניחה שאת לפחות כנה עם עצמך. אם זיהית חולשה ואת בטוחה לגביה, תני לביטחון להוביל בתשובתך. אין צורך להתבייש במשהו שאת באמת לא הכי טובה בו כל עוד את עובדת כדי להשתפר.
לפני שתתחילי להביע חולשה אמיתית בפני המראיין שלך, תרגישי בנוח עם סוגי התשובות שלא גורמות למנהלים לא לרצות לעבוד איתך. תסתכלי על הדוגמאות הבאות ומצאי מה מהתחומים מתאים לאישיות ולסגנון העבודה שלך. לאחר מכן, התאמני לדבר עליהם בקול כך שיזרמו ממך באופן טבעי.
להלן דוגמאות לנושאים שבהם לפעמים יש לאנשים חולשות:
לא משנה אם את גרועה במספרים או שאת נלחצת מלדבר מול קהל, יש כוח מאחורי כל חולשה. הכוח הוא באיך את עובדת כדי להתגבר על זה. ללמוד מחברי הצוות שלך המצטיינים בתחומים אלה היא דרך מצוינת להראות שתעבדי טוב בצוות וכי את יודעת כיצד להשתמש במשאבים קיימים כדי לפתור בעיות. השתתפות בקורסי פיתוח מקצועי מראה שאת מוכנה לפעול לשיפור. לא משנה אילו מהתשובות הללו תעני, הן תעזורנה לך לצמוח ולהתקדם לעבר הציפיות מהתפקיד.
זמן חורף התחיל, ואיתו השגרה, גם בחיפוש עבודה – תהליכים מתחילים להתקדם בעז"ה
סוף סוף הכנסתם את הרגל לדלת בתפקיד החלומות שלכם. שלחתם את קורות החיים המושלמים ועשיתם רושם מעולה בשיחת הטלפון הראשונית. כל מה שנותר לעשות עכשיו הוא לצלוח את שלב הראיון פנים אל פנים.
כמועמדים רציניים, אתם עושים את המחקר שלכם על החברה ומכינים תשובות לשאלות הכי חשובות שאתם יכולים לחשוב עליהן – ומגיעים לשאלה המתקילה: "מהי החולשה שלך"
אתם לא רוצים לתת תשובה של: "אני נוטה לעבוד קשה מדי ", או "אני פרפקציוניסטית". פשוט לא.
לחילופין, אתם לא רוצים להגיב עם חולשות שימנעו ממכם להצליח בתפקיד. לדוגמה, אם אתם מגישים מועמדות לתפקיד ניהול פרויקטים, אינכם רוצה להודות בחוסר יכולת לנהל זמן.
למרבה המזל, ישנן דרכים לענות על שאלה זו שתעזור לכם להפגין את הערך שלכם כמועמדים.
בואו נדבר על זה.
ואל דאגה, התשובות האלה אינן "פרפקציוניזם" (זאת הדוגמה שאשתמש בה מכאן והלאה)
כאשר שואלים: "מהי החולשה שלך?" רוצים לברר:
אם יש לכם מודעות בריאה עצמית בריאה
אם אתם יכולים להיות פתוחים וכנים, במיוחד לגבי חסרונות
אם אתם מחפשים הזדמנויות לשיפור עצמי ולצמיחה כדי לעבוד על נושאים אלה, ולא לתת להם לעכב אתכם
בסופו של דבר, תרצו להשתמש בשאלה זו כדי להדגים כיצד השתמשתם בחולשה כמוטיבציה ללמוד מיומנות חדשה או לצמוח מקצועית. לכולם יש חולשות – המראיין לא מצפה מכם להיות מושלמים.
