מרכז התוכן

כאן תוכלו לקרוא על כל הקשור לחיפוש עבודה

הרהורים בעקבות האסון

השבוע חזר אלינו החורף.

כחובבי חורף מושבעים זה העלה בבת אחת את מצב הרוח :)

ברגע ששמענו שיש שלג בחרמון – החלטנו להיות ספונטניים ופשוט יצאנו לדרך.

נוסעים צפונה, נכנסים לאיזורי ערפל מדהימים, הטמפרטורות יורדות ויורדות

מתרגשים לקראת השלג שתיכף נראה…

הנה כבר שלט ימינה: חרמון

ו… לא תאמיני מה קרה!

סגור. שער הכניסה לעליה להר – פשוט סגור.

כל השלג מחכה לנו בפסגת החרמון! 

אבל מה שיש לנו להנות ממנו זה הגשם בתחתית… וקור של מעלה אחת…

(מבירור לאחר מעשה הסבירו לנו שיש זמנים שבהם סוגרים את העליה מחשש להחלקה בכביש)

 

איזו אכזבה, את בטח יכולה לתאר לעצמך…

 

אבל כמובן שאני ישר חושבת איזה שיעור זה בא ללמד אותי.

ואת השיעור הזה אני שמחה לחלוק איתך, כי הוא רלוונטי מאד גם לחיפוש עבודה.

 

לא תמיד נכון לנו להגיע לפסגת ההר, לא תמיד המשרה הזאת נכונה לי

הקב"ה החליט שלא טוב לי כרגע להגיע לשלג, לתפקיד הזה

אבל כל כך רציתי… כל כך התאמצתי… נסעתי כמה שעות…

הכל נכון, אבל זה לא מה שהיה צריך להיות בשבילי. גם אם אני לא מבינה למה.

 

כמחפשת עבודה את בטח גם חווה אכזבות כאלה.

אני בטוחה.

אז רק רציתי לשלוח לך כוח וחיזוק לקבל את הדברים, להאמין שזה מה שהכי טוב בשבילי, ובעז"ה בקרוב בקרוב לכבוש את פסגת ההר ולמצוא את העבודה הכי טובה בשבילך!

 

אני חייבת לשתף אותך בנימה אישית.

בתור מישהי שחיה את עולם חיפוש העבודה היום, יש לי מנוע מאד מיוחד.

אי אז כשהתחלתי לעסוק בתחום, התייעצתי עם מישהו והוא הביא לי ציטוט מהרמב"ם בהלכות צדקה: "שמונה מעלות בצדקה זו למעלה מזו… מעלה גדולה שאין למעלה ממנה… המחזיק ביד ישראל… או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה… לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות…"

זהו. 

מהרגע הזה הבנתי למה אני עושה את מה שאני עושה.

זאת המעלה הכי גבוהה מכל המעלות בצדקה!

מרגישה זכות גדולה לעמוד בצומת הזאת ולהיות שליחה – בעזרת השם יתברך בלבד – לעזור בפרנסת בתים של תורה. לא רק לתרום צדקה.

כמו שאוהבים לומר, לתת חכה ולא דגים.

 

וכך, יוצא לי לפעול ב"ה בשיתופי פעולה עם כמה גופים גדולים המחוברים למטרה הזאת.

 

לפני כמה ימים היתה לי שיחה עם צוות תמך.

בטח שמעת את השם הזה, אבל אם פספסת, הארגון הזה עוזר בהכשרה ותעסוקה של נשים מהציבור שלנו – שכירות ועצמאיות – בשביל שתוכלנה להתפרנס בכבוד וברווח, כל אחת בתחומה.

יש פעילות ענפה במגוון פרויקטים, בחלקם גם אני זוכה להיות שותפה.

התברר לי שהארגון הגדול הזה חי עד עכשיו ברובו מפילנתרופיה. כמעט אין להם תקציבים ממשלתיים.

עוד התברר לי שעקב המצב בשוק, קוצצו להם המון תרומות. 

הם החליטו לצאת לגיוס המונים בפורמט צ'רידי, כלומר, על כל שקל שנאסף – הם יקבלו עוד שקל תרומה.

 

את האמת אגיד לך, אני לא במה פירסומית.

אם יצא לך לעקוב אחרי התכנים שאני מפרסמת, מעולם לא הסכמתי לשתול פרסומות כי זאת לא המטרה, זה לא לוח מודעות ואני לא משווקת, רק משתפת ערך מקצועי.

