חיפוש עבודה הוא מאמץ. וככל שאת נמצאת בו יותר זמן, זה הולך ונהיה מתיש יותר.
כל כך מייאש להתאמץ במקסימום ולקבל דממת אלחוט…
אבל במקום להמשיך לשלוח עוד ועוד מועמדויות, כדאי לקחת רגע צעד אחורה ולבחון מדוע אינך משיגה את התוצאות הרצויות. מה הבעיה האמיתית שמונעת ממך למצוא את המשרה הבאה שלך? אבחון מדויק של הבעיה כעת יחסוך לך זמן בטווח הארוך.
הנה 5 סיבות שבגללן אולי לא חוזרים אליך עם הצעות עבודה וכיצד תוכלי לתקן אותן.
אם הגשת מועמדות לעשרות רבות של משרות ולא חזרו אליך יותר מבודדים, סביר להניח שהבעיה היא שאת שולחת את אותם קורות חיים ואותו מכתב מקדים בכל פעם מבלי לשנות את האופן שבו את מציגה את הניסיון שלך בהתאמה לתפקיד.
מעסיקים מחפשים מישהו שתואם את תיאור התפקיד שלהם – ומכיוון שהם כנראה מקבלים עשרות או מאות מועמדים לכל משרה פתוחה, הם לא מתכוונים לעשות את העבודה הנוספת כדי להבין את מה שלא נכתב. עליך להיות בטוחה שכל מי שקורא את המכתב המקדים וקורות החיים שלך מבין שאת מתאימה לתפקיד על ידי ההתאמה שלהם למשרה.
זה אומר להבין אילו מיומנויות וניסיון הם רוצים ואז להדגיש אותם בצורה של הישגים בקו"ח שלך. את לא בהכרח צריכה לעשות את זה עבור כל תפקיד. אבל לכל הפחות עליך להתאים את הפנייה שלך לכל סוג של תפקיד – לדוגמה, ייתכן שיהיה לך קורות חיים ומכתב מקדים לפיתוח תוכנה ומכתב מקדים וקורות חיים שונים לניהול מוצר – כדאי לך להחזיק כמה גירסאות בודדות לתפקידים שמעניינים אותך.
אולי את עושה הרבה כדי להתאים את קורות החיים שלך למשרות ועדיין לא מקבלת תגובות מספקות. ייתכן שהמועמדות שלך נופלת במערכת הגיוס ולעולם לא נקראת על ידי מישהו אנושי. אם את מגישה מועמדות במייל ייעודי או באתר החברה, ואפילו אם חברה מכניסה את הקו"ח שלך למערכת הפנימית, קורות החיים שלך נשלחים כנראה דרך מערכת גיוס – תוכנת מחשב שסורקת מועמדות, עוקבת אחר מועמדים, ובדרך כלל עוזרת למגייסים ומנהלים לנהל את החיפוש בצד שלהם. אפשר גם להשתמש במערכת כדי לחפש קורות חיים המכילים מילות מפתח שרלוונטיות מתוך מאגר.
כדי לוודא שקורות החיים שלך נקראים בצורה תקינה במערכות:
תסתכלי על תיאור התפקיד ושאלי את עצמך בכנות אם יש לך את הכישורים הדרושים כדי לבצע את העבודה – אם את פוגשת שוב ושוב תיאורים שלא מתארים אותך – כנראה שאת צריכה לדייק את המשרות אליהן את מכוונת.
עם זאת, מחפשות עבודה בדרך כלל מוודאות היטב שהן בעלות מספיק ידע לפני הגשת מועמדות לתפקיד. דבר אחד שהן פחות שמות לב אליו זו השאלה האם אין להן ניסיון עודף – Over Qualified. לפעמים בתהליך חיפוש ארוך ומייאש יש שנופלות בפינה הזאת ומעדיפות כל דבר העיקר לסיים את החיפוש.
חברה כמובן לא תעסיק מישהו שאין לו את הכישורים או הניסיון לבצע את העבודה, אבל גם תהסס להעסיק מישהו שיש לו ניסיון רב לתפקיד התחלתי. איך הם יאתגרו? איך יוודאו שלא משעמם לו והוא לא יעזוב ברגע שיפגוש משהו מתאים יותר? הדבר האחרון שחברה רוצה הוא לגייס שוב לתפקיד אחרי שהעובד השתעמם ופרש.
ודאי שאת מכוונת למשרות הנכונות לרקע שלך.