התשובה "פרפקציוניזם" לא טובה, מעבר לכך שמראיינים קצו בה מרוב פופולריות, פשוט מכיוון שזו לא חולשה אמיתית. זהו דפוס המבוסס על פחד המוביל לתגמולים לטווח קצר כמו ביצוע העבודה מוקדם או מעל הציפיות. עם זאת, בטווח הארוך, ניסיון להשיג פרפקציוניזם מוביל לשחיקה, עבודה באיכות נמוכה ואי עמידה ביעדים. שחיקה היא אחת התורמות הגדולות לירידה בפריון בעבודה, תחלופה ומעורבות נמוכה של עובדים – כל אלה עולים לחברה כסף, זמן וכישרון.
במקום זאת, בחרו חולשה אמיתית. מתחת לרצון לבצע עבודה מושלמת טמונה חולשה אמיתית. אולי אתם מפחדים לעשות טעויות בתוך קבוצה או צוות, ולכן אתם משתדלים לעשות הכל בצורה מושלמת כאשר זה גובה מכם מחירים שונים. זו חולשה אמיתית שאפשר בהחלט להתגבר עליה.
אף אחד לא מצפה שתתגברו על חולשותיכם לגמרי בין לילה. לכל אחד יש תחומים שעליהם צריך לעבוד כל הזמן כדי להתקדם. תחשבו על זה כך – אם הקדשתם שישה חודשים לתזונה בריאה ופעילות גופנית, לא תוכלו לעצור יום אחד ולשמור על ההתקדמות. זהו תהליך מתמשך שצריך לעבוד בו.
על ידי מתן דוגמה לאופן שבו אתם פועלים לשיפור אזור החולשה שלכם, תוכלו לתת למראיין הצצה לכמה תכונות חיוביות בעבודה שלכם:
אתם יודעים לזהות ולמתן בעיות שעולות.
מצאתם פתרון מועיל לבעיה שאתם ואולי אחרים בצוות מתמודדים איתה, מה שאומר שאתם יכולים להיות משאב מיידי לצוות.
לעתים, תצטרכו להסתכל מחוץ לעצמכם כדי להתגבר על חולשה. בין אם אתם מסתכלים על המנהל או על מנטור, הפעולה הפשוטה של בקשת עזרה מפגינה מודעות עצמית ותושייה – שני כישורים שקשה ללמד אותם, אך הם יקרי ערך. שימוש במשאבים שלכם מראה למראיינים שאתם יכולים לפתור בעיות כשהתשובה עדיין לא ברורה. זו תכונת אופי שיש לה מקום תמיד.
שתפו בקצרה דוגמה לתקופה בה ביקשתם עזרה ממישהו בתחום שזיהיתם כחולשה. זה נותן תמונה ברורה של האופן שבו תעבדו עם הצוות כדי לאזן את החולשה הזו.
הדבר החשוב ביותר שאתם יכולים לעשות כאשר אתם משיבים לשאלה "מהי החולשה שלך?" היא להפגין ביטחון בתשובה. (גם אם עצם הביטחון הוא החולשה, המשיכו לקרוא.) גם אם אינכם האנשים הבטוחים ביותר, אני מניחה שאתם לפחות כנים עם עצמכם. אם זיהיתם חולשה ואתם בטוחים לגביה, תנו לביטחון להוביל בתשובה. אין צורך להתבייש במשהו שאתם באמת לא הכי טובים בו כל עוד אתם עובדים כדי להשתפר.
לפני שתתחילו להביע חולשה אמיתית בפני המראיין, תרגישו בנוח עם סוגי התשובות שלא גורמות למנהלים לא לרצות לעבוד איתכם. תסתכלו על הדוגמאות הבאות ומצאו מה מהתחומים מתאים לאישיות ולסגנון העבודה שלכם. לאחר מכן, התאמנו לדבר עליהם בקול כך שיזרמו מכם באופן טבעי.