אבל היה פה משהו יוצא דופן. תוך כדי שיחה הבנתי שיש לי משהו משותף חזק מאד עם תמך – אותו ציטוט של הרמב"ם שמלווה אותי יום יום, תלוי לי מול העיניים: "…ממציא לו מלאכה… עד שלא יצטרך לבריות…" (תראי בפרסום הקמפיין שצירפתי)

חרגתי ממנהגי ואני משתפת אותך כאן בקמפיין הזה.

נכון. זאת לא תרומת סלי מזון לרעבים, וגם לא ביגוד לנזקקים.

זה להיות שותפה בפעילות שמחזיקה בתים של תורה בכבוד, בפרנסה קבועה בעז"ה.

 

לא אחזור על הקלישאות של: כל שקל חשוב וכו'

רק אומר שיש משמעות למספר התורמים, ולא רק לגובה התרומות – בשביל להכפיל את התרומות בקמפיין.

 

אם יש לך אפשרות לנתב לפה משהו – תבורכי מפי עליון ומפי כל הנשים שנעזרות בפעילות המבורכת של האירגון ומתקדמות לפרנסה מכובדת וטובה.

 

מכאן תורמים: https://www.charityextra.com/temech/92842

 

מאחלת לך שתמיד תזכי להיות מהצד הנותן!

 

ברכי.

מאמרים קשורים

נטוורקינג מסוג חבר מביא חבר

יש משהו שחוזר אצלי המון בשיחות עם מחפשות עבודה – ואני רוצה לשים עליו רגע זרקור, כי זה באמת עושה הבדל בתוצאות.

 

זה קשור לפניות נטוורקינג לעובדות חברה.

 

הרבה מחפשות עבודה פונות לעובדות חברה כמו במכתב מקדים למגייסים – מנסות להסביר, לשכנע, לספר את כל הסיפור…

ואז הפניה יוצאת ארוכה, כבדה, ולפעמים אפילו קצת מלחיצה לצד השני.

 

אבל פניה לעובדת חברה היא לא בדיוק כזה מכתב מקדים.

המטרה שלה הרבה יותר פשוטה:

להגיע לערוץ הנכון בתוך החברה – ורצוי דרך מסלול פנימי (referral / חבר מביא חבר).

 


 

רגע סדר – למי בכלל פונים?

 

כשאני אומרת “עובדת חברה”, אני לא מתכוונת למגייסת ולא ל-HR.

אני מתכוונת למישהי שעובדת בתוך החברה – בצוותים, במוצר, בפיתוח, ב-QA, בדאטה, בפרודקט – לא משנה.

מישהי שיכולה לעזור לך להגיע להגשה הנכונה, ובלא מעט מקרים גם להכניס את המועמדות שלך דרך חבר מביא חבר.

 

החידוד פה הוא חשוב:

 

את לא מבקשת ממנה להחליט עלייך או להתאמץ הרבה. את מבקשת עזרה קטנה, נטו כדי לפתוח לך את הדלת.

 


 

למה לפעמים עובדות נרתעות לעזור?

 

בשבוע האחרון הנושא הזה עלה לי כמה פעמים מכמה זוויות, ופתאום זה ממש התחדד לי.

 

מבחינת עובדות חברה יש הבדל ענק בין שני דברים:

 

1. להגיש אותך פנימית דרך חבר מביא חבר
זה קצר, ואם הקו"ח שלך מתאימים אז לגיטימי.

 

2. לכתוב עלייך “המלצה” או התרשמות אישית
פה הרבה עוצרות – בצדק. אין היכרות איתך, מן הסתם יש עומס והצפה של פניות כמוך, והן לא רוצות לקחת אחריות או להרגיש שהן “מוכרות” מישהי שהן לא מכירות.

 

ופה הקטע:

כשאת פונה לעובדת בחברה –

את לא בהכרח צריכה ממנה המלצה אישית כדי להרוויח מהערוץ הזה.

את כן צריכה לפנות בצורה שמכבדת את המקום שלה – ועושה לה קל לעזור.

 


 

עוד זווית מהשטח – איך זה נראה אצל אנשים ממש עסוקים

 

דיברתי על הנושא גם עם מהנדס תוכנה סניור שאני מכירה.

אדם עמוס – יש לו לו"ז צפוף, אחריות גדולה, וסטנדרט מקצועי גבוה.