(ואם את באמת רוצה את התפקיד הזה שאולי נראה זוטר מדי בשבילך על הנייר, על כך בהמשך בעז"ה)
בעבודה היומיומית שלי, מדי פעם אני פוגשת נשים שפונות רק למשרות חלומות או לחברות חלומות, ואז מתוסכלות כשהחיפוש שלהן מתארך. זה בסדר להיות בררנית לגבי התפקידים שאת פונה אליהם, אבל אם את מגישה מועמדות לעבודה רק פה ושם, אז תביני שחיפוש העבודה שלך ייקח יותר זמן.
אם המצב שלך לא מאפשר זאת, אולי תצטרכי להיות פתוחה יותר לתפקידי "קפיצת ביניים" – משרות שאינן בדיוק מה שאת מחפשת, אבל יכולות להביא אותך לשם מתישהו. לדוגמה, את יכולה להגיש מועמדות למשרות שיעזרו לך להשיג את הניסיון הדרוש לך כדי להגיע לתפקיד החלומות שלך.
אתה בטח כבר יודעת שאת אמורה לעשות נטוורקינג בחיפוש עבודה. חלק מזה כנראה ברור לך. לדוגמה, אם את מכירה מישהו בחברה שאת רוצה לעבוד בה, נסי להגיש מועמדות עם הפניה או לפחות השתמשי בכל תובנה שאולי אספת מהשיחות איתו.
מה שפחות ברור הוא שאת באמת צריכה לשדר את החיפוש שלך בצורה רחבה ככל האפשר, אפילו לאנשים שאין להם דרך ברורה לעזור לך. דברי על חיפוש העבודה שלך באירועים שאינם בעבודה או פרסמי על כך פוסט באחד הפורומים שאת נמצאת בהם, או בלינקדאין. את כנראה לא מכירה את כל מי שהסביבה שלך מכירה. נטוורקינג מדרגה ראשונה – כלומר לקבל עזרה ממי שאת מכירה ישירות – זה נהדר, אבל גם נטוורקינג מדרגה שנייה יכולה להיות חזק מאוד! לא פעם שמעתי על מישהי ששיתפה בחיפוש העבודה שלה וגילתה שלחברה מהכיתה יש קרוב משפחה שיכול לעזור. נטוורקינג!
יש משהו שחוזר אצלי המון בשיחות עם מחפשות עבודה – ואני רוצה לשים עליו רגע זרקור, כי זה באמת עושה הבדל בתוצאות.
זה קשור לפניות נטוורקינג לעובדות חברה.
הרבה מחפשות עבודה פונות לעובדות חברה כמו במכתב מקדים למגייסים – מנסות להסביר, לשכנע, לספר את כל הסיפור…
ואז הפניה יוצאת ארוכה, כבדה, ולפעמים אפילו קצת מלחיצה לצד השני.
אבל פניה לעובדת חברה היא לא בדיוק כזה מכתב מקדים.
המטרה שלה הרבה יותר פשוטה:
להגיע לערוץ הנכון בתוך החברה – ורצוי דרך מסלול פנימי (referral / חבר מביא חבר).
רגע סדר – למי בכלל פונים?
כשאני אומרת “עובדת חברה”, אני לא מתכוונת למגייסת ולא ל-HR.
אני מתכוונת למישהי שעובדת בתוך החברה – בצוותים, במוצר, בפיתוח, ב-QA, בדאטה, בפרודקט – לא משנה.
מישהי שיכולה לעזור לך להגיע להגשה הנכונה, ובלא מעט מקרים גם להכניס את המועמדות שלך דרך חבר מביא חבר.
החידוד פה הוא חשוב:
את לא מבקשת ממנה להחליט עלייך או להתאמץ הרבה. את מבקשת עזרה קטנה, נטו כדי לפתוח לך את הדלת.
למה לפעמים עובדות נרתעות לעזור?
בשבוע האחרון הנושא הזה עלה לי כמה פעמים מכמה זוויות, ופתאום זה ממש התחדד לי.
מבחינת עובדות חברה יש הבדל ענק בין שני דברים:
1. להגיש אותך פנימית דרך חבר מביא חבר
זה קצר, ואם הקו"ח שלך מתאימים אז לגיטימי.