להלן דוגמאות לנושאים שבהם לפעמים יש לאנשים חולשות: סבלנות – הכלה של טעויות אישיות/בצוות, ארגון – ניהול זמן ומשימות, חוסר ביטחון – נסי לחשוב אולי על משוב שנתת לחברת צוות 1:1 ודברי עליו, זה נותן לך את המקום של בניית הביטחון, דיבור בפני קהל, עבודה עם נתונים
יש כוח בכל חולשה
לא משנה אם אתם גרועים במספרים או שאתם נלחצים מלדבר מול קהל, יש כוח מאחורי כל חולשה. הכוח הוא באיך אתם עובדים כדי להתגבר על זה. ללמוד מחברי הצוות המצטיינים בתחומים אלה היא דרך מצוינת להראות שתעבדו טוב בצוות וכי אתם יודעים כיצד להשתמש במשאבים קיימים כדי לפתור בעיות. השתתפות בקורסי פיתוח מקצועי מראה שאתם מוכנים לפעול לשיפור. לא משנה אילו מהתשובות הללו תענו, הן תעזורנה לכם לצמוח ולהתקדם לעבר הציפיות מהתפקיד.
בהצלחה!!
יש משהו שחוזר אצלי המון בשיחות עם מחפשות עבודה – ואני רוצה לשים עליו רגע זרקור, כי זה באמת עושה הבדל בתוצאות.
זה קשור לפניות נטוורקינג לעובדות חברה.
הרבה מחפשות עבודה פונות לעובדות חברה כמו במכתב מקדים למגייסים – מנסות להסביר, לשכנע, לספר את כל הסיפור…
ואז הפניה יוצאת ארוכה, כבדה, ולפעמים אפילו קצת מלחיצה לצד השני.
אבל פניה לעובדת חברה היא לא בדיוק כזה מכתב מקדים.
המטרה שלה הרבה יותר פשוטה:
להגיע לערוץ הנכון בתוך החברה – ורצוי דרך מסלול פנימי (referral / חבר מביא חבר).
רגע סדר – למי בכלל פונים?
כשאני אומרת “עובדת חברה”, אני לא מתכוונת למגייסת ולא ל-HR.
אני מתכוונת למישהי שעובדת בתוך החברה – בצוותים, במוצר, בפיתוח, ב-QA, בדאטה, בפרודקט – לא משנה.
מישהי שיכולה לעזור לך להגיע להגשה הנכונה, ובלא מעט מקרים גם להכניס את המועמדות שלך דרך חבר מביא חבר.
החידוד פה הוא חשוב:
את לא מבקשת ממנה להחליט עלייך או להתאמץ הרבה. את מבקשת עזרה קטנה, נטו כדי לפתוח לך את הדלת.
למה לפעמים עובדות נרתעות לעזור?
בשבוע האחרון הנושא הזה עלה לי כמה פעמים מכמה זוויות, ופתאום זה ממש התחדד לי.
מבחינת עובדות חברה יש הבדל ענק בין שני דברים:
1. להגיש אותך פנימית דרך חבר מביא חבר
זה קצר, ואם הקו"ח שלך מתאימים אז לגיטימי.
2. לכתוב עלייך “המלצה” או התרשמות אישית
פה הרבה עוצרות – בצדק. אין היכרות איתך, מן הסתם יש עומס והצפה של פניות כמוך, והן לא רוצות לקחת אחריות או להרגיש שהן “מוכרות” מישהי שהן לא מכירות.
ופה הקטע:
כשאת פונה לעובדת בחברה –
את לא בהכרח צריכה ממנה המלצה אישית כדי להרוויח מהערוץ הזה.
את כן צריכה לפנות בצורה שמכבדת את המקום שלה – ועושה לה קל לעזור.
עוד זווית מהשטח – איך זה נראה אצל אנשים ממש עסוקים
דיברתי על הנושא גם עם מהנדס תוכנה סניור שאני מכירה.
אדם עמוס – יש לו לו"ז צפוף, אחריות גדולה, וסטנדרט מקצועי גבוה.
שאלתי אותו מה יעשה אם יקבל פניה אנונימית ממישהי שמחפשת קשר לחברה שבה הוא עובד ותבקש להעביר קו"ח – האם יתייחס ואיך.