 

שאלתי אותו מה יעשה אם יקבל פניה אנונימית ממישהי שמחפשת קשר לחברה שבה הוא עובד ותבקש להעביר קו"ח – האם יתייחס ואיך.

הוא ענה לי שלא יעביר בלי לדבר איתה קודם, אם כן יעביר, זה כולל ההסתייגות (עדינה) שלא מכיר אותה אישית אבל התרשם וכו', ובודאי שלא ימציא המלצה מפוברקת.

 

כלומר, גם אצל אנשים סופר עסוקים יש לפעמים רצון לעזור.

תלוי בעומס ובהצפת הפניות בשגרה.

 


 

ועוד דוגמה – כשזה עובד ממש יפה

 

היתה לי שיחת סטטוס עם מישהי שאני מלווה בחיפוש עבודה.

כרגיל בשיחות כאלה, אני מתעדכנת – איפה כל תהליך עומד, מה התקדם השבוע, ומה עדיין תקוע.

 

ואז שאלתי אותה שאלה אחת, הכי פרקטית שיש:

האם את פונה לעובדות חברה ומבקשת עזרה?

 

והתגובה שלה פשוט עשתה לי טוב:

"כן! תקשיבי, יש נשים מתוקות ברמות. ממש רוצות לעזור."

 

היא סיפרה שהיא ניסחה הודעה ממש טובה, והיא רואה שזה עובד – היא מקבלת תשובות, יש המשך שיחות, ויש גם פניות שמתקדמות לראיון.

 

ברור שלא כל פניה הופכת למשהו קונקרטי – חלק מביאות תוצאה, חלק פחות, וחלק בכלל נשארות בלי תגובה.

אבל שוב מתחדד העניין הזה – כשהפניה כתובה נכון, יש לא מעט אנשים בצד השני שבאמת מנסים לעזור במה שהם יכולים.

 

וזה בדיוק מה שחשוב לי שתזכרי:

יש הרבה אנשים טובים בדרך.

וכשאת פונה בצורה קצרה, ברורה ומכבדת – הסיכוי לפגוש אותם עולה משמעותית.

 


 

אז איך נראית פנית נטוורקינג טובה לעובדת חברה?

 

5 כללים לפניה שעובדת

 

1. בקשה אחת, ברורה
הכי יעיל לבקש אחד מהשניים:
– "האם תוכלי להפנות אותי לערוץ הנכון להגשה?"
– "האם יהיה לך נוח להגיש אותי בחבר מביא חבר למשרת ___?"

 

2. הקשר קצר במקום שכנוע
2-3 שורות שמסבירות התאמה בסיסית.
לא להתחיל לשווק את עצמך – רק להסביר למה זה רלוונטי.
בלי רשימת שאלות, בלי “תבדקי לי”, בלי טקסט שמרגיש כמו נאום.

 

3. הורדת לחץ 
להוסיף משפט אחד שמאפשר לה לסרב בלי אי נעימות:
“אשמח לכל תשובה, רק אם מתאים לך”

4. לצרף הכול בהודעה אחת
קו"ח + לינקדאין (אם יש) + שם משרה/תחום מדויק.
כדי שלא תצטרכי להמשיך להתכתב על פרטים.


5. לעבוד סטטיסטית
לא כולן יענו. לא כולן יעזרו.
זה לגמרי בסדר. את מחפשת את מי שכן יכולה ורוצה לעזור.

 


 

הנה דוגמה לנוסח פניה מומלץ (סגנון להשראה)

 

היי [שם], 

נעים מאד – אני ____, [כותרת תפקיד/תחום] עם ניסיון ב-_____. ראיתי שאת עובדת ב_____, ואני מתעניינת במשרת _____ אצלכם.

הניסיון שלי נראה מתאים למה שמחפשים.

רציתי לשאול אם יש לך אפשרות לקשר אותי להגשת מועמדות בקישור חבר מביא חבר, או אולי יתאים לך להגיש אותי פנימית לצוות הגיוס?

מצרפת קו"ח + לינקדאין. 

 

אעריך כל תשובה ותודה בכל מקרה על הזמן.

 


 

ומה לא לכתוב בפניה כזאת

  • לא לבקש “המלצה” אם אין היכרות
  • לא לבקש ממנה “לברר עלייך”
  • לא לשלוח טקסט ארוך שמרגיש כמו מכתב מקדים
  • לא להשאיר אותה עם תחושה של “אוקיי, ומה את רוצה ממני עכשיו?”