2. לכתוב עלייך “המלצה” או התרשמות אישית
פה הרבה עוצרות – בצדק. אין היכרות איתך, מן הסתם יש עומס והצפה של פניות כמוך, והן לא רוצות לקחת אחריות או להרגיש שהן “מוכרות” מישהי שהן לא מכירות.
ופה הקטע:
כשאת פונה לעובדת בחברה –
את לא בהכרח צריכה ממנה המלצה אישית כדי להרוויח מהערוץ הזה.
את כן צריכה לפנות בצורה שמכבדת את המקום שלה – ועושה לה קל לעזור.
עוד זווית מהשטח – איך זה נראה אצל אנשים ממש עסוקים
דיברתי על הנושא גם עם מהנדס תוכנה סניור שאני מכירה.
אדם עמוס – יש לו לו"ז צפוף, אחריות גדולה, וסטנדרט מקצועי גבוה.
שאלתי אותו מה יעשה אם יקבל פניה אנונימית ממישהי שמחפשת קשר לחברה שבה הוא עובד ותבקש להעביר קו"ח – האם יתייחס ואיך.
הוא ענה לי שלא יעביר בלי לדבר איתה קודם, אם כן יעביר, זה כולל ההסתייגות (עדינה) שלא מכיר אותה אישית אבל התרשם וכו', ובודאי שלא ימציא המלצה מפוברקת.
כלומר, גם אצל אנשים סופר עסוקים יש לפעמים רצון לעזור.
תלוי בעומס ובהצפת הפניות בשגרה.
ועוד דוגמה – כשזה עובד ממש יפה
היתה לי שיחת סטטוס עם מישהי שאני מלווה בחיפוש עבודה.
כרגיל בשיחות כאלה, אני מתעדכנת – איפה כל תהליך עומד, מה התקדם השבוע, ומה עדיין תקוע.
ואז שאלתי אותה שאלה אחת, הכי פרקטית שיש:
האם את פונה לעובדות חברה ומבקשת עזרה?
והתגובה שלה פשוט עשתה לי טוב:
"כן! תקשיבי, יש נשים מתוקות ברמות. ממש רוצות לעזור."
היא סיפרה שהיא ניסחה הודעה ממש טובה, והיא רואה שזה עובד – היא מקבלת תשובות, יש המשך שיחות, ויש גם פניות שמתקדמות לראיון.
ברור שלא כל פניה הופכת למשהו קונקרטי – חלק מביאות תוצאה, חלק פחות, וחלק בכלל נשארות בלי תגובה.
אבל שוב מתחדד העניין הזה – כשהפניה כתובה נכון, יש לא מעט אנשים בצד השני שבאמת מנסים לעזור במה שהם יכולים.
וזה בדיוק מה שחשוב לי שתזכרי:
יש הרבה אנשים טובים בדרך.
וכשאת פונה בצורה קצרה, ברורה ומכבדת – הסיכוי לפגוש אותם עולה משמעותית.
אז איך נראית פנית נטוורקינג טובה לעובדת חברה?
5 כללים לפניה שעובדת
1. בקשה אחת, ברורה
הכי יעיל לבקש אחד מהשניים:
– "האם תוכלי להפנות אותי לערוץ הנכון להגשה?"
– "האם יהיה לך נוח להגיש אותי בחבר מביא חבר למשרת ___?"
2. הקשר קצר במקום שכנוע
2-3 שורות שמסבירות התאמה בסיסית.
לא להתחיל לשווק את עצמך – רק להסביר למה זה רלוונטי.
בלי רשימת שאלות, בלי “תבדקי לי”, בלי טקסט שמרגיש כמו נאום.
3. הורדת לחץ
להוסיף משפט אחד שמאפשר לה לסרב בלי אי נעימות:
“אשמח לכל תשובה, רק אם מתאים לך”
4. לצרף הכול בהודעה אחת
קו"ח + לינקדאין (אם יש) + שם משרה/תחום מדויק.
כדי שלא תצטרכי להמשיך להתכתב על פרטים.
5. לעבוד סטטיסטית
לא כולן יענו. לא כולן יעזרו.
זה לגמרי בסדר. את מחפשת את מי שכן יכולה ורוצה לעזור.
הנה דוגמה לנוסח פניה מומלץ (סגנון להשראה)
היי [שם],
נעים מאד – אני ____, [כותרת תפקיד/תחום] עם ניסיון ב-_____. ראיתי שאת עובדת ב_____, ואני מתעניינת במשרת _____ אצלכם.
הניסיון שלי נראה מתאים למה שמחפשים.