הוא ענה לי שלא יעביר בלי לדבר איתה קודם, אם כן יעביר, זה כולל ההסתייגות (עדינה) שלא מכיר אותה אישית אבל התרשם וכו', ובודאי שלא ימציא המלצה מפוברקת.
כלומר, גם אצל אנשים סופר עסוקים יש לפעמים רצון לעזור.
תלוי בעומס ובהצפת הפניות בשגרה.
ועוד דוגמה – כשזה עובד ממש יפה
היתה לי שיחת סטטוס עם מישהי שאני מלווה בחיפוש עבודה.
כרגיל בשיחות כאלה, אני מתעדכנת – איפה כל תהליך עומד, מה התקדם השבוע, ומה עדיין תקוע.
ואז שאלתי אותה שאלה אחת, הכי פרקטית שיש:
האם את פונה לעובדות חברה ומבקשת עזרה?
והתגובה שלה פשוט עשתה לי טוב:
"כן! תקשיבי, יש נשים מתוקות ברמות. ממש רוצות לעזור."
היא סיפרה שהיא ניסחה הודעה ממש טובה, והיא רואה שזה עובד – היא מקבלת תשובות, יש המשך שיחות, ויש גם פניות שמתקדמות לראיון.
ברור שלא כל פניה הופכת למשהו קונקרטי – חלק מביאות תוצאה, חלק פחות, וחלק בכלל נשארות בלי תגובה.
אבל שוב מתחדד העניין הזה – כשהפניה כתובה נכון, יש לא מעט אנשים בצד השני שבאמת מנסים לעזור במה שהם יכולים.
וזה בדיוק מה שחשוב לי שתזכרי:
יש הרבה אנשים טובים בדרך.
וכשאת פונה בצורה קצרה, ברורה ומכבדת – הסיכוי לפגוש אותם עולה משמעותית.
אז איך נראית פנית נטוורקינג טובה לעובדת חברה?
5 כללים לפניה שעובדת
1. בקשה אחת, ברורה
הכי יעיל לבקש אחד מהשניים:
– "האם תוכלי להפנות אותי לערוץ הנכון להגשה?"
– "האם יהיה לך נוח להגיש אותי בחבר מביא חבר למשרת ___?"
2. הקשר קצר במקום שכנוע
2-3 שורות שמסבירות התאמה בסיסית.
לא להתחיל לשווק את עצמך – רק להסביר למה זה רלוונטי.
בלי רשימת שאלות, בלי “תבדקי לי”, בלי טקסט שמרגיש כמו נאום.
3. הורדת לחץ
להוסיף משפט אחד שמאפשר לה לסרב בלי אי נעימות:
“אשמח לכל תשובה, רק אם מתאים לך”
4. לצרף הכול בהודעה אחת
קו"ח + לינקדאין (אם יש) + שם משרה/תחום מדויק.
כדי שלא תצטרכי להמשיך להתכתב על פרטים.
5. לעבוד סטטיסטית
לא כולן יענו. לא כולן יעזרו.
זה לגמרי בסדר. את מחפשת את מי שכן יכולה ורוצה לעזור.
הנה דוגמה לנוסח פניה מומלץ (סגנון להשראה)
היי [שם],
נעים מאד – אני ____, [כותרת תפקיד/תחום] עם ניסיון ב-_____. ראיתי שאת עובדת ב_____, ואני מתעניינת במשרת _____ אצלכם.
הניסיון שלי נראה מתאים למה שמחפשים.
רציתי לשאול אם יש לך אפשרות לקשר אותי להגשת מועמדות בקישור חבר מביא חבר, או אולי יתאים לך להגיש אותי פנימית לצוות הגיוס?
מצרפת קו"ח + לינקדאין.
אעריך כל תשובה ותודה בכל מקרה על הזמן.
ומה לא לכתוב בפניה כזאת
ולסיום – תזכורת קטנה וחשובה:
זה בסדר שלא כולן עונות.