 

 


 

ולסיום – תזכורת קטנה וחשובה:

 

זה בסדר שלא כולן עונות.

זה בסדר שלא כולן יעזרו.

זה לא אומר שהערוץ הזה לא עובד – זה אומר שכולם עמוסים.

 

אבל כשפונים נכון – קצר, ברור, מכבד – יש לא מעט פעמים שזה בדיוק מה שפותח את הדלת.

 

14.12.2025

תובנות מהדרך

זה קרה השבוע כשחיפשתי בכלל משהו אחר.

איזה קובץ מסוים ששמרתי בשם לא ברור (טעות נפוצה, אגב…)

ותוך כדי החיפוש – אני מוצאת את עצמי נוחתת פתאום על קובץ ישן.

טיוטה של קורות חיים מתקופת חיפוש העבודה שלי לפני 10 שנים בערך.

 

לא זכרתי שהוא שם בכלל.

אבל כשפתחתי, קראתי אותו בהפתעה:

"באמת כתבתי את זה ככה? וואו, כמה השתניתי מאז…"

 

לא רק בטכנולוגיות או בניסיון –

אלא בביטחון, בבהירות, ביכולת לנסח את עצמי.

 

וזה גרם לי לחשוב על זה עוד כמה דקות.

כמה קל לשכוח את הדרך שעשינו, כשאנחנו כל הזמן רצות קדימה.

 

אז הנה תרגיל קטן שאני ממליצה לך לנסות:

 

🔹 חפשי קובץ ישן – טיוטה של קורות חיים, מכתב מקדים ששלחת למשרה, אולי אפילו הודעה שכתבת לחברה.

🔹 קראי אותו בעיניים של היום.

🔹 ותשאלי את עצמך: "מה הייתי כותבת אחרת עכשיו?"

 

רוב הסיכויים שתגלי – שאת כבר לא אותה אחת שכתבה את זה.

וזה בדיוק העניין: התקדמות אמיתית לא נמדדת רק במציאת עבודה חדשה.

לפעמים היא מתחבאת במשפט שכבר לא היית כותבת כי יש לך כבר תובנה אחרת על הנושא.

 

09.11.2025

סימני התקדמות בחיפוש עבודה

לפעמים נדמה שהצלחה בחיפוש עבודה נמדדת רק בדבר אחד: מצאת עבודה או לא.

אבל זאת טעות נפוצה – וחבל, כי יש הרבה נקודות שמראות שאת ממש כן בתנועה קדימה.

 

אז אם את בתוך התהליך, או מרגישה שאת תקועה – 

הנה 3 סימנים, נסי לחפש אותם אצלך כי הם מלמדים אותך שאת בהתקדמות

(ואם לא, נסי להגיע אליהם, לבד או עם עזרה, כי אפילו שהם צעדים קטנים – ככה מתחילים)

 

🔹 בהירות חדשה: את מרגישה שיותר ברור לך לאן את רוצה להגיע, איזה סוג תפקיד מתאים לך, ואיזה סוג ממש לא.

 

🔹 שדרוג במסרים: את יודעת להסביר את עצמך יותר טוב – בקורות החיים, בפנייה למגייסים או אפילו לחברה טובה ששואלת "מה את מחפשת?".

 

🔹 איכות הפניות משתפרת: אולי עדיין לא קיבלת תשובה חיובית, אבל התחלת לקבל יותר צפיות בלינקדאין, יותר תגובות אישיות, או אפילו פנייה אחת שהייתה מדויקת במיוחד.

 

אלו דברים שלא תמיד נראים מבחוץ – אבל הם בונים את הקרקע להצעה שתגיע.

תני לעצמך קרדיט על כל צעד כזה.

 

איך כתבה לי השבוע מישהי אלופה, שנמצאת עכשיו בליווי אישי:

"זה מתחיל להיות זורם ואפילו קצת נחמד החיפוש עבודה ברוך ד'.

וזה העיקר מבחינתי."

 

היא עוד לא קיבלה הצעה – אבל היא לגמרי בדרך הנכונה.

וזו התקדמות עצומה, במיוחד כשזוכרים שבתחילת הדרך, רק לחשוב על חיפוש עבודה הכניס אותה ללחץ ובלבול.

02.11.2025

האזור האישי שלי

כניסה לאזור האישי

או