מודל SWOT הוא דרך להעריך נקודות חוזק, חולשה, הזדמנויות ואיומים (ראשי תיבות: Strengths, Weaknesses, Opportunities, Threats). משתמשים במודל הזה הרבה בסביבות עסקיות. אני רוצה להראות איך אפשר להשתמש בניתוח SWOT במהלך חיפוש עבודה.
בניתוח זה בודקים גורמים פנימיים וחיצוניים. גורמים פנימיים חיוביים (חוזקות) או שליליים (חולשות) אשר ניתן לשנות או להשפיע עליהם בצורה כלשהי. גורמים חיצוניים חיוביים (הזדמנויות) או שליליים (איומים) שלא בהכרח ניתן לשנות או להשפיע עליהם.
בואי נרחיב על כל אחד מהחלקים בהקשר של מציאת עבודה:
כמה שאלות שאת יכולה לשאול כדי להבין מה נקודות החוזק שלך:
ניתוח החולשות שלך עוזר לך להבין מה את יכולה לשפר ואיך. כמה שאלות שאת יכולה לשאול כדי להבין מה החולשות שלך:
כאן את מכניסה את כל ההזדמנויות החיצוניות הרלוונטיות לך. כמה שאלות שאת יכולה לשאול כדי להבין אילו הזדמנויות יש לך:
סעיף האיומים צריך לכלול את כל ההפרעות החיצוניות שעלולות להשפיע לרעה על מציאת העבודה שלך. כמה שאלות שאת יכולה לשאול כדי להבין מהם האיומים:
ציירי את מסגרת ה- SWOT. חלקי את הדף לארבעה ריבועים. בריבוע הימני העליון רשמי חוזקות. בריבוע השמאלי העליון רשמי חולשות. בריבוע הימני התחתון רשמי הזדמנויות. בריבוע השמאלי התחתון רשמי איומים.
אחרי שחשבת ומילאת את הדף – הסיקי מסקנות והעדפות. הקדישי זמן להבין כיצד המידע הזה מקדם אותך. לדוגמא, האם התכונות החיוביות שלך עוזרות לך להגיע לתפקיד שאת רוצה? האם יש לך דרך לעבוד על החולשות? להתגבר ולפרק את האיומים?
גם לאחר השלמת ה- SWOT, חזרי אליו לאחר פרק זמן מסוים. לדוגמא, אם ה- SWOT שלך גילה חולשות מסוימות שאת עובדת עליהן כדי לשפר, בפעם הבאה שתשבי על ה- SWOT שלך הוא ימקד אותך בנקודות אחרות. זה יכול לעזור לך להבין טוב יותר איך הדרך שלך השתנתה לאחר שעבדת על דברים מסוימים.
בהצלחה רבה,
ברכי.
יש משהו שחוזר אצלי המון בשיחות עם מחפשות עבודה – ואני רוצה לשים עליו רגע זרקור, כי זה באמת עושה הבדל בתוצאות.
זה קשור לפניות נטוורקינג לעובדות חברה.
הרבה מחפשות עבודה פונות לעובדות חברה כמו במכתב מקדים למגייסים – מנסות להסביר, לשכנע, לספר את כל הסיפור…
ואז הפניה יוצאת ארוכה, כבדה, ולפעמים אפילו קצת מלחיצה לצד השני.
אבל פניה לעובדת חברה היא לא בדיוק כזה מכתב מקדים.
המטרה שלה הרבה יותר פשוטה:
להגיע לערוץ הנכון בתוך החברה – ורצוי דרך מסלול פנימי (referral / חבר מביא חבר).
רגע סדר – למי בכלל פונים?
כשאני אומרת “עובדת חברה”, אני לא מתכוונת למגייסת ולא ל-HR.
אני מתכוונת למישהי שעובדת בתוך החברה – בצוותים, במוצר, בפיתוח, ב-QA, בדאטה, בפרודקט – לא משנה.
מישהי שיכולה לעזור לך להגיע להגשה הנכונה, ובלא מעט מקרים גם להכניס את המועמדות שלך דרך חבר מביא חבר.
החידוד פה הוא חשוב:
את לא מבקשת ממנה להחליט עלייך או להתאמץ הרבה. את מבקשת עזרה קטנה, נטו כדי לפתוח לך את הדלת.
למה לפעמים עובדות נרתעות לעזור?
בשבוע האחרון הנושא הזה עלה לי כמה פעמים מכמה זוויות, ופתאום זה ממש התחדד לי.