רציתי לשאול אם יש לך אפשרות לקשר אותי להגשת מועמדות בקישור חבר מביא חבר, או אולי יתאים לך להגיש אותי פנימית לצוות הגיוס?
מצרפת קו"ח + לינקדאין.
אעריך כל תשובה ותודה בכל מקרה על הזמן.
ומה לא לכתוב בפניה כזאת
ולסיום – תזכורת קטנה וחשובה:
זה בסדר שלא כולן עונות.
זה בסדר שלא כולן יעזרו.
זה לא אומר שהערוץ הזה לא עובד – זה אומר שכולם עמוסים.
אבל כשפונים נכון – קצר, ברור, מכבד – יש לא מעט פעמים שזה בדיוק מה שפותח את הדלת.
זה קרה השבוע כשחיפשתי בכלל משהו אחר.
איזה קובץ מסוים ששמרתי בשם לא ברור (טעות נפוצה, אגב…)
ותוך כדי החיפוש – אני מוצאת את עצמי נוחתת פתאום על קובץ ישן.
טיוטה של קורות חיים מתקופת חיפוש העבודה שלי לפני 10 שנים בערך.
לא זכרתי שהוא שם בכלל.
אבל כשפתחתי, קראתי אותו בהפתעה:
"באמת כתבתי את זה ככה? וואו, כמה השתניתי מאז…"
לא רק בטכנולוגיות או בניסיון –
אלא בביטחון, בבהירות, ביכולת לנסח את עצמי.
וזה גרם לי לחשוב על זה עוד כמה דקות.
כמה קל לשכוח את הדרך שעשינו, כשאנחנו כל הזמן רצות קדימה.
אז הנה תרגיל קטן שאני ממליצה לך לנסות:
🔹 חפשי קובץ ישן – טיוטה של קורות חיים, מכתב מקדים ששלחת למשרה, אולי אפילו הודעה שכתבת לחברה.
🔹 קראי אותו בעיניים של היום.
🔹 ותשאלי את עצמך: "מה הייתי כותבת אחרת עכשיו?"
רוב הסיכויים שתגלי – שאת כבר לא אותה אחת שכתבה את זה.
וזה בדיוק העניין: התקדמות אמיתית לא נמדדת רק במציאת עבודה חדשה.
לפעמים היא מתחבאת במשפט שכבר לא היית כותבת כי יש לך כבר תובנה אחרת על הנושא.
לפעמים נדמה שהצלחה בחיפוש עבודה נמדדת רק בדבר אחד: מצאת עבודה או לא.
אבל זאת טעות נפוצה – וחבל, כי יש הרבה נקודות שמראות שאת ממש כן בתנועה קדימה.
אז אם את בתוך התהליך, או מרגישה שאת תקועה –
הנה 3 סימנים, נסי לחפש אותם אצלך כי הם מלמדים אותך שאת בהתקדמות
(ואם לא, נסי להגיע אליהם, לבד או עם עזרה, כי אפילו שהם צעדים קטנים – ככה מתחילים)
🔹 בהירות חדשה: את מרגישה שיותר ברור לך לאן את רוצה להגיע, איזה סוג תפקיד מתאים לך, ואיזה סוג ממש לא.
🔹 שדרוג במסרים: את יודעת להסביר את עצמך יותר טוב – בקורות החיים, בפנייה למגייסים או אפילו לחברה טובה ששואלת "מה את מחפשת?".
🔹 איכות הפניות משתפרת: אולי עדיין לא קיבלת תשובה חיובית, אבל התחלת לקבל יותר צפיות בלינקדאין, יותר תגובות אישיות, או אפילו פנייה אחת שהייתה מדויקת במיוחד.
אלו דברים שלא תמיד נראים מבחוץ – אבל הם בונים את הקרקע להצעה שתגיע.
תני לעצמך קרדיט על כל צעד כזה.
איך כתבה לי השבוע מישהי אלופה, שנמצאת עכשיו בליווי אישי:
"זה מתחיל להיות זורם ואפילו קצת נחמד החיפוש עבודה ברוך ד'.
וזה העיקר מבחינתי."
היא עוד לא קיבלה הצעה – אבל היא לגמרי בדרך הנכונה.
וזו התקדמות עצומה, במיוחד כשזוכרים שבתחילת הדרך, רק לחשוב על חיפוש עבודה הכניס אותה ללחץ ובלבול.