זה בסדר שלא כולן יעזרו.
זה לא אומר שהערוץ הזה לא עובד – זה אומר שכולם עמוסים.
אבל כשפונים נכון – קצר, ברור, מכבד – יש לא מעט פעמים שזה בדיוק מה שפותח את הדלת.
זה קרה השבוע כשחיפשתי בכלל משהו אחר.
איזה קובץ מסוים ששמרתי בשם לא ברור (טעות נפוצה, אגב…)
ותוך כדי החיפוש – אני מוצאת את עצמי נוחתת פתאום על קובץ ישן.
טיוטה של קורות חיים מתקופת חיפוש העבודה שלי לפני 10 שנים בערך.
לא זכרתי שהוא שם בכלל.
אבל כשפתחתי, קראתי אותו בהפתעה:
"באמת כתבתי את זה ככה? וואו, כמה השתניתי מאז…"
לא רק בטכנולוגיות או בניסיון –
אלא בביטחון, בבהירות, ביכולת לנסח את עצמי.
וזה גרם לי לחשוב על זה עוד כמה דקות.
כמה קל לשכוח את הדרך שעשינו, כשאנחנו כל הזמן רצות קדימה.
אז הנה תרגיל קטן שאני ממליצה לך לנסות:
🔹 חפשי קובץ ישן – טיוטה של קורות חיים, מכתב מקדים ששלחת למשרה, אולי אפילו הודעה שכתבת לחברה.
🔹 קראי אותו בעיניים של היום.
🔹 ותשאלי את עצמך: "מה הייתי כותבת אחרת עכשיו?"
רוב הסיכויים שתגלי – שאת כבר לא אותה אחת שכתבה את זה.
וזה בדיוק העניין: התקדמות אמיתית לא נמדדת רק במציאת עבודה חדשה.
לפעמים היא מתחבאת במשפט שכבר לא היית כותבת כי יש לך כבר תובנה אחרת על הנושא.
לפעמים נדמה שהצלחה בחיפוש עבודה נמדדת רק בדבר אחד: מצאת עבודה או לא.
אבל זאת טעות נפוצה – וחבל, כי יש הרבה נקודות שמראות שאת ממש כן בתנועה קדימה.
אז אם את בתוך התהליך, או מרגישה שאת תקועה –
הנה 3 סימנים, נסי לחפש אותם אצלך כי הם מלמדים אותך שאת בהתקדמות
(ואם לא, נסי להגיע אליהם, לבד או עם עזרה, כי אפילו שהם צעדים קטנים – ככה מתחילים)
🔹 בהירות חדשה: את מרגישה שיותר ברור לך לאן את רוצה להגיע, איזה סוג תפקיד מתאים לך, ואיזה סוג ממש לא.
🔹 שדרוג במסרים: את יודעת להסביר את עצמך יותר טוב – בקורות החיים, בפנייה למגייסים או אפילו לחברה טובה ששואלת "מה את מחפשת?".
🔹 איכות הפניות משתפרת: אולי עדיין לא קיבלת תשובה חיובית, אבל התחלת לקבל יותר צפיות בלינקדאין, יותר תגובות אישיות, או אפילו פנייה אחת שהייתה מדויקת במיוחד.
אלו דברים שלא תמיד נראים מבחוץ – אבל הם בונים את הקרקע להצעה שתגיע.
תני לעצמך קרדיט על כל צעד כזה.
איך כתבה לי השבוע מישהי אלופה, שנמצאת עכשיו בליווי אישי:
"זה מתחיל להיות זורם ואפילו קצת נחמד החיפוש עבודה ברוך ד'.
וזה העיקר מבחינתי."
היא עוד לא קיבלה הצעה – אבל היא לגמרי בדרך הנכונה.
וזו התקדמות עצומה, במיוחד כשזוכרים שבתחילת הדרך, רק לחשוב על חיפוש עבודה הכניס אותה ללחץ ובלבול.