מבחינת עובדות חברה יש הבדל ענק בין שני דברים:
1. להגיש אותך פנימית דרך חבר מביא חבר
זה קצר, ואם הקו"ח שלך מתאימים אז לגיטימי.
2. לכתוב עלייך “המלצה” או התרשמות אישית
פה הרבה עוצרות – בצדק. אין היכרות איתך, מן הסתם יש עומס והצפה של פניות כמוך, והן לא רוצות לקחת אחריות או להרגיש שהן “מוכרות” מישהי שהן לא מכירות.
ופה הקטע:
כשאת פונה לעובדת בחברה –
את לא בהכרח צריכה ממנה המלצה אישית כדי להרוויח מהערוץ הזה.
את כן צריכה לפנות בצורה שמכבדת את המקום שלה – ועושה לה קל לעזור.
עוד זווית מהשטח – איך זה נראה אצל אנשים ממש עסוקים
דיברתי על הנושא גם עם מהנדס תוכנה סניור שאני מכירה.
אדם עמוס – יש לו לו"ז צפוף, אחריות גדולה, וסטנדרט מקצועי גבוה.
שאלתי אותו מה יעשה אם יקבל פניה אנונימית ממישהי שמחפשת קשר לחברה שבה הוא עובד ותבקש להעביר קו"ח – האם יתייחס ואיך.
הוא ענה לי שלא יעביר בלי לדבר איתה קודם, אם כן יעביר, זה כולל ההסתייגות (עדינה) שלא מכיר אותה אישית אבל התרשם וכו', ובודאי שלא ימציא המלצה מפוברקת.
כלומר, גם אצל אנשים סופר עסוקים יש לפעמים רצון לעזור.
תלוי בעומס ובהצפת הפניות בשגרה.
ועוד דוגמה – כשזה עובד ממש יפה
היתה לי שיחת סטטוס עם מישהי שאני מלווה בחיפוש עבודה.
כרגיל בשיחות כאלה, אני מתעדכנת – איפה כל תהליך עומד, מה התקדם השבוע, ומה עדיין תקוע.
ואז שאלתי אותה שאלה אחת, הכי פרקטית שיש:
האם את פונה לעובדות חברה ומבקשת עזרה?
והתגובה שלה פשוט עשתה לי טוב:
"כן! תקשיבי, יש נשים מתוקות ברמות. ממש רוצות לעזור."
היא סיפרה שהיא ניסחה הודעה ממש טובה, והיא רואה שזה עובד – היא מקבלת תשובות, יש המשך שיחות, ויש גם פניות שמתקדמות לראיון.
ברור שלא כל פניה הופכת למשהו קונקרטי – חלק מביאות תוצאה, חלק פחות, וחלק בכלל נשארות בלי תגובה.
אבל שוב מתחדד העניין הזה – כשהפניה כתובה נכון, יש לא מעט אנשים בצד השני שבאמת מנסים לעזור במה שהם יכולים.
וזה בדיוק מה שחשוב לי שתזכרי:
יש הרבה אנשים טובים בדרך.
וכשאת פונה בצורה קצרה, ברורה ומכבדת – הסיכוי לפגוש אותם עולה משמעותית.
אז איך נראית פנית נטוורקינג טובה לעובדת חברה?
5 כללים לפניה שעובדת
1. בקשה אחת, ברורה
הכי יעיל לבקש אחד מהשניים:
– "האם תוכלי להפנות אותי לערוץ הנכון להגשה?"
– "האם יהיה לך נוח להגיש אותי בחבר מביא חבר למשרת ___?"
2. הקשר קצר במקום שכנוע
2-3 שורות שמסבירות התאמה בסיסית.
לא להתחיל לשווק את עצמך – רק להסביר למה זה רלוונטי.
בלי רשימת שאלות, בלי “תבדקי לי”, בלי טקסט שמרגיש כמו נאום.
3. הורדת לחץ
להוסיף משפט אחד שמאפשר לה לסרב בלי אי נעימות:
“אשמח לכל תשובה, רק אם מתאים לך”
4. לצרף הכול בהודעה אחת
קו"ח + לינקדאין (אם יש) + שם משרה/תחום מדויק.
כדי שלא תצטרכי להמשיך להתכתב על פרטים.
5. לעבוד סטטיסטית
לא כולן יענו. לא כולן יעזרו.
זה לגמרי בסדר. את מחפשת את מי שכן יכולה ורוצה לעזור.
הנה דוגמה לנוסח פניה מומלץ (סגנון להשראה)
היי [שם],
נעים מאד – אני ____, [כותרת תפקיד/תחום] עם ניסיון ב-_____. ראיתי שאת עובדת ב_____, ואני מתעניינת במשרת _____ אצלכם.
הניסיון שלי נראה מתאים למה שמחפשים.
רציתי לשאול אם יש לך אפשרות לקשר אותי להגשת מועמדות בקישור חבר מביא חבר, או אולי יתאים לך להגיש אותי פנימית לצוות הגיוס?
מצרפת קו"ח + לינקדאין.
אעריך כל תשובה ותודה בכל מקרה על הזמן.
ומה לא לכתוב בפניה כזאת
ולסיום – תזכורת קטנה וחשובה:
זה בסדר שלא כולן עונות.
זה בסדר שלא כולן יעזרו.
זה לא אומר שהערוץ הזה לא עובד – זה אומר שכולם עמוסים.
אבל כשפונים נכון – קצר, ברור, מכבד – יש לא מעט פעמים שזה בדיוק מה שפותח את הדלת.
זה קרה השבוע כשחיפשתי בכלל משהו אחר.
איזה קובץ מסוים ששמרתי בשם לא ברור (טעות נפוצה, אגב…)
ותוך כדי החיפוש – אני מוצאת את עצמי נוחתת פתאום על קובץ ישן.
טיוטה של קורות חיים מתקופת חיפוש העבודה שלי לפני 10 שנים בערך.
לא זכרתי שהוא שם בכלל.
אבל כשפתחתי, קראתי אותו בהפתעה:
"באמת כתבתי את זה ככה? וואו, כמה השתניתי מאז…"
לא רק בטכנולוגיות או בניסיון –
אלא בביטחון, בבהירות, ביכולת לנסח את עצמי.
וזה גרם לי לחשוב על זה עוד כמה דקות.
כמה קל לשכוח את הדרך שעשינו, כשאנחנו כל הזמן רצות קדימה.
אז הנה תרגיל קטן שאני ממליצה לך לנסות:
🔹 חפשי קובץ ישן – טיוטה של קורות חיים, מכתב מקדים ששלחת למשרה, אולי אפילו הודעה שכתבת לחברה.
🔹 קראי אותו בעיניים של היום.
🔹 ותשאלי את עצמך: "מה הייתי כותבת אחרת עכשיו?"
רוב הסיכויים שתגלי – שאת כבר לא אותה אחת שכתבה את זה.
וזה בדיוק העניין: התקדמות אמיתית לא נמדדת רק במציאת עבודה חדשה.
לפעמים היא מתחבאת במשפט שכבר לא היית כותבת כי יש לך כבר תובנה אחרת על הנושא.
לפעמים נדמה שהצלחה בחיפוש עבודה נמדדת רק בדבר אחד: מצאת עבודה או לא.
אבל זאת טעות נפוצה – וחבל, כי יש הרבה נקודות שמראות שאת ממש כן בתנועה קדימה.
אז אם את בתוך התהליך, או מרגישה שאת תקועה –
הנה 3 סימנים, נסי לחפש אותם אצלך כי הם מלמדים אותך שאת בהתקדמות
(ואם לא, נסי להגיע אליהם, לבד או עם עזרה, כי אפילו שהם צעדים קטנים – ככה מתחילים)
🔹 בהירות חדשה: את מרגישה שיותר ברור לך לאן את רוצה להגיע, איזה סוג תפקיד מתאים לך, ואיזה סוג ממש לא.
🔹 שדרוג במסרים: את יודעת להסביר את עצמך יותר טוב – בקורות החיים, בפנייה למגייסים או אפילו לחברה טובה ששואלת "מה את מחפשת?".
🔹 איכות הפניות משתפרת: אולי עדיין לא קיבלת תשובה חיובית, אבל התחלת לקבל יותר צפיות בלינקדאין, יותר תגובות אישיות, או אפילו פנייה אחת שהייתה מדויקת במיוחד.
אלו דברים שלא תמיד נראים מבחוץ – אבל הם בונים את הקרקע להצעה שתגיע.
תני לעצמך קרדיט על כל צעד כזה.
איך כתבה לי השבוע מישהי אלופה, שנמצאת עכשיו בליווי אישי:
"זה מתחיל להיות זורם ואפילו קצת נחמד החיפוש עבודה ברוך ד'.
וזה העיקר מבחינתי."
היא עוד לא קיבלה הצעה – אבל היא לגמרי בדרך הנכונה.
וזו התקדמות עצומה, במיוחד כשזוכרים שבתחילת הדרך, רק לחשוב על חיפוש עבודה הכניס אותה ללחץ ובלבול.